מַאֲמָר רְבִיעִי

תוכן הפרק:

שמות ה': אלוהים, ה'
איך רומזים אל מקום מי שאין לו מקום?
לא החושים מבינים, אלא השכל
דימוי האדם לבורא
כבוד ה'
הצורך בהגשמת שמות ה'
מקומות וזמנים טובים לקשר לה'
היהדות על הקדשת מקומות
הדתות על הקדשת מקומות
בין בעל התורה לפילוסוף
אמונת ירבעם ואמונת אחאב
שמות האלוהים
בין אלוהי אברהם לאלוהי אריסטו
דת ישראל מחזקת מאמיניה
שפלות עם ישראל
ישראל אינם מקבלים ייסורים באהבה
ערכה של תורת ישראל
ספר היצירה
שלמות הלשון העברית
אסטרונומיה
הספרים שאבדו. החכמות הטבעיות בגמרא

שמות ה': אלוהים, ה'

א. אָמַר הֶחָבֵר: ,אֱלהִים' תּאַר לְמושֵל בְּדָבָר מִן הַדְּבָרִים, וּלְדַיָּן שֶׁלּו, וְיֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה בַּכּל כְּשֶׁהוּא רוצֶה בּו מושֵׁל בָּעולָם כֻּלּו, וְיֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה בְּחֵלֶק כְּשֶׁהוּא רוצֶה בּו כּחַ מִכּחות הַגַּלְגַּל, או טֶבַע מֵן הַטְּבָעִים, או דַיָּן מִבְּנֵי אָדָם. וְנִבְנָה הַשֵּׁם הַזֶּה בִּלְשׁון קִבּוּץ, בַּעֲבוּר מַה שֶּׁהָיָה נוהֵג בֵּין הָאֻמּות עובְּדֵי הָאֱלִילִים, שֶׁהָיוּ עושִׂים צְלָמִים וְהָיוּ מַאֲמִינִים שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶם יָחוּלוּ בו כּחות הַגַּלְגַּלִים וּמַה שֶּׁדּומֶה לָזֶה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם אֶצְלָם אֱלוהַּ, וְהָיוּ קורְאִים כְּלָלָם אֱלהִים, וְהָיוּ נִשְׁבָּעִים בָּהֶם, וּכְאִלּוּ הֵם מושְׁלִים בָּהֶם, וְהֵם מִתְרַבִּים, בְּרִבּוּי הַכּחות הַמַּנְהִיגִים אֶת הַגּוּף, וְהַכּחות הַמַּנְהִיגִים אֶת הָעולָם, כִּי הַכּחות כִּנּוּי לְסִבּות הַתְּנוּעות, כִּי כָל תְּנוּעָה הִיא בָאָה מִכּחַ זוּלָתִי כחַ הַתְּנוּעָה הָאַחֶרֶת, כִּי גַלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ וְגַלְגַּל הַיָּרֵחַ אֵינָם רָצִים בְּכחַ אֶחָד אֲבָל בְּכחות מִתְחַלְּפִים. וְלא פָנוּ אֶל הַכּחַ הָרִאשׁון אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ בָּאוּ כָּל הַכּחות הָאֵלֶּה, אִם בַּעֲבוּר שֶׁלּא הודוּ בו, וְטָעֲנוּ כִּי קִבּוּץ הַכּחות הָאֵלֶּה הוּא הַמְסֻנֶּה אֱלוהַּ, וְשֶׁהַנֶּפֶשׁ גַּם כֵּן אֵינָה כִּי אִם קִבּוּץ הַכּחות הַמַּנְהִיגִים אֶת הַגּוּף, או שֶׁהודוּ בֵאלהִים אַךְ הָיָה רָחוק בְּעֵינֵיהֶם שֶׁתּועִיל עֲבודָתו, וְחָשְׁבוּ כִּי הוּא נֶעֱלָם וּמְרומָם שֶׁיֵּדָעֵנוּ כָּל שֶׁכֵּן שֶׁיַּשְׁגִּיחַ בָּנוּ, חָלִילָה לָאֵל מִדִּבְרֵיהֶם. עַל כֵּן לא הָיוּ עובְדִים דָּבָר אֶחָד אַךְ רַבִּים שֶׁקּורְאִין אותָם אֱלהִים, כְּלָל שֶׁכּולֵל הַסִּבּות מֵאֵין חִלּוּק. וְהַדַּיְּקוּת וְהַמַּעֲלָה הַיְתֵרָה אֵינָהּ כִּי אִם בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד יוד הֵא וָו הֵא יִתְבָּרָךְ, הוּא שֵׁם נודָע רָמוּז אֵלָיו בְּמִדּות, לא בְמָקום, אַחַר אֲשֶׁר לא הָיָה נודָע, כִּי הָיָה נִקְרָא אֱלהִים בִּכְלָל, וְנִקְרָא ה' בְּהִתְיַחֵד. כְּאִלּוּ שָׁאַל הַשּׁואֵל: "אֵיזֶה אֱלוהַּ רָאוּי לַעֲבד: הַשֶּׁמֶשׁ או הַיָּרֵחַ או הַשָּׁמַיִם או הַמַּזָּלות או אַחַד הַכּוכבִים או הָאֵשׁ או הָרוּחַ או הַמַּלְאָכִים הָרוּחָנִיִּים או זוּלָתָם? כִּי לְכָל אֶחָד מֵהֶם מַעֲשֶׂה וּמֶמְשָׁלָה, וְכָל אֶחָד מֵהֶם סִבָּה בַּהֲוָיָה וּבַהֶפְסֵד". וְתִהְיֶה הַתְּשׁוּבָה: ה'! כְּמו שֶׁאַתָּה אומֵר: ,פְּלונִיּ' בְּשֵׁם נודָע, כִּ,רְאוּבֵן' וְ,שִׁמְעון', אַחֲרֵי אֲשֶׁר יוּבַן מִמִּלַּת,רְאוּבֵן' וְ,שִׁמְעון' אֲמִתַּת עַצְמֵיהֶם.

ב. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְאֵיךְ אודִיעַ בְּשֵׁם מַה שֶּׁאֵין עָלָיו רֶמֶז, אַךְ הָרְאָיָה עָלָיו מִמַּעֲשָׂיו.

ג. אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל רומְזִים אֵלָיו בָּרְמִיזָה הַנְּבוּאִית וּבָרְאִיָּה הָרוּחָנִית, כִּי הָרְאָיות מַתְעִים וּמִן הָרְאָיות יָבוא אָדָם לְאֶפִּיקוּרְסוּת וּלְדֵעות מֻפְסָדות. וְכִי מָה הֵבִיא הַמַּשְׁנִים, לֵאמר בִּשְׁתֵּי סִבּות קְדוּמות, אֶלָּא הָרְאָיות. וְכֵן אַנְשֵׁי הַקַּדְמוּת מָה הֱבִיאָם לֵאמר בְּקַדְמוּת הַגַּלְגַּל וְשֶׁהוּא סִבַּת עַצְמו וְסִבַּת זוּלָתו, אֶלָּא הָרְאָיות. וְכֵן עובְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְעובְדֵי הָאֵשׁ – הָרְאָיות הֵבִיאוּ אותָם אֶל זֶה. אַךְ דַּרְכֵי הָרְאָיות נֶחֶלְקוּ, מֵהֶם מְדֻקְדָּקות עַד תַּכְלִית וּמֵהֶם מְקֻצָּרות. וְהַמְדֻקְדָּק שֶׁבָּהֶם – הַפִּילוסופִים, וְדַרְכֵי הָרְאָיות הֱבִיאוּם לֵאמר בֵּאלהִים, שֶׁלּא יועִילֵנוּ וְלא יַזִּיקֵנוּ, וְלא יֵדַע תְּפִלָּתֵנוּ וְקָרְבְּנותֵינוּ, וְלא עֲבודָתֵנוּ וְלא מִרְיֵנוּ, וְשֶׁהָעולָם קַדְמון כְּקַדְמוּתו, וְאֵין אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם שֵׁם נודָע שֶׁרומְזִין אֵלָיו. אַךְ אֵצֶל מִי שֶׁשָּׁמַע דְּבָרָיו וְצִוּוּיו וְהַזְהָרָתו וּגְמוּלו עַל הָעֲבודָה וְעָנְשׁו עַל הָעֲבֵרָה, וְהוּא קורֵא אותו בְּשֵׁם נודָע, כִּנּוּי לָזֶה שֶׁדִּבֶּר עִמּו, וְאִמֵּת אֶצְלו שֶׁהוּא בּורֵא הָעולָם אַחַר שֶׁלּא הָיָה.
וּתְחִלָּתָם אָדָם, לא הָיָה יודֵעַ ה' לוּלֵא דַבְּרו עִמּו וּגְמוּלו וְעָנְשׁו וְשֶׁבָּרָא לו חַוָּה מִצַּלְעותָיו, וְנִתְבָּרֵר לו שֶׁהוּא בּורֵא הָעולָם, וְרָמַז לו בְּדִבּוּר וּבְמִדּות וְקָרָא אותו ,יְיָ'. וְלוּלֵא זֶה הָיָה נִשְׁאָר עַל שֵׁם ,אֱלהִים', שֶׁאֵין מִתְבָּרֵר מַה הוּא, אִם הוּא אֶחָד או יותֵר מֵאֶחָד, אִם הוּא יודֵעַ הַחֲלָקִים אִם לא. וְאַחַר כֵּן קַיִן וְהֶבֶל יְדָעוּהוּ אַחַר שֶׁקִּבְּלוּהוּ מֵאֲבִיהֶם, בָּרְאִיָּה הַנְּבוּאִית, וְאַחַר כֵּן נחַ, וְאַחַר כֵּן אַבְרָהָם יֵצְחָק וְיַעֲקב עַד משֶׁה וּמִי שֶׁהָיָה אַחֲרָיו מֵהַנְּבִיאִים. וּקְרָאוּהוּ הֵם ,יְיָ' בִּרְאִיָּתָם, וּקְרָאוּהוּ הָעָם הַמְקַבְּלִים מֵהֶם בְּהַאֲמָנָתָם אותָם, ,יְיָ', בַּעֲבוּר שֶׁהָיָה דְבָרו וְהַנְהָגָתו דָּבֵק בִּבְנֵי אָדָם וְהָיוּ דְבֵקִים הַסְּגֻלָּה מִבְּנֵי אָדָם בּו, עַד שֶׁהָיוּ רואִים אותו בְּמִצּוּעַ מָה נִקְרָא "כָּבוד וּשְׁכִינָה וּמַלְכוּת וְאֵשׁ וְעָנָן וְצֶלֶם וּתְמוּנָה וּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת" וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁהָיָה רְאָיָה לָהֶם שֶׁהַדִּבּוּר עִמָּם מֵאֶצְלו, וְקורְאִים אותו ,כְּבוד יְיָ'.
וְיֵשׁ שֶׁיִּקְרְאוּ הָאָרון ,יְיָ' כְּמו שֶׁהָיוּ אומְרִים ,קוּמָה ה'!' (במדבר י, לה) וְשׁוּבָה ה'! בְּנוּחה (במדבר י לה), וְ,עָלָה אֱלהִים בִּתְרוּעָה ה' בְּקול שׁופָר' (תהילות מז, ו), וְהֵם הָיוּ רוצִים אֲרון ה'. וְיֵש שֶׁיִּקְרְאוּ הַיַּחַס שֶׁיֵּשׁ בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵינו וְהַהִצְטָרֵף ,יְיָ', וּבָזֶה נֶאֱמַר: הֲלא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא (תהילות קלט), וְאיְבֵי ה' (תהילות לז,כ), רוצִים: עַם ה' או בְּרִית ה' או תּורַת ה', כִּי אֵין צֵרוּף בֵּינו וּבֵין אֻמָּה מֵהָאֻמּות, כִּי אֵינֶנּוּ אוצֵל אורו כִּי אִם עַל הַסְּגֻלָּה וְעַל בַּעֲלֵי דָת הָאֲמִתִּית, וְהֵם מְקֻבָּלִים מִמֶּנּוּ וְהוּא מְקֻבָּל מֵהֶם, וְכֵן נִקְרָא אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל, וְנִקְרָאִים הֵם,עַם ה" וְ,עַם אֱלהֵי אַבְרָהָם' (תהילות מז, י).
וֶאֱמר, שֶׁקְּצָת הָאֻמּות הָלְכוּ אַחֲרָיו וְעָבְדוּ אותו מִשֵּׁמַע וְקַבָּלָה, אַיֵּה קַבְּלו אותָם וְהִדָּבְקו בָהֶם וּרְצותו בַעֲבודָתָם וְקִצְפּו בְהַמְרותָם? אַךְ אֲנַחְנוּ רואִים אותָם נֶעֱזָבִים אֶל הַטֶּבַע וְהַמִּקְרֶה, טובָתָם וְרָעָתָם כְּפִיהֶם, לא בְעִנְיָן מִתְבָּרֵר שֶׁהוּא בְדָבָר אֱלהִי לְבַדּו. וְכֵן יִחֵד אותָנוּ בְּאָמְרו: ,ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּו אֵל נֵכָר' (דברים לב, יב). וְהָיָה הַשֵּׁם הַזֶּה מְיֻחָד בָּנוּ שֶׁאֵין אַחֵר יודֵעַ אותו אֲמִתַּת יְדִיעָתו זוּלָתֵנוּ. וְהוּא שֵׁם נודָע, לא יִסְבּל הֵא הַיְדִיעָה כַּאֲשֶׁר הִיא נוסֶפֶת עַל אֱלהִים, וְיֵאָמַר: הָאֱלהִים (בראשית כ, ו). וְהַשֵּׁם הַזֶּה מִכְּלָל הַמַּעֲלות הַטּובות אֲשֶׁר יֻחַדְנוּ בָהֶם, וְסודו נִסְתָּר. אַךְ מַעֲלַת הָאותִיּות הַמְיֻחָדות לו הִיא הַמְדַבֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהֵם אותִיּות אהו"י אֲשֶׁר הֵם עִלַּת הֵרָאות כָּל הָאותִיּות, שֶׁאֵין מְדַבְּרִים בְּאות מֵהָאותִיּות בְּעוד שֶׁלּא תִמְצָא אֵלֶּה, ר"ל הַפַּתְחָא לָאָלֶף וְהַהֵא, וְהַקִּמּוּץ לַוָּו, וְהַשֶּׁבֶר לַיּוד, וְהֵמָּה כָּרוּחות וּשְׁאָר הָאותִיּות כַּגּוּפות. וְ,יָהּ' כָּמוהוּ. אֲבָל,אֶהְיֶה' אֶפְשָׁר שֶׁיִהְיֶה מִן הַשֵּׁם הַזֶּה, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה נִגְזָר מֵ,הָיה', וְרָצָה בו: לִמְנעַ מֵחֲשׁב בַּאֲמִתּוּת הָעֶצֶם אֲשֶׁר יְדִיעָתו נִמְנָעַת, וְכַאֲשֶׁר שְׁאֵלו וְאָמַר: ,וְאָמְרוּ-לִי מַה-שְּׁמו? (שמות ג, יג)' עָנָהוּ לֵאמר: מַה לָּהֶם לְבַקֵּשׁ מַה שֶּׁלּא יוּכְלוּ לְהַשִּׂיגו?' דּומֶה לְמַה שֶּׁאָמַר הַמַּלְאָךְ: ,לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי, וְהוּא פֶלִאי (שופטים יג,יח), אַךְ אֱמר לָהֶם אֶהְיֶה, וּפֵרוּשׁו, אֲשֶׁר אֶהְיֶה (שמות ג, יד).
וְהַטַּעַם הַנִּמְצָא אֲשֶׁר אֶמָּצֵא לָהֶם בְּעֵת שֶּיְּבַקְשׁוּנִי, אַל יְבַקְשׁוּ רְאָיָה גְדולָה מֵהִמָּצְאִי עִמָּהֶם, וִיקַבְּלוּנִי כֵן, וְאָמַר: אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם (שמות ג, יד). וּכְבָר קָדַם וְשָׂם מופְתו לְמשֶׁה בְּזֶה הָעִנְיָן בְּאָמְרו: כִּי-אֶהְיֶה עִמָּךְ וְזֶה-לְּךָ הָאות וגו" (שמות ג, יב), וְהָאות כִּי אָנכִי שְׁלַחְתִּיךָ הוּא שֶׁאִמָּצֵא לְךָ בְּכָל מָקום. וְסָמַךְ לו מַה שֶּׁדּומֶה לָזֶה בְּאָמְרו: "אֱלהֵי אֲבותֵיכֶם שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, אֱלהֵי אַבְרָהָם אֱלהֵי יִצְחָק וֵאלהֵי יַעֲקב" (שמות ג, טו). הַמְפֻרְסָמִים בְּהִמָּצֵא הָעִנְיָן הָאֱלהִי עִמָּם תָּמִיד, וֵאלהֵי הָאֱלהִים' -,כִּנּוּי', בַּעֲבוּר שֶׁכָּל הַכּחות הַפּועֲלִים צְרִיכִים אֵלָיו יִתְבָּרֵךְ, שֶׁיְּסַדְּרֵם וְיַנְהִיגֵם, וַ,אֲדנֵי הָאֲדנִים' כָּמוהוּ.

אֲבָל ,אֵל' נִגְזַר מֵאֱיָלוּת, וּמִמֶּנוּ יֵצְאוּ כָּל הַכּחות, וְהוּא מְרומָם מֵהִתְדַּמּות לָהֶם, וְכָשֵׁר לומַר: "מִי-כָמוךָ בָאֵלִים" – קִבּוּץ ,אֵל'.

וְ,קָדושׁ' – כִּנּוּי, שֶׁהוּא נִקְדָּשׁ וּמְרומָם מִשֶּׁתֵּאות לו מִדָּה מִמִּדּות הַבְּרוּאִים, וְאִם יִקָּרֵא בָהֶם – הוּא דֶרֶךְ הַעֲבָרָה. וְעַל כֵּן שָׁמַע יְשַׁעְיָהוּ, קָדושׁ קָדושׁ קָדושׁ' עַד אֵין תַּכְלִית, וְהַטַּעַם שֶׁהוּא נִקְדָּשׁ וּמְרומָם מִשֶּׁתַּשִׂיגֵהוּ מְאוּמָה מִטֻּמְאות הָעָם אֲשֶׁר יִשְׁכּן כְּבודו בֵּינֵיהֶם, וְעַל כֵּן רָאָה אותו עַל,כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא'. וִיכֻנֶּה בְקָדושׁ, הָרוּחָנִי אֲשֶׁר לא יִתְגַּשֵּׁם וְלא יִתָּלֶה בו דָבָר, מִמַּה שֶּׁיִּתָּלֶה בַגְּשָׁמִים. וְיֵאָמַר: "קְדושׁ יִשְׂרָאֵל" כִּנּוּי לָעִנְיָן הָאֱלהִי הַדָּבֵק בּו וְאַחֲרָיו בַּהֲמון זַרְעו, דְּבֵקוּת מַחֲשָׁבָה וְהַנְהָגָה, לא דְּבֵקוּת נְגִיעָה. וְאֵין מֻתָּר לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁיּאמַר: "אֱלהַי וּקְדושִׁי" אֶלָּא דֶרֶךְ הַעֲבָרָה בְּדֶרֶךְ הַקַּבָּלָה.

אַךְ עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת לא יאמַר אותו כִּי אִם נָבִיא או חָסִיד שֶׁיִּדְבַּק בּו הָעִנְיָן הָאֱלהִי, וְעַל כֵּן אָמְרוּ לַנָּבִיא: "חַל-נָא אֶת-פְּנֵי יְיָ אֱלהֶיךָ". וְהַכַּוָּנָה הָיְתָה בָּאֻמָּה הַזּאת שֶׁיִּהְיֶה עֶרְכָּם מִן הָאֻמּות עֵרֶךְ הַמֶּלֶךְ מִן הָעָם, כְּמו שֶׁאָמַר: "קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדושׁ אֲנִי יְיָ אֱלהֵיכֶם".

אֲבָל ,אֲדנָי' הַנִּכְתָּב בְּאָלֶף דָּלֶת נוּן יוד הוּא כְרֶמֶז אֶל דָּבָר, וְאִם בֶּאֱמֶת הוּא נַעֲלֶה מִן הָרֶמֶז, כִּי הָרֶמֶז הוּא לְצַד מִבִּלְתִּי צַד, כִּי יֵשׁ שֶׁיִּרְמְזוּ אֶל הַדְּבָרִים הַנִּפְעָלִים מֵאִתּו הַמְשַׁמְּשִׁים לו שִׁמּוּשׁ רִאשׁון, כַּאֲשֶׁר יִרְמְזוּ אֶל הַשֵּׁכֶל וְיאמְרוּ שֶׁהוּא בַלֵּב או בַמּחַ, וְיאמְרוּ: "הַשֵּׂכֶל הַזֶּה" או "הַשֵּׂכֶל הַלָּזֶה", וְאֵין רֶמֶז בֶּאֱמֶת אֶל מַה שֶּׁאֵינֶנּוּ נִגְבָּל בְּמָקום. וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל הָאֵבָרִים מְשַׁמְּשִׁים לַשֵּׂכֶל, הַשִּׁמּוּשׁ הַהוּא הוּא בְמִצּוּעַ הַלֵּב או הַמּחַ, כְּכֵלָיו הָרִאשׁונִים, רומְזִים אֲלֵיהֶם שֶׁהַשֵּׂכֶל שָׁמָּה.

כֵּן רומְזִים אֶל הַשָּׁמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְלִי מְשמֵּשׁ בְּחֶפְצו גְּרִידָא מִבִּלְתִּי סִבּות אֲחֵרות אֶמְצָעִיּות בֵּינֵיהֶם, וְאֵין רומְזִין אֶל דָּבָר מֵהַמֻּרְכָּבות, מִפְּנֵי שֶּׁהֵם כֵּלִים מְשַׁמְּשִׁים בְּמִצּוּעַ סִבּות אֲחֵרות מִשְׁתַּלְשְׁלִים אֵלָיו יִתְבָּרֵךְ שֶׁהוּא סִבַּת הַסִּבּות, וְיֵאָמַר: "הַיּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם" (תהילות קכג, א), כִּי הָאֱלהִים בַּשָּׁמָיִם (קהלת ה, א), וְיֵשׁ שֶׁיֵּאָמַר עַל דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה, "יִרְאַת שָׁמַיִם", "יְרֵא שָׁמַיִם בַּסֵּתֶר" וּ"מִן הַשָּׁמַיִם יְרֻחָמוּ". וְכֵן רומְזִים אֶל עַמּוּד הָאֵשׁ וְעַמּוּד הֶעָנָן, וּמִשְׁתַּחֲוִים נִכְחו, וְאומְרִים כִּי הָאֱלהִים שָׁמָּה, כִּי הָעַמּוּד הַהוּא מְשַׁמֵּשׁ בְּחֶפְצו לְבַד, וְאֵינֶנּוּ כִשְׁאָר הָעֲנָנִים וְהָאִשִּׁים הַנִּקְרִים בָּאַוִּיר מִסִּבּות אֲחֵרות.

וְכֵן רומְזִים אֶל ,אֵשׁ אוכֶלֶת בְּראשׁ הָהָר' (שמות כד, יז) אֲשֶׁר רָאוּהָ הֲמון הָעָם, וְאֶל הַצּוּרָה הָרוּחָנִית אֲשֶׁר רָאּוָה הָאֲצִילִים, 'וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר' (שמות כד, י). וְקָרְאוּ אותָהּ: ,אלהֵי יִשְׂרָאֵל'.

וְכֵן רומְזִים אֶל אֲרון הַבְּרִית וְאומְרִים עָלָיו ,אֲדון כָּל הָאָרֶץ' (יהושע ג, יא), בַּעֲבוּר הֵרָאות הַפְּלָאות בְּהִמָּצְאו, וְהֵעָדְרָם בִּלְעָדָיו, כַּאֲשֶׁר קָרְאוּ הָעֵינַיִם ,רואות', וְהַדָּבָר שֶׁהָרְאוּת בּו – זוּלָתָם, וְהִיא הַנָּפֶשׁ. וְיֵשׁ שֶׁרומְזִים אֶל הַנְּבִיאִים וְהַחֲכָמִים הַחֲסִידִים, כִּי הֵם כַּכֵּלִים הָרִאשׁונִים לְחֵפֶץ הָאֲלהִים, מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּחֶפְצו וְלא יַמְרוּ מִדְּבָרו מְאוּמָה, וְיֵרָאוּ הַמּופְתִים עַל יְדֵיהֶם. וּבִכְמו הָרֶמֶז הַזֶּה אָמְרוּ רַבּותֵינוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה (פסחים כב:): ",אֶת-יְיָ אֱלהֶיךָ תִּירָא' (דברים ו, יב), לְרַבּות תַּלְמִידֵי חֲכָמִים" (פסחים כב, א"ע), וְהַדִּין לְמִי שֶׁהוּא בַמַּעֲלָה הַזּאת שֶׁיִּקְרָאוּהוּ אִישׁ הָאֱלהִים, תּאַר מֻרְכָּב מִן הָאֱנושׁוּת וְהָאֱלהוּת, כְּאִלּוּ אָמַר: הָ"אֱנושׁ הָאֱלהִי". וְכַאֲשֶׁר יִהְיֶה הַדִּבּוּר עִם דָּבָר אֱלהִי שֶׁרומְזִים אֵלָיו, יֵאָמַר: "אֲדנָי" (בראשית יח, ג) בְּאָלֶף דָּלֶת נוּן יוד, כְּאִלּוּ הוּא אומֵר: "אֲדונִי, אַתָּה מושְׁלִי". וְרומְזִים עַל מַה שֶּׁיֻּגְבַּל בְּמָקום דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה, כְּמו שֶׁאָמַר: הַיושְׁבִי בַּשָּׁמַיִם (תהילות קכג) "ישֵׁב צִיּון (תהילות, ט, יב) ישֵׁב הַכְּרוּבִים (שמו"א ד, ד), שׁכֵן יְרוּשָׁלָיִם"(תהילות קלה, ג). וְרַבּוּ הַמִּדּות וְהָעֶצֶם אֶחָד, בַּעֲבוּר הִתְחַלְּפוּת הַמָּעון הַמְקַבֵּל, כְּהִתְחַלְּפוּת הַנִּיצוצות וְהַשֶּׁמֶשׁ אֶחָד, וְזֶה הַדִּמְיון אֵינֶנּוּ נָאות בַּכּל, אֶלָּא אִם הָיְתָה הַשֶּׁמֶשׁ בִּלְתִּי מֻשֶּׂגֶת וְיִמָּצְאוּ הַנִּיצוצות וְלא תֻשַּׂג סִבָּתָם אֶלָּא בְדֶרֶךְ הָרְאָיָה.

איך רומזים אל מקום מי שאין לו מקום?

וְהַצּרֶךְ מֵבִיא לְהַרְחִיב מְעַט בִּדְבָרִים בְּכָאן, בַּעֲבוּר שֶׁהוּא מְקום טַעֲנָה אֵיךְ רומְזִים אֶל מְקום-מִי שֶׁאֵין לו מָקום, וְנַאֲמִין כִּי הַנִּרְמָז אֵלָיו הוּא הַסִּבָּה הָרִאשׁונָה. וַאֲנַחְנוּ מַצִּיעִים בִּתְשׁוּבַת זֶה הַצָּעָה, וְנאמַר, כִּי הַחוּשִׁים אֵינָם מַשִּׂיגִים מִן הַמּוּחָשִׁים כִּי אִם מִקְרֵיהֶם, לא עַצְמֵיהֶם, וְאֵינָם מַשִּׂיגִים מִן הַמֶּלֶךְ, עַל הַדִּמְיון, זוּלָתִי הַמַּרְאִים וְהַתָּכְנִיּות וְהַשִּׁעוּרִים, וְאֵינֶנּוּ זֶה אֲמִתַּת הַמֶּלֶךְ שֶׁהֵם מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם לְרומְמו, אֲבָל אַתָּה רואֵהוּ בַמִּלְחָמָה בְּתַכְשִׁיט אֶחָד וְתִרְאֵהוּ בַמְּדִינָה בְּתַכְשִׁיט אַחֵר, וּבְבֵיתו בְּתַכְשִׁיט אַחֵר, וְתאמַר כִּי הוּא הַמֶּלֶךְ, בִּגְזֵרַת הַשֵּׂכֶל לא בִגְזֵרַת הַחוּשׁ, וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּרְאֶה אותו נַעַר, וְאַחַר כֵּן בָּחוּר, וְאַחַר כֵּן זָקֵן, וְאַחַר כֵּן יָשִׁישׁ, וְתִרְאֶה אותו בָּרִיא, וְאַחַר כֵּן חולֶה, וּכְבָר נֶחֶלְפוּ מַרְאָיו וּמִשּׁוּשָׁיו וְלֵחותָיו וּמִדּותָיו, וְאַתָּה אומֵר שֶׁהוּא הוּא, וְגָזַרְתָּ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ, בַּעֲבוּר שֶׁהוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר עִמְּךָ וְצִוְּךָ וְהִזְהִירְךָ, וְזֶה מִמֶּנּוּ אֵינֶנּוּ כִּי אִם הַשֵּׂכֶל או הַנֶּפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת, וּכְבָר הִתְקַיֵּם, כִּי הַחֵלֶק הַהוּא מִמֶּנּוּ עֶצֶם בִּלְתִּי נִגְדָּר וְאֵין רְמִיזָה אֵלָיו, וְאַתָּה כְבָר רָמַזְתָּ אֵלָיו וְגָזַרְתָּ שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ, וְכַאֲשֶׁר מֵת וְרָאִיתָ מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁהָיִיתָ רואֶה, גָּזַרְתָּ כִּי הוּא אֵינֶנּוּ הַמֶּלֶךְ, אַךְ גּוּף יְנִיעֵהוּ מִי שֶׁיִּרְצֶה וְיִפָּעֵל עַל כַּמָּה פָנִים מֵאָפְנֵי הַהִפָּעֲלֻיּות מֵהַמִּקְרֶה וְהַחֵפֶץ, כָּעֲנָנִים הַנִּקְרִים בָּאֲוִיר, יִשָּׂאֵם רוּחַ וּתְבִיאֵם אַחֶרֶת, וּתְקַבְּצֵם רוּחַ וּתְפַזְּרֵם אַחֶרֶת, וְהָיָה קדֶם לָכֵן גֶּשֶׁם לא יִפָּעֵל כִּי אִם בְּחֵפֶץ נֶפֶשׁ הַמֶּלֶךְ הַהוּא. וְהָיָה כְּעַמּוּד הֶעָנָן הָאֱלהִי אֲשֶׁר לא יְפַזְּרוּהוּ הָרוּחות. דִּמְיון אַחֵר, הַשֶּׁמֶשׁ – נִרְאֶה אותָהּ עִגּוּל פָּשׁוּט כְּשִׁעוּר הַצִּנָּה וּבְתָאֳרָה: מַזְהִירָה, חַמָּה, נָחָה, וְהַשֵּׂכֶל גּוזֵר כִּי הוּא כַדּוּר גָּדול מִכַּדּוּר הָאָרֶץ בְּמֵאָה וְשִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ פְּעָמִים, וְשֶׁאֵינָהּ חַמָּה וְלא נָחָה, אַךְ הִיא מִתְנועַעַת שְׁתֵּי תְנוּעות מִתְהַפְּכות: מִזְרָחִית וּמַעֲרָבִית, בִּתְנָאִים יֶאֱרַךְ פֵּרוּשָׁם.

לא החושים מבינים, אלא השכל

וְלא הוּשַׂם לַחוּשִׁים כּחַ לְהַשִּׂיג עֶצֶם הַדְּבָרִים, אַךְ כּחַ מְיֻחָד לְהַשִּׂיג מִקְרִים תְּלוּיִים בָּהֶם, יִקַּח הַשֵּׂכֶל מֵהֶם רְאָיָה עַל עַצְמָם וְסִבָּתָם, וְלא יַעֲמד עַל הַמַּהוּת וְעַל הָעִנְיָן, אֶלָּא הַשֵּׂכֶל הַשָּׁלֵם, וְכָל אֲשֶׁר הוּא שֵׂכֶל בְּפעַל כַּמַּלְאָכִים, יַשִּׂיג הָעִנְיָנִים וְהַמַּהֻיּות בְּעַצְמָם, מֵאֵין צרֶךְ אֶל הַמִּקְרִים שֶׁיִּהְיוּ בָאֶמְצַע, אֲבָל שִׂכְלֵנוּ אֲשֶׁר הוּא תְחִלָּה בְכחַ בַּהִיּוּלִי, לא יוּכַל לַעֲמד עַל אֲמִתַּת הַדְּבָרִים אֶלָּא בַּמֶּה שֶׁחֲנָנו הַבּורֵא מִכּחות מְיֻחָדִים, שָׂמָם בַּחוּשִׁים רְאוּיִים לְמִקְרֵי הַמּוּחָשִׁים דְּבֵקִים תָּמִיד בְּכָל הַמִּין, כִּי אֵין מַחְלקֶת בֵּין רְאוּת עֵינַּי וּרְאוּת עֵינֶיךָ, שֶׁהַשֶּׁטַח הַהוּא הֶעָגל הַמֵּאִיר הַמְחַמֵּם הוּא הַשָּׁמֶשׁ. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמִּדּות הָאֵלֶּה מְרֻחָקות אֵצֶל הַשֵּׂכֶל לא יַזִּיק זֶה בַמִּין, אֲבָל הועִיל, מֵחֲמַת שֶׁלָּקַחְנוּ מֵהֶם רְאָיָה עַל חֶפְצֵנוּ, כַּאֲשֶׁר יְקַבֵּל תּועֶלֶת הַפִּקֵּחַ הַמַּשְׂכִּיל אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ גְּמַלּו, בְּמַאֲמַר אַלְעַמַשִׁ אַלְאַחְוַלִ (שֶׁעֵינָיו טְרוּטות וְשֶׁרואֶה מֵאֶחָד שְׁנַיִם): "אֲנִי רואֶה בְּמָקום פְּלונִי שְׁנֵי כֻּרְכִּיּות (גִּרְנִּיק); וְהַפִּקֵּחַ יֵדַע כִּי הַגָּמָל הוּא שֶּרָאָה, בַּחֲלִישׁוּת רְאוּתו נִדְמָה לו כִּי הוּא כֻּרְכִּיָּה, וּבַעֲבוּר עִוּוּת רְאוּתו נִדְמָה לו שֶׁהֵם שְׁנַיִם, וְהועִיל הַפִּקֵּחַ בְּעֵדוּתו, וְדָן אותו לְכַף זְכוּת בְּרעַ מְלִיצָתו מִפְּנֵי רעַ רְאוּתו וְכֵן הַחוּשִׁים וְהַכּחַ הַדִּמְיונִי אֵצֶל הַשֵּׂכֶל. וְכַאֲשֶׁר שָׂם הַבּורֵא בְּחָכְמָתו הָעֵרֶךְ הַזֶּה בֵּין הַחוּשׁ הַנִּרְאֶה וְהַמּוּחָשׁ הַגַּשְׁמִי, כֵּן שָׂם בְּחָכְמָה עֵרֶך בֵּין הַחוּשׁ הַנִּסְתָּר וְהָעִנְיָן שֶׁאֵינֶנּוּ גַשְׁמִי, וְשָׂם לְמִי שֶׁבָּחַר מִבְּרוּאָיו עַיִן נִסְתֶּרֶת רואָה דְבָרִים בְּעֵינֵיהֶם, לא יִתְחַלָּפוּ, וְיִקַּח מֵהֶם הַשֵּׂכֶל רְאָיָה עַל עִנְיַן הַדְּבָרִים הָהֵם וְלִבּותָם.

וּמִי שֶׁנִּבְרְאָה לו הָעַיִן הַהִיא הוּא הַפִּקֵּחַ בֶּאֱמֶת, וְיִרְאֶה כָל בְּנֵי אָדָם כְּעִוְרִים, וְיורֵם וְיַיְשִׁירֵם, וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ הָעֵינַיִם הָהֵם הֵם הַכּח הַמְדַמֶּה בְּעוד שֶׁיְּשַׁמֵּשׁ הַכּחַ הַשִׂכְלִי, וְתִרְאֶינָה צוּרות גְּדולות נורָאות מורות עַל אֲמִתּות שֶׁאֵין בָּהֶם סָפֵק, וְהָרְאָיָה הַגְּדולָה עַל אֲמִתּוּתָם הַסְכָּמַת כָּל הַמִּין הַהוּא עַל הַצּוּרות הָהֵם, רְצונִי לומַר: כָּל הַנְּבִיאִים שֶׁרואִים דְּבָרִים יָעִיד בָּהֶם קְצָתָם לִקְצָתָם, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עושִׂים בְּמוּחָשֵׁינוּ, כִּי אֲנַחְנוּ מְעִידִים בִּמְתִיקוּת הַדְּבַשׁ וּמְרִירוּת הַלַּעֲנָה, וְאִם נִרְאֶה מִי שֶׁיַּחֲלק עָלֵינוּ נאמַר שֶׁהוּא יוצֵא מֵהָעִנְיָן הַטִּבְעִי. וְאֵלֶּה מֵאֵין סָפֵק רואִים הָעולָם הַהוּא הָאֱלהִי בָּעַיִן הַנִּסְתֶּרֶת. וְרואִים צוּרות רְאוּיות לְטִבְעֵיהֶם וּמַה שֶּׁהִרְגִּילוּ, וּמְסַפְּרִים אותָם בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר רָאוּם מֻגְשָׁמות, וְהַתַּבְנִיּות הָהֵם אֲמִתִּיּות בְּהַעֲרָכָתָם אֶל מַה שֶּׁיְּבַקְשֵׁהוּ הַמֶּחְשָׁב וְבַדִּמְיון וְהַחוּשׁ, וְאֵינָם אֲמִתִּיּות בְּהַעֲרָכָתָם אֶל הָעֶצֶם אֲשֶׁר יְבַקְשֵׁהוּ הַשֵּׂכֶל, כַּאֲשֶׁר הֲבִיאונוּ הַדִּמְיון בַּמֶּלֶךְ, כִּי מִי שֶׁיּאמַר שֶׁהוּא הָאָרךְ הַלָּבָן הַלּובֵשׁ הַמֶּשִׁי אֲשֶׁר הַנֵּזֶר עַל ראשׁו וְהַדּומֶה לָזֶה, אֵינֶנּוּ כּוזֵב, וּמִי שֶׁיּאמַר שֶׁאֵינֶנּוּ כִּי אִם הַמַּשְׂכִּיל הַמַּכִּיר הַמְצַוֶה הַמַּזְהִיר בְּאֶרֶץ פְּלונִית בִּזְמַן פְּלונִי עַל אֻמָּה פְּלונִית, אֵינֶנּוּ כּוזֵב גַּם כֵּן. וּכְשֶׁרואֶה הַנָּבִיא בָּעַיִן הַנִּסְתֶּרֶת הַצּוּרָה הַתְּמִימָה שֶׁבַּצּוּרות, אֲשֶׁר רָאָה אותָהּ בִּדְמוּת מֶלֶךְ או שׁופֵט יושֵׁב עַל כִּסֵּא דִין בְּעִנְיַן צִוּוּי וְאַזְהָרָה, מְהָקִים וּמְהַעְדֵּה, יֵדַע שֶׁהִיא צוּרָה רְאוּיָה לְמֶלֶךְ נֶעֱבָד נִשְׁמָע. וְכַאֲשֶׁר יִרְאֶה דְּמוּת נושֵׂא כֵלִים או נושֵׂא כְלֵי סִפְרוּת, או חָגוּר לַעֲבד עֲבודָה, יֵדַע שֶׁהִיא צוּרָה רְאוּיָה לְעובֵד שׁומֵעַ.

דימוי האדם לבורא

וְאַל יִקְשֶׁה בְעֵינָיךָ דַמּות אָדָם לַבּורֵא, כִּי בִּבְחִינַת הַשֵּׂכֶל נְדַמֶּה לו תְחִיָּלה בָּאור, כִּי הוּא הֶחָשׁוּב שֶׁבַּמּוּחָשִׁים וְהַדַּק שֶׁבָּהֶם וְהַסּובֵב וְהַכּולֵל חֶלְקֵי הָעולָם יותֵר מִכֻּלָּם. וְכַאֲשֶׁר נַחֲשׁב בַּמִּדּות שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִדְחותָם, בֵּין עַל דֶּרֶךְ הַהַעֲבָרָה בֵּין עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, כְּמו: ,חַי' וְ,יָכול' וְ,יודֵעַ' וְ,חָפֵץ' וּ,מְסַדֵּר' וְ,נותֵן לְכָל דָּבָר מַה שֶּׁרָאוּי לו', וְ,שׁופֵט צֶדֶק', לא נִמְצָא בַּמֶּה שֶׁאָנוּ רואִים דִּמְיון קָרוב מֵהַנֶּפֶשׁ הַמְדַבֶּרֶת, וְהוּא הָאָדָם הַשָּׁלֵם, וְזֶה מִצַּד שֶׁהוּא אָדָם, לא מִצַּד שֶׁהוּא גוּף כִּי הוּא מִשְׁתַּתֵּף בָּזֶה עִם הַצֶּמַח, וְלא מִצַּד שֶׁהוּא חַי כִּי הוּא מִשְׁתַּתֵּף בָּזֶה עִם הַבְּהֵמות. וּכְבָר דִּמּוּ הַפִּילוסופִים הָעולָם בְּאָדָם גָּדול, וְהָאָדָם בְּעולָם קָטָן. וְאִם הַדָּבָר כֵּן וְהָאֱלהִים הוּא רוּחַ הָעולָם וְנַפְשׁו וְשִׂכְלו וְחַיּוּתו, כַּאֲשֶׁר נִקְרָא, חֵי הָעולָם', כְּבָר נִתְבָּרֵר הַדִּמְיון עַל דֶּרֶךְ הַשֵּׂכֶל, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁלַּנְּבוּאָה רְאוּת יותֵר גָּלוּי מֵהַהַקָּשָׁה, וְהָרְאוּת הַהוּא הִשִּׂיג הֶהָמון הָעֶלְיון עַיִן בְּעַיִן וְרָאָה צְבָא הַשָּׁמַיִם מֵהָרוּחָנִיִּים הַקְּרובִים וְזוּלָתָם בְּצוּרַת אָדָם, וְלָהֶם רָמַז בְּאָמְרו: ,נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתִנוּ' (בראשית א, כו), וְהַטַּעַם כִּי כְבָר הִדְרַגְתִּי הַיְצִירָה וַהֲבֵאתִיהָ עַל סֵדֶר הַחָכְמָה, מִן הַיְסודות אֶל הַמֶּחְצָבִים, אֶל הַצְּמָחִים, אֶל הַחַי אֲשֶׁר בָּאֲוִיר וּבַמַּיִם, וְאַחַר כֵּן אֶל הַחַי אֲשֶׁר בָּאָרֶץ בַּעֲלֵי הַחוּשִׁים הַזַּכִּים וְהַיְדִיעות הַנִּפְלָאות, וְאֵין אַחַר הַמַּדְרֵגָה הַהִיא אֶלָּא מַדְרֵגָה שֶׁהִיא קְרובָה מִן הַסּוּג הָאֱלהִי הַמַּלְאָכִי, וּבָרָא הָאָדָם בְּצוּרַת מַלְאָכָיו וּמְשָׁרְתָיו הַקְּרובִים אֵלָיו בְּמַדְרֵגָה לא בְמָקום, כִּי הִתְעַלָּה מֵהַמָּקום.

וְעַל שְׁנֵי הַדִּמְיונִים לא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה דְמוּתו אֵצֶל הַדִּמְיון אֶלָּא צוּרַת הַגָּדול שֶׁבִּבְנֵי אָדָם, שֶׁמִּמֶּנּוּ יוצֵא הַתּכֶן וְהַסֵּדֶר לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם עַל מַדְרֵגות, כַּאֲשֶׁר יוצֵא מִמֶּנּוּ יִתְבָּרֵךְ סֵדֶר הָעולָם וּמַתְכֻּנְתּו, וְרואִים אותו בְּעֵת שֶׁהוּא מְהַעְדֵּה וּמְהָקִים וְדָן אֶת הַמְּלָכִים, עַד דִּי כָרְסְוָן רְמִיו וְעַתִּיק יומִין יְתִב' (דניאל ז, ט). וּבְעֵת הַכַּעַס וְהַמַּחֲשָׁבָה לִנְסעַ,ישֵׁב עַל-כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וּשְׂרָפִים עמְדִים מִמַּעַל לו' (ישעיה ו). וּבְעֵת הַנְּסִיעָה – הַמֶּרְכָּבָה אֲשֶׁר רָאָה יְחֶזְקֵאל וּשְׁמָרָהּ כֻּלָּהּ בְּמַחֲשַׁבְתּו חוּץ לִמְקום הַנְּבוּאָה, וְהוּא כַּאֲשֶׁר שָׁת אֶת גְּבוּלו מִיַּם-סוּף עַד יָם פְּלִשְׁתִּים (שמות כג, לא), וְיִכָּנֵס בּו מִדְבַּר סִינַי וְשֵׂעִיר וּפָארָן, גַּם מִצְרַיִם, כִּי לַמָּקום הַהוּא מַעֲלָה כַּאֲשֶּׁר הִזְדַּמֵּן בּו שֶׁיִּפְגַּע הַתְּנָאִים הַתּורִיִּים וְהַמְצֻוֶּה בָּהֶם, תִּתְרָאֶינָה הַצּוּרות הָהֵם עַיִן בְּעַיִן בְּמַרְאֶה וְלא בְחִידות (במדבר), כַּאֲשֶׁר נִרְאָה לְמשֶׁה הַמִּשְׁכָּן וְסֵדֶר עֲבודָה וְאֶרֶץ כְּנַעַן וַחֲלָקֶיה (דברים לד, א-ג)ָ, וּמַעֲמַד,וַיַּעֲבר יְיָ עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא' (שמות לד, ו), וּמַעֲמַד אֵלִיָּהוּ בַּמָּקום הַהוּא בְּעַצְמו (מלכ"א יט, ח-יח). וְאֵלֶּה הָעִנְיָנִים אֲשֶׁר לא יֻשְּׂגוּ מִדֶּרֶךְ הַהַקָּשָׁה, בִּטְּלוּם פִּילוסופֵי יָוָן מִפְּנֵי שֶׁהַהַקָּשָׁה מְרַחֶקֶת מַה שֶּׁלּא נִרְאָה כָמוהוּ, וְקִיְּמוּ אותָם הַנְּבִיאִים מִפְּנֵי שֶׁלּא יָכְלוּ לְהַכְחִישׁ מַה שֶּׁרָאוּהוּ בָּעַיִן הָרוּחָנִית אֲשֶׁר נִתַּן לָהֶם יִתְרון בָּהּ, וְהָיוּ קְהִלּות, וּבְדורות נֶחֱלָקִים, – לא תַעֲבר עֲלֵיהֶם הַהַסְכָּמָה, וְהודוּ לָהֶם הַחֲכָמִים אֲשֶׁר הִשִּׂיגוּם, וְרָאוּ אותָם בְּעֵת נְבוּאָתָם, וְאִלּוּ הָיוּ רואִים פִּילוסופֵי יָוָן הַנְּבִיאִים בְּעֵת נְבוּאָתָם וּמופְתֵיהֶם, הָיוּ מודִים לָהֶם וְהָיוּ מְבַקְשִׁים פָּנִים מֵאָפְנֵי הַהַקָּשָׁה אֵיךְ יַגִּיעַ הָאָדָם לַמַּדְרֵגָה הַזּאת. וּכְבָר עָשָׂה קְצָתָם זֶה, כָּל שֶׁכֵּן הַמִּתְפַּלְסְפִים מֵאַנְשֵׁי הַתּורות. וְאֶל כְּמו זֶה יִהְיֶה הָרֶמֶז בְּאָלֶף דָּלֶת נוּן יוד לְעִנְיָן אֱלהִי נִמְצָא, כְּאִלּוּ הוּא אומֵר: ,אֲדונִי'. וּ,מַלְאֲכוּת יְיָ' (חגי א, יג) כִּנּוּי לַשְּׁלִיחוּת, וְהַמַּלְאָךְ יֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה נִבְרָא לְעִתּו מִן הַגּוּפִים הַיְסודִיִּים הַדַּקִּים, וְיֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה מִן הַמַּלְאָכִים הַנִּצְחִיִּים, וְשֶׁמָּא הֵם הָרוּחָנִיִּים שֶׁאומְרִים הַפִּילוסופִים, וְאֵין לָנוּ לִדְחות דִּבְרֵיהֶם וְלא לְקַבֵּל אותָם. וְהַסָּפֵק בְּמַה שֶּׁרָאָה יְשַׁעְיָהוּ וִיחֶזְקֵאל וְדָנִיֵּאל, אִם הוּא מֵהַנִּבְרָאִים לְעֵת הַצּרֶךְ או מִן הַצּוּרות הָרוּחָנִיּות הַקַּיָּמות.

כבוד ה'

וּ,כְבוד יְיָ' הוּא הַגּוּף הַדַּק הַהולֵךְ אַחֲרֵי חֵפֶץ הָאֱלהִים הַמִּצְטַיֵּר כְּפִי שֶׁיִּרְצֶה לְהֵרָאות עַל הַנָּבִיא כְּפִי הַדַּעַת הָרִאשׁונָה, אַךְ עַל הַדַּעַת הַשְּׁנִיָּה יִהְיֶה כְבוד יְיָ כְּלָל הַמַּלְאָכִים וְהַכֵּלִים הָרוּחָנִיִּים, כִּסֵּא וּמֶרְכָּבָה וְרָקִיעַ וְאופַנִּים וְגַלְגַּלִים (יחזקאל א, וי'), וְזוּלַת זֶה מִמַּה שֶּׁהוּא קַיָּם עומֵד, וְהוּא נִקְרָא כְבוד יְיָ כַּאֲשֶׁר נִקְרְאוּ שִׁמּוּשֵׁי הַמֶּלֶךְ,כְּבוּדָּה', וְאֶת הַכְּבוּדָּה לִפְנֵיהֶם (שופטים יח, לג).
וְשֶׁמָּא זאת הָיְתָה בַקָּשַׁת משֶׁה בְּאָמְרו: הַרְאֵנִי נָא אֶת-כְּבודֶךָ (שמות לג, כג), וְאָמַר לו: הֵן, עַל מְנָת שֶׁיִּזָּהֵר מֵרְאות הַפָּנִים אֲשֶׁר אֵין יְכלֶת לָאָדָם לִרְאותָם, וּכְמו שֶׁאָמַר: וְרָאִיתָ אֶת-אֲחרָי. וּבַכָּבוד הַהוּא מַה שֶּׁיּוּכַל לְסָבְלו רְאוּת הַנְּבִיאִים, וְיֵשׁ בְּעִקְּבותָיו מַה שֶּׁרְאוּתֵנוּ סובֶלֶת אותו, כְּמו הֶעָנָן וְאֵשׁ אוכֶלֶת (שמות כד, יז) מִמַּה שֶּׁהוּא רָגִיל אֶצְלֵנוּ, וְיֵשׁ אַחֲרָיו דַּק יותֵר מִדַּק עַד שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה שֶׁלּא יַשִּׂיגֶנָּה הַנָּבִיא, וְאִם יַהֲרס אֵלָיו תִּנָּתֵק הַרְכָּבָתו, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ רואִים בְּכחוּת הָרְאוּת, כִּי מִי שֶׁרְאוּתו חֲלוּשָה לא יִרְאֶה אֶלָּא בָאורָה הַמֻּעֶטֶת שֶׁהִיא נִשְׁאֶרֶת בֵּין הָעַרְבַּיִם, כָּעֲטַלֵף, וּמִי שֶׁעֵינָיו תְּרוּטות, וַחֲלוּשֵּי הָרְאוּת לא יִרְאוּ כִּי אִם בַּצֵּל, וּמִי שֶׁרְאוּתו חֲזָקָה יִרְאֶה הַשֶּׁמֶשׁ, אֲבָל עֶצֶם הַשֶּׁמֶשׁ בְּעֵת זַכּוּתָהּ לא תוּכַל עַיִן לְהַבִּיט אֵלָיו, וְאִם יִדְחַק לָזֶה יִתְעַוֵּר. וְזֶהוּ,כְבוד יְיָ' וּ,מַלְאֲכוּת ה" וּ,שְׁכִינַּת ה" בַּשֵּׁמות הַתּורִיִּים.

אַךְ פְּעָמִים הֻשְׁאֲלוּ גַם כֵּן לַמִּשְׁפָּטִים הַטִּבְעִיִּים, וְאָמְרוּ: "מְלא כָל הָאָרֶץ כְּבודו" (ישעיה ו, ג), "וּמַלְכוּתו בַּכּל מָשָׁלָה" (תהילות קג, יט), אַךְ בֶּאֱמֶת לא יֵרָאֶה הַכָּבוד וְהַמַּלְכוּת אֶלָּא עַל בְּחִירָיו וּסְגֻלָּתו וּנְבִיאָיו, אֲשֶׁר בָּהֶם יִתְבָּרֵר לָאֶפִּיקוּרוס כִּי יֵשׁ לֵאלהִים מֶמְשָׁלָה וּמַלְכוּת קַיֶּמֶת, וִידִיעָה בְּחֶלְקֵי מַעֲשֵׂי הַיְצוּרִים, וְאָמַר בֶּאֱמֶת: ,יְיָ מָלָךְ' (ישעיה כד, כג), ,וְנִגְלָה כְּבוד יְיָ', ,יִמְלךְ יְיָ לְעולָם' (תהילות קמו, י), ,אמֵר לְצִיּון מָלַךְ אֱלהָיִךְ' (ישעיה נב, ז), ,וּכְבוד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח' (ישעיה ס, א). וְאֵין לְהַרְחִיק כָּל מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בִּ,תְמֻנַת יְיָ יַבִּיט' (במדבר יב, ח) , ,וַיִּרְאוּ אֶת אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל' (שמות כד, י), וּ,מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה' (יחזקאל א וי'), אַף לא 'שִׁעוּר קומָה' (פרקי היכלות דר"י), בַּעֲבוּר מַה שֶּׁיֵּשׁ בּו מֵהִכָּנֵס מורָאו בַנְּפָשׁות וּכְמו שֶׁאָמַר (שמות כ, כ): "וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתו עַל פְּנֵיכֶם".

הצורך בהגשמת שמות ה'

ד. אָמַר הַכּוּזָרִי: וַהֲלא כְּשֶׁאֱלהוּתו נִכְנְסָה בַדֵּעות, וְאַחְדּוּתו וִיכָלְתּו וְחָכְמָתו, וְשֶׁהַכּל מֵאִתּו, וְצרֶךְ הַכּל אֵלָיו, וְשֶׁאֵין לו צרֶךְ אֶל הַכּל, יִכָּנֵס הַמּורָא מִמֶּנּוּ וְהָאַהֲבָה לו, וְלא נִצְטָרֵךְ לַגַּשְׁמוּת הַזֶּה?

ה. אָמַר הֶחָבֵר: זאת טַעֲנַת הַפִּילוסופִים, וַאֲשֶׁר נִרְאֶה מִנֶּפֶשׁ הָאָדָם כִּי הִיא יְרֵאָה בְהִמָּצֵא הַמַּפְחִידות מֻרְגָּשׁות, מַה שֶּׁאֵינָהּ יְרֵאָה כַּאֲשֶׁר יְסֻפַּר לָהּ עֲלֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר הִיא אוהֶבֶת הַצּוּרָה הַיָּפָה הַנִּמְצֵאת, מַה שֶּׁאֵינָהּ אוהֶבֶת כְּשֶׁיְּסֻפַּר עָלֶיהָ. וְאַל תַּאֲמִין לַמִּתְחַכֵּם, שֶּׁיּאמַר כִּי מַחֲשַׁבְתּו מִתְחַבֶּרֶת עַל סֵדֶר עַד שֶׁיַּגִּיעַ אֶל כָּל הָעִנְיָנִים הַצְּרִיכִים בָּאֱלהוּת בְּשִׂכְלו בִּלְבַד מִבִּלְתִּי שֶׁיִּסְמךְ אֶל מֻרְגָּשׁ, בִּרְאות דִּמְיון מִמִּלּות או מִכְּתָב או מִצּוּרות נִרְאות או מִתְדַּמּות. הֲלא תִרְאֶה שֶׁאֵינְךָ יָכול לִכְלל כָּל עִנְיָנֵי תְפִלָּתְךָ בַּמַּחֲשָׁבָה לְבַדָּהּ בִּלְתִּי קְרִיאָה, וְלא תוּכַל לִסְפּר עַד מֵאָה, דֶּרֶךְ מָשָׁל, בַּמַּחֲשָׁבָה לְבַדָּהּ בְּלא דִּבּוּר, כָּל שֶׁכֵּן אִם תִּהְיֶה הַמֵּאָה מִמִּנְיָנִים מִתְחַלְּפִים, וְלוּלֵא הַהֶרְגֵּשׁ שֶׁהוּא כולֵל הַסֵּדֶר הַהוּא הַשִּׂכְלִי בְּדִמְיונות וּתְנוּעות, לא הָיָה נִכְלָל. וְכֵן מִסְתַּדֶּרֶת לַנָּבִיא גְּדֻלַּת הָאֱלהִים וִיכָלְתּו וְרַחֲמָנוּתו וְחָכְמָתו וְחַיּוּתו וּתְמִידוּתו וּמַלְכוּתו, וְשֶׁאֵינֶנּוּ צָרִיךְ לַכּל וְשֶׁהַכּל צְרִיכִים לו, וּמַעֲלָתו הַמְיֻחֶדֶת וּקְדֻשָּׁתו, בְּמַה שֶּׁהוּא רואֶה פִתְאום בְּרֶגַע אֶחָד מִגְּדֻלַּת הַצּוּרָה הַהִיא הַנִּבְרֵאת לו וְהודָהּ וַהֲדָרָהּ, וְהַתְּכוּנות וְהַכֵּלִים הַמּורִים עַל הַיְכלֶת, כַּיָּד הַנְּטוּיָה וְהַחֶרֶב הַשְּׁלוּפָה וְהָאֵשׁ וְהָרוּחַ וְהַבְּרָקִים וְהָרְעָמִים הַמְשַׁמְּשִׁים בְּמַאֲמָרו, וְהַדִּבּוּר הַיּוצֵא מִבֵּינֵיהֶם בְּאַזְהָרות וּבְהודָעַת מַה שֶּׁהָיָה וְיִהְיֶה, וּמַעֲמַד בְּנֵי אָדָם, וְהַמַּלְאָכִים לְפָנָיו נִכְנָעִים, וִיצִיאַת כָּל צָרְכֵיהֶם מֵאִתּו, יַסְפִּיק לָהֶם וְלא יֶחְסַר מְאוּמָה, יַגְבִּיהַּ הַשָּׁפָל וְיַשְׁפִּיל הַגָּבהַּ, וְיִפְשׁט יְמִינו לַשָּׁבִים וְיִקְרָא אֲלֵיהֶם: מִי-יודֵעַ יָשׁוּב וְנִחַם הָאֱלהִים (יונה ג), וְיֶאֱנַף וְיִכְעַס עַל הָרְשָׁעִים, מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקִים מַלְכִין, וּלְפָנָיו אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵהּ וְגו' (דניאל ז,י), כָּל זֶה וְהַדּומֶה לָזֶה יִרְאֶה הַנָּבִיא בְּרֶגַע אֶחָד, וְיִכָּנֵס הַמּורָא וְהָאַהֲבָה תְּקוּעִים בְּנַפְשׁו כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְהולֵךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו חושֵׁק, הומֶה וּמְבַקֵּשׁ שֶׁיִּתְרָאֶה אֵלָיו פַּעַם שְׁנִיָּה או שְׁלִישִׁית. וּכְבָר נֶחְשַׁב לִשְׁלמה לְדָבָר גָּדול הַשְׁתֵּי פְעָמִים, בְּאָמְרו: ,הַנִּרְאֶה אֵלָיו פַּעֲמָיִם' (מלכים א, א). מָתַי הִגִּיעַ הַפִּילוסוף עַל כָּזֶה בִּתְבוּנָתו?

ו. אָמַר הַכּוּזָרִי: לא יִתָּכֵן זֶה, כִּי הַמַּחֲשָׁבָה אֵינֶנָּה כִּי אִם כְּסִפּוּר דְּבָרִים, לא יִתָּכֵן בָּזֶה לְתָאֵר שְׁנֵי דְבָרִים יַחְדָּו, וְאִלּוּ יִהְיֶה אֶפְשָׁר, לא יִתָּכֵן לַשּׁומֵעַ לִכְלל אותָם יָחַד, כִּי הַחֲלָקִים אֲשֶׁר נִרְאֶה אותָם מֵהַמְּדִינָה וַאֲנָשֶׁיהָ בְּשָׁעָה אַחַת, לא יִסְבְּלֵם סֵפֶר גָּדול, וְהִנֵּה נִכְנְסָה הָאַהֲבָה בַּמְּדִינָה או הַשִּׂנְאָה בְלִבִּי בְּרֶגַע אֶחָד, וְאִלּוּ הָיוּ קורְאִים עָלַי זֶה בְּסֵפֶר, לא הָיָה נִכְנָס בְּנַפְשִׁי, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה מִתְבַּלְבֶּלֶת בְּמַה שֶּׁיִּפְגָּעֶנָּה מִן הַטָּעוּת וְהַדִּמְיון וּמִדְּבָרִים שֶׁקָּדְמוּ, וְלא יִזְדַּכֵּךְ לָהּ דָּבָר שָׁלֵם.

מקומות וזמנים טובים לקשר לה'

ז. אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל אֲנַחְנוּ כְּבַעֲלֵי הָעֵינַיִם הַתְּרוּטות אֲשֶׁר לא יוּכְלוּ לִרְאות הָאור הַהוּא, וְצָרִיךְ שֶׁנִּסְמךְ עַל הַפִּקְחִים אֲשֶׁר קְדָמוּנוּ, אֲשֶׁר כּחַ בָּהֶם לִרְאותו. וּכְמו שֶׁהַפִּקֵּחַ לא יוּכַל לִרְאות הַשֶּׁמֶשׁ וְיורֶה עָלֶיהָ זוּלָתו, וְיַשִּׂיגֵהוּ בְהַבָּטָה אֵלֶיהָ, אֶלָּא בְעִתּות הַיּום וּבִמְקומות נִשְׁקָפִים שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ זורַחַת אֲלֵיהֶם, כֵּן הַפִּקֵּחַ בָּאור הָאֱלהִי יֶשׁ לו עִתִּים וּמְקומות, בָּהֶם רואֶה הָאור הַהוּא, וְהָעִתִּים הֵם עִתּות הַתְּפִלּות, כָּל שֶׁכֵּן בּימֵי הַתְּשׁוּבָה, וְהַמְּקומות הֵם מְקומות הַנְּבוּאָה.

היהדות על הקדשת מקומות

ח. אָמַר הַכּוּזָרִי: אִם כֵּן אֲנִי רואֶה אותְךָ שֶׁאַתָּה מודֶה בְּרַבֵּי הַשָּׁעות וְהַיָּמִים וְהַמְּקומות כַּחוזִים.

ט. אָמַר הֶחָבֵר: וְכִי אָנוּ דוחִים שֶׁיֵּשׁ לָעֶלְיונות מַעֲשֶׂה בָּאַרְצִיּות?! אַךְ נודֶה כִּי חָמְרֵי הַהֲוָיָה וְהַהֶפְסֵד מֵחֲמַת הַגַּלְגַּל, אֲבָל הַצּוּרות מֵאֵת מַנְהִיגָם וּמולִיכָם וְהַשָּׂם אותָם כֵּלִים לַהֲקָמַת כָּל אֲשֶׁר יַחְפּץ מִן הַהֲוָיות מִבִּלְתִּי שֶׁנֵּדַע לְחַלֵּק אותָם. וְהַחוזֶה טועֵן שֶׁהוּא יודֵעַ לְחַלֵּק וּלְהָבִין, וַאֲנַחְנוּ מַכְחִישִׁים אותו בָּזֶה, וְנִגְזּר שֶׁאֵין בָּשָׂר וָדָם מַשִּׂיג לָזֶה, וְאִם נִמְצָא מִן הַחָכְמָה הַהִיא דָּבָר סָמוּךְ אֶל חָכְמָה אֱלהִית תּורִיִּית, נְקַבְּלֵהוּ, וּבָזֶה תָּנוּחַ דַּעְתֵּנוּ עַל מַה שֶּׁנִּזְכַּר מֵחָכְמַת הַכּוכָבִים בְּדִבְרֵי רַבּותֵינוּ (שבת קנו.), מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ סְבוּרִים שֶׁהוּא מְקֻבָּל מִכּחַ אֱלהִי וְהוּא אֱמֶת, וְאִם לא הִנֵּה כֻלּו סְבָרות, וְגורָלות בַּשָּׁמַיִם, יותֵר אֲמִתִּיִּים מֵהֶם הַגּורָלות בֶּעָפָר, אִם כֵּן מִי שֶׁיִּרְאֶה הָאורות הָהֵם הוּא הַנָּבִיא בֶאֱמֶת, וְהַמָּקום אֲשֶׁר יֵרָאֶה בו הוּא מְקום הַכַּוָּנָה בֶּאֱמֶת, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָקום אֱלהִי, וְהַתּורָה אֱשֶׁר תָּבא עַל יָדו הִיא תורַת אֱמֶת.

הדתות על הקדשת מקומות

י. אָמַר הַכּוּזָרִי: אֱבָל הַתּורות אֱשֶׁר אַחֲרֵיכֶם, כַּאֲשֶׁר יודוּ בָאֱמֶת וְלא יַכְחִישׁוּהוּ, כֻּלָּם מְשִׂימִים יִתְרון לַמָּקום הַהוּא וְאומְרִים כִּי הוּא מְקום עֲלִיַּת הַנְּבִיאִים בְּשַׁעַר הַשָּׁמַיִם, וּמְקום מַעֲמַד הַדִּין, וְשֶׁהַנְּפָשׁות נִקְבָּצות אֵלָיו, וְשֶׁהַנְּבוּאָה בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר הודָאָתָם בִּגְדֻלַּת מַעֲלָה לַאֲבותָם, וְהַהודָאָה בְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית וְהַמַּבּוּל וְרב מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּורָה, וְחוגְגִים אֶל הַמָּקום הַנִּכְבָּד הַהוּא.

יא. אָמַר הֶחָבֵר: אָמְנָם הָיִיתִי מְדַמֶּה אותָם לְגֵרִים אֲשֶׁר לא קִבְּלוּ כָּל תּולְדות הַמִּצְות אַךְ שָׁרְשֵׁיהֶם, לוּלֵא שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם סותְרִים אֶת דִּבְרֵיהֶם וְשֶׁכְּבודָם לִמְקום הַנְּבוּאָה בִּדְבָרִים, עִם מַה שֶּׁהֵם מְכַוְּנִים אֶל מְקומות הָיוּ לָאֱלִילִים, בְּאֵיזֶה מָקום שֶׁיִּקְרֶה שֶׁיִּהְיֶה בָהֶם הֲמונָם, לא נִרְאָה בו מַעֲשֶׂה אֱלהִי, עִם הַשְׁאִירָם חֻקֵּי הָעֲבודות הַקְּדוּמות וִימֵי חַגֵּיהֶם וּמועֲדֵיהֶם, וְלא שִׁנּוּ זוּלָתִי הַצּוּרות שֶׁהָיוּ לְשָׁם, מָחוּ אותָם וְלא מָחוּ דָתותֵיהֶם. כִּמְעַט שֶׁאמַר כִּי כָל מַה שֶּׁאָמַר הַבּורֵא: "וְעָבַדְתָּ שָׁם אֱלהִים אֲחֵרִים עֵץ וָאָבֶן" (דברים כח, לו), וְנִשְׁנָה פַעֲמַיִם (דברים כח, סד), הוּא רֶמֶז אֶל אֵלֶּה אֲשֶׁר הֵם מְרומְמִים אֶת הָעֵץ וַאֲשֶׁר הֵם מְרומְמִים אֶת הָאֶבֶן. וַאֲנַחְנוּ עִם רב הַיָּמִים מִשְׁתַּוִּים אֲלֵיהֶם בַּעֲונותֵינוּ, וֶאֱמֶת הוּא שֶׁכַּוָּנָתָם אֵינָהּ אֶלָּא לֵאלהִים, כְּמו עַם אֲבִימֶלֶךְ וְאַנְשֵׁי נִינְוֵה, וּמִתְפַּלְסְפִים יִקְרְאוּ לְשֵׁם הָאֱלהִים. וּמַנְהִיג כָּל אַחַת מִשְּׁתֵי הַכִּתּות אָמַר כִּי הִשִּׂיג הָאורות הָאֱלהִיּות הָהֵם בְּמוצָאָם, רְצונו לומַר: אַדְמַת הַקּדֶשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הֶעֱלוּהוּ אֶל הַשָּׁמַיִם וְצֻוָּה לְיַשֵּׁר אַנְשֵׁי הָעולָם כֻּלּו, וְהָיָה מְקום כַּוָּנָתָם הָאָרֶץ הַהִיא, וְלא נִתְעַכֵּב הָעִנְיָן כִּי אִם מְעָט עַד שֶׁהֵשִׁיבוּ כַוָּנָתָם אֶל הַמָּקום אֲשֶׁר הֲמונָם שָׁם. הֲלא זֶה כְּמִי שֶׁיִּרְצֶה לְיַשֵּׁר בְּנֵי אָדָם כֻּלָּם אֶל מְקור הַשֶּׁמֶשׁ, כִּי עֵינֵיהֶם תְּרוּטות וְלא יָכְלוּ לִרְאות וְלא מָצְאוּ מְקומָהּ, וְנָשָׂא אותָם אֶל קטֶב הַצָּפון או אֶל קטֶב הַדָּרום וְאָמַר לָהֶם: הַשֶּׁמֶשׁ הֵנָּה! הַקְבִּילוּהָ תִּרְאוּ אותָהּ! וְלא רָאוּ אותָהּ.

וְהַמַּנְהִיג משֶׁה, עָלָיו הַשָּׁלום, הֶעֱמִיד הֶהָמון אֵצֶל הַר סִינַי לִרְאות אֶת הָאור אֲשֶׁר רָאוּהוּ אִלּוּ הָיוּ יְכולִין עָלָיו כִּיכָלְתּו. וְאַחַר כֵּן קָרָא לְשִׁבְעִים זְקֵנִים וְרָאוּהוּ, כְּמו שֶׁאָמַר: "וַיִּרְאוּ אֶת אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל" (שמות כד, י). וְאַחַר כֵּן קָבַץ הַשִּׁבְעִים זְקֵנִים הַשְּׁנִיִּים וְחָל עֲלֵיהֶם מֵאור הַנְּבוּאָה מַה שֶּׁנִּשְׁתַּנּוּ עִמּו, כְּמו שֶׁאָמַר (במדבר יא, כה): "וַיָּאצֶל מִן-הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּתֵּן עַל-שִׁבְעִים אִישׁ הַזְּקֵנִים", וּמְעִידִים קְצָתָם לִקְצָתָם בְּמַה שֶּׁרואִים וּבְמַה שֶּׁשּׁומְעִים. וְנִתְרַחֲקוּ הַמַּחֲשָׁבות הָרָעות מִן הָאֻמָּה, שֶׁיֵּחָשֵׁב כִּי הַנְּבוּאָה טַעֲנָה מֵהַיָּחִיד שֶׁטָּעַן בָּהּ, כִּי לא יִתָּכֵן לַעֲבר הַהַסְכָּמָה עַל הַהֲמונִים הָהֵם, כָּל שֶׁכֵּן שֶׁרַבּוּ וְהָיוּ קְהִלּות, מִשְׁתַּוִּים עִם אֱלִישָׁע בִּידִיעַת יום לֻקַּח בּו אֵלִיָּהוּ, בְּאָמְרָם לו: ,הֲיָדַעְתָּ כִּי הַיּום יְיָ לקֵחַ אֶת-אֲדנֶיךָ מֵעַל ראשֶׁךָ" (מלכ"ב ב, ג וה') וְכֻלָּם עֵדִים לְמשֶׁה מְזָרְזִים עַל תּורָתו.

בין בעל התורה לפילוסוף

יב. אָמַר הַכּוּזָרִי: אֲבָל הֵם יותֵר קְרובִים אֲלֵיכֶם מֵהַפִּילוסופִים.

יג. אָמַר הֶחָבֵר: רָחוק מַה שֶּׁיֵּשׁ בֵּין בַּעַל הַתּורָה וּבֵין הַפִּילוסוף, כִּי בַעַל הַתּורָה מְבַקֵּשׁ הָאֱלהִים לְתועָלות גְּדולות, זוּלַת תּועֶלֶת יְדִיעָתו אותו, וְהַפִּילוסוף אֵינו מְבַקֵּשׁ אֶלָּא שֶׁיְּסַפְּרֵהוּ עַל אֲמִתָּתו, כַּאֲשֶׁר הוּא מְבַקֵּשׁ שֶׁיְּסַפֵּר הָאָרֶץ עַל הַדִּמְיון שֶׁהִיא בְּמֶרְכַּז הַגַּלְגַּל הַגָּדול וְאֵינֶנָּה בְּמֶרְכַּז גַּלְגַּל הַמַּזָּלות, וְזוּלַת זֶה מֵהַיְדִיעות, וְשֶׁאֵין מַזִּיק הַסִּכְלוּת בִּידִיעַת הָאֳלהִים אֶלָּא כְהַזָּקַת הַסִּכְלוּת בִּידִיעַת הָאָרֶץ לְמִי שֶׁאָמַר שֶׁהִיא מִשְׁטָח, וְהַתּועֶלֶת אֶצְלו אֵינֶנָּה כִּי אִם יְדִיעַת הַדְּבָרִים עַל אֲמִתָּתָם לְהִדַּמּות בַּשֵּׂכֶל הַפּועֵל וְיָשׁוּב הוּא הוּא, בֵּין שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק בֵּין שֶׁיִּהְיֶה אֶפִּיקוּרוס לא יָחוּשׁ כְּשֶׁיִּהְיֶה פִּילוסוף, וּמִשָּׁרְשֵׁי אֱמוּנָתָם שֶׁהֵם אומְרִים לא יֵיטִיב יְיָ וְלא יָרֵעַ, וְשֶׁיַּאֲמִין בְּקַדְמוּת הָעולָם, וְלא יִרְאֶה שֶׁהָיָה הָעולָם כְּלָל נֶעְדָּר עַד שֶׁנִּבְרָא, אֲבָל לא סָר וְלא יָסוּר, וְאִם יִקְרְאוּ הָאֱלהִים יִתְבָּרֵךְ ,בּורֵא' הוּא עַל דֶּרֶךְ הַעֲבָרָה לא עַל הַמּוּבָן מֵהַמִּלָּה, אַךְ הוּא רוצֶה בְּאָמְרו ,בּורֵא' וְ,יוצֵר', שֶׁהוּא סִבָּתו וְעִלָּתו, וְלא סָר הֶעָלוּל עִם הָעִלָּה, אִם תִּהְיֶה הָעִלָּה בְּכחַ – הֶעָלוּל בְּכחַ, וְאִם תִּהְיֶה בְּפעַל – הֶעָלוּל בְּפעַל, וְהַבּורֵא יִתְבָּרֵךְ עִלָּה בְּפעַל וַעֲלוּלו בְּפעַל בְּעוד שֶׁהוּא עִלָּתו. אַךְ אִם יִתְרַחֲקוּ הָרחַק הַזֶּה אֵין לְהַאֲשִׁים אותָם, מִפְּנֵי שֶׁלּא הִגִּיעוּ אֶל הַיְדִיעָה הָאֱלהִית אֶלָּא בְדֶרֶךְ הַקָּשָׁה, וְזֶה מִמַּה שֶּׁהֵבִיאָה אֵלָיו הַקָּשָׁתָם. וְהַמּודֶה מֵהֶם בֶּאֱמֶת יאמַר לְבַעֲלֵי הַתּורָה כְּמו שֶׁאָמַר סָקְרַאט אֶל הָעָם: "חָכְמַתְכֶם זאת הָאֱלהִית אֵינֶנִּי מַכְחִישָׁהּ, אַךְ אֲנִי אומֵר שֶׁאֵינֶנִּי יודְעָהּ, אָמְנָם אֲנִי חָכָם בְּחָכְמָה אֱנושִׁית". אַךְ אֵלֶּה הָאֻמּות כְּפִי אֲשֶׁר קָרְבוּ רָחֲקוּ, וְאִם לא, הִנֵּה יָרָבְעָם וְסִיעָתו יותֵר קְרובִים אֵלֵינוּ, וְהָיוּ עובְדֵי אֱלִילִים וְהֵם יִשְׂרָאֵל נִמּולִים שׁומְרֵי שַׁבָּת וּשְׁאָר הַמִּצְות, אֶלָּא מְעַט מִמָּה שֶּׁהֱבִיאָם צרֶךְ הַהַנְהָגָה לַעֲבר עֲלֵיהֶם, וְהֵם מודִים בֵּאלהֵי יִשְׂרָאֵל הַמּוצִיאָם מִמִּצְרַיִם, כְּמו שֶׁאָמַרְנוּ בְּעושֵׂי הָעֵגֶל בַּמִּדְבָּר. וְאֵין לָאֵלֶּה עֲלֵיהֶם מַעֲלָה אֶלָּא בְהַרְחָקַת הַצּוּרות, אַךְ כֵּוָן שֶׁהִטּוּ מְקום הַכַּוָּנָה וּבִקְשׁוּ הָעִנְיָן הָאֱלהִי בְּמָקום שֶׁאֵינֶנּוּ נִמְצָא, זוּלַת שַׁנּותָם רב הַמִּצְות הַשִּׁמְעִיּות, כְּבָר רָחֲקוּ עַד מְאד.

אמונת ירבעם ואמונת אחאב

יד. אָמַר הַכּוּזָרִי: צָרִיךְ שֶׁנַּבְדִּיל בֵּין סִיעַת יָרָבְעָם וּבֵין סִיעַת אַחְאָב הַבְדָּלָה גְדולָה. כִּי עובְדֵי הַבַּעַל הֵם עובְדֵי עֲבודָה זָרָה לְגַמְרֵי, וְכֵן אָמַר אֵלִיָּהוּ: "אִם-יְיָ הוּא הָאֱלהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם-הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו" (מלכ"ב י, יח), וּבָהֶם הָיוּ מְסֻפָּקִים הַחֲכָמִים (חולין ד:), אֵיךְ הָיָה אוכֵל יְהושָׁפָט מִסְּעֻדַּת אַחְאָב (דהי"ב יח, ב) וְלא אָמְרוּ כָזֶה בְּסִיעַת יָרָבְעָם, וְגַם אֵלִיָּהוּ לא דִבֵּר בַּעֲבודַת הָעֲגָלִים כַּאֲשֶׁר אָמַר: "קַנּא קִנֵּאתִי לַיָי אֱלהֵי צְבָאות" (מלכ"א יט, י,יד), כִּי סִיעַת יָרָבְעָם לַיָי אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל הָיוּ כָל מַעֲשֵׂיהֶם, וּמַה שֶּׁהָיָה לָהֶם מֵהַנְּבִיאִים הָיוּ נְבִיאֵי יְיָ, וּנְבִיאֵי אַחְאָב נְבִיאֵי הַבָּעַל. וּכְבָר קָם יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי לִמְחות אֶת מַעֲשֵׂה אַחְאָב, וְהִשְׁתַּדֵּל הַהִשְׁתַּדְּלָה הַהִיא בַּתַּחְבּוּלָה הַהִיא, בְּאָמְרו: אַחְאָב עָבַד אֶת-הַבַּעַל מְעָט יֵהוּא יַעַבְדֶנּוּ הַרְבֵּה (מלכ"ב י, יח), עַד שֶׁמָּחָה זֵכֶר הַבַּעַל, וְלא שָׁלַח יָד בָּעֲגָלִים. וְעושֵׂי הָעֵגֶל הָרִאשׁון, וְסִיעַת יָרָבְעָם וּבַעֲלֵי הַבָּמות וּפֶסֶל מִיכָה לא הָיוּ מְכַוְּנִים כֻּלָּם רַק לֵאלהֵי יִשְׂרָאֵל, אַךְ עִם עֲבֵרָה שֶׁחַיָּבִין עושֶׂיהָ מִיתָה, כְּמִי שֶׁנּושֵׂא אֶת אֲחותו לְצרֶךְ או לְתַאֲוָה, אֲבָל הוּא מְקַיֵּם כָּל מִצְות הַנִּשּׂוּאִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה בָהֶם הָאֱלהִים, או כְמִי שֶׁאוכֵל בְּשַׂר הַחֲזִיר אֲבָל הוּא נִזְהָר בַּשְּׁחִיטָה וּמִן הַדָּם וְזוּלָתו מִתְּנָאֵי הַמַּאֲכָלִים כַּאֲשֶׁר צֻוָּה בו.

שמות האלוהים

טו. אָמַר הֶחָבֵר: הִנֵּה הַעִירותָ עַל מְקום סָפֵק וְאֵין אֶצְלִי בו סָפֵק. וּכְבָר יָצָאנוּ מֵעִנְיָנֵנוּ בַּמִּדּות, וְצָרִיךְ שֶׁנָּשׁוּב אֵלָיו.
וְאוסִיף לְךָ בֵּאוּר בְּדִמְיון מֵהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהִיא אַחַת, אַךְ מִתְּחַלְּפִים מַעַרְכות הַגְּשָׁמִים הַמְקַבְּלִ עַל הַדִּמְיון, וְהָאֲוִיר הַצַּח וְהַמַּיִם, וְיִקָּרֵא בָזֶה,אור נוקֵב', וְיִקָּרֵא בָּאֲבָנִים הַזַּכּות וְהַשְּׁטָחִים הַקְּלָלִיִּים אור בָּהִיר, עַל הַדִּמְיון, וּבָעֵצִים וּבָאָרֶץ וְזוּלָתָם אור נִרְאֶה, וּבְכָל הַדְּבָרִים בִּכְלָלוּת אור סְתָם בִּלְתִּי שֵׁם מְיֻחָד. וְהָאור הַסְּתָם הוּא כְמו אָמְרֵנוּ ,אֱלהִים', כַּאֲשֶׁר הִתְבָּאֵר, וְהָאור הַנּוקֵב הוּא כְּמו,יְיָ' שֵׁם נודָע, מְיֻחָד בַּיַּחַס אֲשֶׁר בֵּינו וּבֵין הַשָּׁלֵם שֶׁבְּכָל בְּרִיאותָיו בָּאָרֶץ, רְצונִי לומַר: הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר נַפְשׁותָם זַכּות מְקַבְּלות לְאורו, יַעֲבר בָּהֶם כַּעֲבר אור הַשֶּׁמֶשׁ בַּשּׁהַם וּבַפְּנִינִים. וְאֵלֶּה הַנְּפָשׁות יֵשׁ לָהֶם מוצָא וּמַחְצָב מִזֶּרַע,אָדָם' כַּאֲשֶׁר הִתְבָּאֵר. וְנִמְשֶׁכֶת הַסְּגֻלָּה וְהַלֵּב דּור אַחַר דּור וּזְמַן אַחַר זְמָן, וְיֵצֵא הֲמון בְּנֵי אָדָם זוּלַת הַלֵּב הַהוּא – קְלִפּות וְעָלִים וּשְׂרָפִים וְזוּלָתָם. וְנִקְרָא אֱלוהַּ הַלֵּב הַזֶּה בִּפְרָט ,יְיָ', וּבַעֲבוּר הִדָּבְקו בָאָדָם הֻעְתַּק שֵׁם אֱלהִים אַחֲרֵי כְלות מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית אֶל ,יְיָ אֱלהִים', וּכְמו שֶׁאָמְרוּ רַבּותֵינו (ב"רּ יג, ג): "נִקְרָא שֵׁם מָלֵא עַל עולָם מָלֵא", וּשְׁלֵמוּת הָעולָם לא הָיָה כִּי אִם בָּאָדָם אֲשֶׁר הָיָה לֵב כָּל שֶׁקָּדַם לו. וְהָעִנְיָן הַנִּרְצֶה בֵּ,אלהִים' לא יַכְחִישׁ אותו מִי שֶׁיֶּשׁ לו דַעַת, אַךְ תִּפּל הַהַכְחָשָׁה בַּ,יָי', מִפְּנֵי שֶׁהַנְּבוּאָה מֻפְלָאָה נָכְרִיָּה בַּיְחִידִים כָּל שֶּכֵּן בֶּהָמון, וְעַל זֶה הִכְחִישׁ פַּרְעה וְאָמַר: "לא יָדַעְתִּי אֶת-יְיָ" (שמות ה, ב), כְּאִלּוּ הֵבִין מִמִּלַּת,יְיָ מְפרָשׁ' מַה שֶּׁיּוּבַן מֵ,הָאור הַנּוקֵב', וְהורָה אותו עַל אֱלוהַּ יִדְבַּק אורו בִּבְנֵי אָדָם וְיַעֲבָר-בָּם, וְהוסִיף לֵאמר לו: "אֱלהֵי הָעִבְרִים" (שמות ה, ג), רָמַז אֶל הָאָבות אֲשֶׁר הֵעִידוּ לָהֶם עֵדִים בַּנְּבוּאָה וּבַכָּבוד, אֲבָל ,אֱלהִים' הִנְּךָ רואֵהוּ שֵׁם נוהֵג בְּמִצְרַיִם, כַּאֲשֶׁר אָמַר פַּרְעה הָרִאשׁון לְיוסֵף (בראשית מא, לט): "אַחֲרֵי הודִיעַ אֱלהִים אותְךָ אֶת-כָּל-זאת", "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלהִים בּו", כַּאֲשֶׁר אִם הָיָה אָדָם אֶחָד יִרְאֶה הַשֶּׁמֶשׁ לְבַדּו וְיִרְאֶה מְקומות זְרִיחָתָהּ וּמְקומות מְרוּצָתָהּ, וַאֲנַחְנוּ לא רְאִינוּהָ מֵעולָם אֲבָל אֲנַחְנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּצֵל וּבְעָנָן, וְנִרְאֶה בֵיתו מֵאִיר יותֵר מִבָּתֵּינוּ בַּעֲבוּר יְדִיעָתו בְּמַהֲלַךְ הַשֶּׁמֶשׁ, וְיִקְבַּע לָהּ חַלּונות וְאֶשְׁנַבִּים כְּפִי רְצונו, וְכֵן נִרְאֶה זְרִיעותָיו וּנְטִיעותָיו מַצְלִיחות, וְאָמַר לָנוּ כִּי זֶה בַּעֲבוּר דַּעְתּו בַשֶּׁמֶשׁ, וְהָיינוּ מַכְחִישִׁים בָּזֶה וְאומְרִים: "מַה הִיא? אֲבָל אָנוּ יודְעִים הָאור וְתועֲלותָיו רַבּות, אַךְ הֵם בָּאות אֵלֵינוּ בְּמִקְרֶה". וְהוּא אומֵר: "יְבואֵנִי מִמֶּנָּה מַה שֶּׁאֲנִי חָפֵץ וּבְעֵת שֶׁאֶחְפָּץ, בַּעֲבוּר שֶׁאֲנִי יודֵעַ סִבָּתָהּ וְאֵיךְ מְהַלֶּכֶת, וְכַאֲשֶׁר אִזָּמֵן לָהּ וְאַצִּיעַ וְאֶשְׁמר בְּכָל מַעֲשַׂי בְּעִתִּים יְדוּעִים אֶצְלִי אֵינֶנִּי חָסֵר מִתּועַלְתָּהּ כַּאֲשֶׁר אַתֶּם רואִים". וְשֵׁם יְיָ הוּא הַמְכֻנֶּה מִמֶּנּוּ בְּ,פָנִים', בְּאָמְרו: ,פָּנַי יֵלֵכוּ' (שמות לג,יד), וְ,אִם אֵין פָּנֶיךָ הלְכִים'(שמות לג, טו), וְהוּא הָעִנְיָן הַמְבֻקָּשׁים אותָהּ. וַאֲשֶׁר יְקַבֵּל אורָהּ קִבּוּל שָׁלֵם יותֵר – הַפְּנִינִים וְהַשּׁהַם, בְּאָמְרו: "יֵלֶךְ נָא-אֲדנָי בְּקִרְבֵּנוּ"(שמות לד, ט).

וְעִנְיַן ,אֱלהִים' יֻשַּׂג בְּהַקָּשָׁה, כִּי הַשֵּׂכֶל מורֶה שֶׁיֵּשׁ לָעולָם מושֵׁל וּמְסַדֵּר, וְנֶחֱלָקִים בָּזֶה בְּנֵי אָדָם כְּפִי הַקָּשׁותָם, וְהַקָּרוב שֶׁבַּדֵּעות בּו דַעַת הַפִּילוסופִים, אֲבָל עִנְיַן יְיָ לא יֻשַּׂג בְּהַקָּשָׁה, אַךְ בָּרְאִיָּה הַהִיא הַנְּבוּאִית אֲשֶׁר בָּהּ יָשׁוּב הָאָדָם כִּמְעַט שֶׁיִּפָּרֵד מִמִּינו וְיִדְבַּק בְּמִין מַלְאָכִי וְתִכָּנֵס בּו רוּחַ אַחֶרֶת, כְּמו שֶׁאָמַר: "וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר" (שמו"א י, ו), "וַיַּהֲפָךְ-לו אֱלהִים לֵב אַחֵר" (שמו"א י, ט), "וְרוּחַ לָבְשָׁה" (דבי"א יב, יח), "הָיְתָה עָלַי רוח-יְיָ" דבי"ב כ, יד), "וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי" (תהילות נא, יד), כִּנּוּי לְרוּחַ הַקּדֶשׁ הַלּובֶשֶׁת הַנָּבִיא בְּעֵת הַנְּבוּאָה, וְהַנָּזִיר וְהַמָּשִׁיחַ כְּשֶׁנִּמְשַׁח לַכְּהֻנָּה או לַמְּלוּכָה עֵת שֶׁיִּמְשָׁחֶנּוּ הַנָּבִיא, או עֵת שֶׁיַּעַזְרֶנּוּ הָאֱלהִים וְיַיְשִׁירֵהוּ בְּדָבָר מִן הַדְּבָרִים, או בְעֵת הודָעַת הַכּהֵן בְּמַדַּע הַנֶּעֱלָם אַחַר שֶׁיִּשְׁאַל בָּאוּרִים וְתֻמִּים. וְאָז יָסוּרוּ מִלֵּב הָאָדָם הַסְּפֵקות הַקּודְמות אֲשֶׁר הָיָה מִסְתַּפֵּק בֵּאלהִים, וְיִלְעַג לַהַקָּשׁות הָהֵם אֲשֶׁר הָיוּ רְגִילות לְהַגִּיעַ בָּהֶם אֶל הָאֱלהוּת וְהַיִּחוּד, וְאָז יָשׁוּב הָאָדָם עובֵד, חושֵׁק בְּנֶעֱבָדו, וּמוסֵר נַפְשׁו לַהֲרֵגָה עַל אַהֲבָתו, לְגדֶל מַה שֶּׁהוּא מוצֵא מֵעֲרֵבוּת הַדְּבִיקָה בו וְהַנֵּזֶק וְהַצַּעַר בְּהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ, בְּהֵפֶךְ הַפִּילוסופִים שֶׁאֵינָם רואִים בַּעֲבודָתו כִּי אִם מוּסָר טוב וְדַבֵּר הָאֱמֶת, בְּגַדְּלו עַל שְׁאָר הַנִּמְצָאות, כְּמו שֶׁרָאוּי לְגַדֵּל הַשֶּׁמֶשׁ עַל שְׁאָר הַנִּרְאִים, וְשֶׁאֵין בַּכְּפִירָה בֵאלהִים יותֵר מִפְּחִיתוּת הַנֶּפֶשׁ הָרוצָה בְכָזָב.

בין אלוהי אברהם לאלוהי אריסטו

טז. אָמַר הַכּוּזָרִי: כְּבָר הִתְבָּאֶר לִי הַהֶפְרֵשׁ בֵּין,אֱלהִים' וְ,יָי' וַהֲבִינותִי מַה בֵּין אֱלהֵי אַבְרָהָם וֵאלהֵי אֲרִיסְטו, וְשֶׁיְיָ תִּכְספְנָה לו הַנְּפָשׁות בְּטַעַם וּרְאִיָּה, וֵאלהִים יַטֶּה אֵלָיו הַקָּשָׁה. וְהַטַּעַם הַהוּא יָבִיא מִי שֶׁיַּגִּיעַ אֵלָיו שֶׁיִּמְסר נַפְשׁו עַל אַהֲבָתו וְשֶׁיָּמוּת עָלֶיהָ, וְהַהַקָּשָׁה הַזּאת הִיא רואָה כִּי רומְמוּתו חובָה בְּעוד שֶׁלּא תַזִּיק וְלא יַגִּיעַ בַּעֲבוּרָהּ צַעַר. וְאֵין לְהַאֲשִׁים אֲרִיסְטו כְּשֶׁהוּא לועֵג עַל מַעֲשֵׂה הַנִּימוּסִים, אַחַר שֶׁהוּא מְסֻפָּק אִם יֵדַע הָאֱלהִים אותָם.

דת ישראל מחזקת מאמיניה

יז. אָמַר הֶחָבֵר: וּבֶאֱמֶת סָבַל אַבְרָהָם אוּר כַּשְׂדִּים וְהַגֵּרוּת וְהַמִּילָה וְהַרְחָקַת יִשְׁמָעֵאל וַעֲקֵדַת יִצְחָק לִשְׁחט אותו, כִּי רָאָה מִן הָעִנְיָן הָאֱלהִי מַה שֶּׁרָאָה, טַעַם לא הַקָּשָׁה, וְרָאָה שֶׁאֵין דָּבָר מִמֶּנּוּ נֶעֱלָם מֵחֶלְקֵי מַעֲשָׂיו, וְרָאָה גומֵל אותו עַל צִדְקָתו לִרְגָעִים, וּמורֶה אותו הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה בְּכָל מַעֲשָׂיו, עַד שֶׁלּא הָיָה מַקְדִּים וּמְאַחֵר כִּי אִם בִּרְשׁוּתו, וְאֵיךְ לא יִלְעַג לְהַקָּשׁותָיו הַקְּדוּמות, כַּאֲשֶׁר דָּרְשׁוּ רַבּותֵינוּ זִכְרונָם לִבְרָכָה (נדרים לב?, שבת קנו:), בְּ,וַיּוצֵא אותו הַחוּצָה' (בראשית טו, ה): אָמַר לו: "צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלָּךְ", רוצֶה לומַר, שֶׁצִּוָּהוּ לַעֲזב כָּל חָכְמותָיו הַהֶקֵּשִׁיּות מֵחָכְמַת הַכּוכָבִים וְזוּלָתָם, וְיִדְבַּק בַּעֲבודַת מִי שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו בְּטַעַם, כְּמו שֶׁאָמַר: "טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי-טוב יְיָ וְגו'" (תהילות לד, ט). וּבֶאֱמֶת נִקְרָא: ,אֱלהֵי יִשְׂרָאֵל' (שמות ה א) מִפְּנֵי שֶׁהָרְאוּת הַזּאת הָיְתָה נֶעְדֶּרֶת בְּזוּלָתָם, וְנִקְרָא ,אֱלהֵי הָאָרֶץ' (מלכ"ב יז, כו) בַּעֲבוּר שֶׁיֶּשׁ לָהּ כּחַ מְיֻחָד מֵאַוִּירָה וְאַרְצָהּ, וְשָׁמֶיהָ עוזְרִים עַל זֶה, עִם הַדְּבָרִים הַתְּלוּיִים בָּהּ אֲשֶׁר הֵם כַּעֲבודַת הָאֲדָמָה וְהַהַצָּעָה לְהַצְלָחַת הַמִּין הַזֶּה. וְכָל מִי שֶׁרָדַף הַנִּמּוּס הָאֱלהִי הוּא הולֵךְ אַחַר בַּעֲלֵי הָרְאוּת הַזּאת, וְיָנוּחוּ נַפְשׁותָם לְהַאֲמִין לָהֶם עִם תְּמִימוּת דִּבְרֵיהֶם וַעֲבִי מִשְׁלֵיהֶם, מַה שֶּׁלּא יָנוּחוּ לְהַאֲמִין לַפִּילוסופִים עִם דַּקּוּת חִקּוּיֵיהֶם וִיפִי סֵדֶר חִבּוּרֵיהֶם וּמַה שֶּׁנִּרְאָה עֲלֵיהֶם מֵהַמּופֵת, אַךְ אֵין הֶהָמון הולְכִים אַחֲרֵיהֶם כְּאִלּוּ הַנְּפָשׁות מִתְנַבְּאות בֶּאֱמֶת, וּכְמו שֶׁאָמְרוּ: "נִכָּרִים דִּבְרֵי אֱמֶת" (סוטה ט:).

יח. אָמַר הַכּוּזָרִי: אֲנִי רואֶה אותְךָ מְגַנֶּה הַפִּילוסופִים וּמְיַחֵס אֲלֵיהֶם הֵפֶךְ מַה שֶּׁנִּתְפַּרְסְמוּ בו, עַד שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּבְדָּל וְנִפְרָשׁ יֵאָמֵר עָלָיו שֶׁשָּׁב פִּילוסוף או הולֵךְ עַל דַּעַת הַפִּילוסופִים, וְאַתָּה שׁולֵל מֵהֶם כָּל מַעֲשֶׂה טוב.

יט. אָמַר הֶחָבֵר: אֲבָל מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לְךָ הוּא שׁרֶשׁ אֱמוּנָתָם, כִּי תַכְלִית הַהַצְלָחָה לָאָדָם אֵינֶנָּה כִּי אִם הַמַּדָּע הָעִיּוּנִי, וְהַגָּעַת הַנִּמְצָאות מֻשְׂכָּלות בַּשֵּׂכֶל בְּכחַ, וְיָשׁוּב שֵׂכֶל בְּפעַל, וְאַחַר כֵּן שֵׂכֶל נֶאֱצָל קָרוב לַשֵּׂכֶל הַפּועֵל, וְלא יִירָא הַכִּלָּיון. וְזֶה לא יִשְׁלַם אֶלָּא בִכְלות הַיָּמִים בְּמֶחְקָר וְהַתְמָדַת הַמַּחֲשָׁבָה, וְזֶה לא יִתָּכֵן עִם עִסְקֵי הָעולָם, עַל כֵּן הֵם רואִים שֶׁיִּפְרְשׁוּ מֵהַמָּמון וְהַגְּדֻלָּה וְהַהֲנָאָה וְהַבָּנִים, כְּדֵי שֶׁלּא יִטְרְדוּ אותָם מִן הַמַּדָּע. וְכַאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאָדָם יודֵעַ הַתַּכְלִית הַהִיא הַמְבֻקֶּשֶׁת מֵהַמַּדָּע, לא יָחוּשׁ עַל מַה שֶּׁהוּא עושֶׂה, כִּי הֵם אֵינָם יְרֵאִים לְקַבֵּל גְּמוּל עַל הַיִּרְאָה הַהִיא, וְאֵינָם חושְׁבִים שֶׁאִם הָיוּ גוזְלִים או רוצְחִים הָיוּ נֶעֱנָשִׁים עַל זֶה, אֲבָל צִוּוּ עַל הַטּוב וְהִזְהִירוּ מִן הָרַע בְּדֶרֶךְ הָרָאוּי וְהַמְשֻׁבָּח, לְהִתְדַּמּות לַבּורֵא אֲשֶׁר סִדֵּר הַדְּבָרִים עַל דֶּרֶךְ הַטּוב, וְקָבְעוּ הַנִּמּוּסִים הַשִּׂכְלִיִּים, וְהֵם הַהַנְהָגות שֶׁאֵינָם חובות אַךְ הֵם מֻתְנִים אֶלָּא בְעֵת הַצּרֶךְ. וְאֵין הַתּורָה כֵּן אֶלָּא בַחֲלָקִים מִנְהָגִיִּים, וּכְבָר נִתְבָּאֵר בַּחָכְמָה הַתּורִיָּה מַה שֶּׁסּובֵל הַתְּנַאי וּמַה שֶּׁאֵינֶנּוּ סובְלו.

שפלות עם ישראל

כ. אָמַר הַכּוּזָרִי: שָׁקַע הָאור הַהוּא אֲשֶׁר אַתָּה מְסַפֵּר, שְׁקִיעָה שֶׁהַדַּעַת מְרַחֶקֶת שֶׁיֵּרָאֶה עוד, וְאָבַד אֲבֵדָה שֶׁהֲשָׁבָתָהּ אֵינָהּ עולָה בַּמַּחֲשָׁבָה.

כא. אָמַר הֶחָבֵר: אֵינֶנּוּ שׁוקֵעַ אֶלָּא בְעֵינֵי מִי שֶׁאֵינו רואֶה אותָנוּ בְּעַיִן פְּקוּחָה, וּמֵבִיא רְאָיָה מִדַּלּוּתֵנוּ וְעָנְיֵנוּ וּפִזּוּרֵנוּ, שֶׁנִּשְׁקַע אורֵנוּ, וּמִגְּדֻלַּת זוּלָתֵנוּ וְהַשָּׂגָתו לָעולָם וּמָשְׁלו בָנוּ, כִּי יֶשׁ לו אור.

ישראל אינם מקבלים ייסורים באהבה

כב. אָמַר הַכּוּזָרִי: לא הֵבֵאתִי מִזֶּה רְאָיָה, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי רואֶה שְׁתֵּי הָאֻמּות הַחולְקות זו עַל זו, יֵשׁ לְכָל אַחַת מֵהֶם גְּדֻלָּה וּמֶמְשָׁלָה וְלא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמֶת בִּשְׁתֵּי קַצְוות הַסּותֵר, אֶלָּא או בְאַחַת מֵהֶן או אֵינו בְאַחַת מֵהֶן.
וּכְבָר פֵּרַשְׁתָּ לִי בְּ,הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי' (ישעי' נב, יג-טו) מַה שֶּׁהורָה שֶׁהַדַּלּוּת וְהַשִּׁפְלוּת יותֵר רָאוּי בָּעִנְיָן הָאֳלהִי מֵהַגְּדֻלָּה וְהַגַּאֲוָה, וְהוּא גַם כֵּן גָּלוּי בִּשְׁתֵּי הָאֻמּות.

כִּי הַנּוצְרִים אֵינָם מִתְפָּאֲרִים בִּמְלָכִים וְלא בְגִבּורִים וְלא בַעֲשִׁירִים, אֲבָל בָּאֲנָשִׁים הָהֵם שֶׁהָלְכוּ אַחֲרֵי יֵשׁוּ כָּל הַיָּמִים הָאֲרֻכִּים אֲשֶׁר לא נִקְבְּעָה בָהֶם דָּתו, וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵם גּולִים וְנֶחְבָּאִים וְנֶהֱרָגִים בְּכָל מָקום שֶׁנִּמְצְאוּ, וְסָבְלוּ עַל חִזּוּק אֱמוּנָתָם עִנְיָנִים מֻפְלָאִים מִן הַבּוּז וְהַהֶרֶג, וְהֵם אֲשֶׁר בָּהֶם מִתְבָּרְכִים וּמְכַבְּדִים מְקומותָם וּמְקומות הֲרִיגָתָם וּבונִים בָּמות עַל שְׁמותָם.

וְכֵן עוזְרֵי בַעֲלֵי דָת יִשְׁמָעֵאל סָבְלוּ מִן הַבּוּז הַרְבֵּה עַד שֶׁנֶּעֱזְרוּ, וּבָהֶם הֵם מִתְפָּאֲרִים, וּבְשִׁפְלוּתָם וּבמוָתם עַל עֵזֶר דָּתָם מִשְׁתַּבְּחִים, לא בַמְּלָכִים הַמִּתְגַּדְּלִים בְּמָמונָם וּגְדֻלַּת עִנְיָנָם, אַךְ באֲשֶׁר הָיוּ לובְשִׁים הַבְּלָאִים וְאוכְלִים הַשְּׂעורִים מִבְּלִי שָׂבְעָם, אֲבָל הָיוּ עושִׂין כָּל זֶה עִם תַּכְלִית הִבָּדְלָם אֶל הָאֱלהִים.

וְאִלּוּ הָיִיתִי רואֶה הַיְּהוּדִים עוּשִׂים זֶה לְשֶׁם הָאֱלהִים, הָיִיתִי אומֵר כִּי יֵשׁ לָהֶם מַעֲלָה עַל מַלְכֵי בֵית דָּוִד, מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי זוכֵר מַה שֶּׁלִּמַּדְתַּנִי בַמַּאֲמָר,אֶת-דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ' (ישעי' נז, טו) , כִּי אור הָאֱלהִים אֵינֶנּוּ חָל כִּי אִם בְּנַפְשׁות הַנִּכְנָעִים.

כג. אַָמַר החֶבֵר: הַדִּין עִמְּךָ שֶׁתְּחָרְפֵנוּ בָזֶה מִפְּנֵי שֶׁאֲנַחְנוּ סובְלִים הַגָּלוּת מִבְּלִי תולָדָה, אֲבָל חָשַבְתִּי בַחֲשׁוּבִים מִמֶּנּוּ, שֶׁהֵם הָיוּ יְכולִים לִדְחות הַבּוּז וְהָעַבְדוּת מֵעַל נַפְשׁותָם בְּמִלָּה שֶׁיּאמְרוּהָ מִבְּלִי טרַח, וְיָשׁוּבוּ בְנֵי חורִין וְתָרוּם יָדָם עַל מַעֲבִידֵיהֶם, וְאֵינָם עושִׂים זֶה אֶלָּא בַעֲבוּר שְׁמִירַת תּורָתָם, הֲלא דַי בַּקֻּרְבָה הַזּאת לְהַפְגִּיעַ וּלְכַפֵּר עֲונות רַבּות. וְאִלּוּ הָיָה מַה שֶּׁאַתָּה מְבַקֵּשׁ מִמֶּנִּי לא הָיִינוּ מִתְעַכְּבִים בַּגָּלוּת הַזֶּה, עִם מַה שֶּׁיֵשׁ לֵאלהִים בָּנוּ סוד וְחָכְמָה, כַּחָכְמָה בְגַרְגִּיר הַזֶּרַע אֲשֶׁר יִפּל בָּאָרֶץ, וְהוּא מִשְׁתַּנֶּה וּמִתְחַלֵּף בְּנִרְאֶה אֶל הָאָרֶץ וְאֶל הַמַּיִם וְאֶל הַזֶּבֶל, וְלא יִשָּׁאֵר לו שׁוּם רשֶׁם מוּחָשׁ כְּפִי מַה שֶּׁיְּדֻמֶּה לַמַּבִּיט אֵלָיו, וְהִנֵּה הִיא אֲשֶׁר תְּשַׁנֶּה הָאָרֶץ וְהַמַּיִם אֶל טִבְעָהּ וְתַעְתִּיקֵם מַדְרֵגָה אַחַר מַדְרֵגָה עַד שֶׁתָּדֵק הַיְסודות וּתְשִׁיבֵם אֶל דְּמוּת עַצְמָהּ, וְתִדְחֶה קְלִפּותֶיהָ וְעָלֶיהָ וְזוּלַת זֶה, עַד אֲשֶׁר יִזְדַּכֵּךְ הַלֵּב וְיִהְיֶה רָאוּי לָחוּל בּו הָעִנְיָן הָאֱלהִי וְצוּרַת הַזֶּרַע הָרִאשׁון, עושֶׂה הָעֵץ הַהוּא פְרִי כַּפְּרִי אֲשֶׁר הָיָה זַרְעו מִמֶּנּוּ.

ערכה של תורת ישראל

וְכֵן ,תּורַת משֶׁה' – כָּל אֲשֶׁר בָּא אַחֲרֶיהָ יִשְׁתַּנֶּה אֵלֶיהָ בַאֲמִתַּת עִנְיָנו, וְאִם הוּא בְנִרְאֶה דוחֶה אותָהּ. וְאֵלֶּה הָאֻמּות הֵם הַצָּעָה וְהַקְדָּמָה לַמָּשִׁיחַ הַמְחֻכֶּה, אֲשֶׁר הוּא הַפְּרִי, וְיָשׁוּבוּ כֻלָּם פִּרְיו כַּאֲשֶׁר יודוּ לו וְיָשׁוּב הָעֵץ אֶחָד, וְאָז יְפָאֲרוּ וְיוקִירוּ הַשּׁרֶשׁ אֲשֶׁר הָיוּ מְבַזִּים אותו, וְכַאֲשֶׁר אָמַרְנוּ בְּ,הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִּי'.
וְאַל תַּבִּיט אֶל רחַק אֵלֶּה מִן עובְדֵי הָאֱלִילִים וְהִשְׁתַּדְּלוּתָם בַּיִּחוּד, וּתְפָאֲרֵם וּתְשַׁבְּחֵם, וְתַבִּיט אֶל יִשְׂרָאֵל בְּעֵין הַפְּחִיתוּת בַּעֲבוּר שֶׁעָבְדוּ הַבְּעָלִים בִּימֵיהֶם, וְהִתְבּונֵן בְּמַה שֶּׁצּופִים רַבִּים מֵהֶם מֵהָאֶפִּיקוּרְסות, וְעוד – כִּי הֵם מְפַרְסְמִים אותָהּ וְאומְרִים בָּה הַשִּׁירִים הַמְפֻרְסָמִים הַנִּזְכָּרִים, שֶׁאֵין מושֵׁל עַל מַעֲשֵׂי בְנֵי אָדָם, וְלא גומֵל וְלא עונֵשׁ עֲלֵיהֶם, מַה שֶּׁלא נִזְכַּר מֵעולָם עַל יִשְׂרָאֵל, אַךְ הָיוּ הָעָם מְבַקְשִׁים תּועֲלות הַצְּלָמִים הָהֵם וְהָרוּחָנִיּות תּוסֶפֶת עַל תּורָתָם, וְהֵם שׁומְרִים תּורָתָם, בַּעֲבוּר שֶׁהָיְתָה תועֶלֶת הָעֲבודות הָהֵם גְּלוּיָה בַזְּמָן הַהוּא. וְאִם אֵינו כֵן, לָמָּה לא נִשְׁתַּנּוּ אֶל תּורות הַגּויִם אֲשֶׁר הֶגְלוּם וְשָׁבוּ אותָם, עַד שֶׁמְּנַשֶּׁה וְצִדְקִיָּהוּ וּמִי שֶׁלּא הָיוּ בְיִשְׂרָאֵל מַכְעִיסִים כְּמותָם, לא רָצוּ לַעֲזב תּורַת יִשְׂרָאֵל, אֲבָל הָיְתָה לָהֶם תַּאֲוָה לְתוסֶפֶת תּועֶלֶת מִנִּצָּחון וּבִרְכַּת מָמון בַּכּחות הָהֵם אֲשֶׁר הָיוּ אֶצְלָם מְנֻסִּים, מִמַּה שֶּׁהִזְהִיר הַבּורֵא מֵהֶם, וְאִלּוּ הָיָה לָהֶם הַיּום הַפִּרְסוּם הַהוּא הָיִיתָ רואֶה אותָנוּ וְאֶתְהֶם הַיּום נִפְתִּים לָהֶם, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ נִפְתִּים לִשְׁאֵרִית הַהֲבָלִים מֵאִצְטַגְנִינוּת וּלְחָשִׁים וְקָמֵיעות וְנִסְיונות רְחוקות מֵהַטֶּבַע, עִם הַרְחָקַת הַתּורָה אותָם.

ספר היצירה

כד. אָמַר הַכּוּזָרִי: אֲנִי רוצֶה עַתָּה שֶׁתַּרְאֶה לִי מְעַט מִשְּׁיָרֵי הַחָכְמות הַטִּבְעִיּות אֲשֶׁר אָמַרְתָּ שֶׁהָיוּ אֶצְלְכֶם.

כה. אָמַר הֶחָבֵר: מֵהֶם,סֵפֶר יְצִירָה', וְהוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ, וְהוּא עָמק וּפֵרוּשׁו אָרךְ, הורָה עַל אֱלהוּתו וְאַחֲדוּתו בִּדְבָרִים מִתְחַלְּפִים, מִתְרַבִּים מִצַּד, אֲבָל הֵם מִתְאַחֲדִים נִסְמָכִים מִצַּד אַחֶרֶת, וְהַסְכָּמָתם מִצַּד הָאֶחָד אֲשֶׁר יְסַדְּרֵם. וּמֵהֶם סְפָר וְסִפּוּר וָסֵפֶר. רְצונו בִסְפָר, הַשִּׁעוּר וְהַפִּלּוּס בַּגּוּפִים הַנִּבְרָאִים, כִּי הַשִּׁעוּר עַד שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף מְסֻדָּר וְעָרוּךְ רָאוּי לְמַה שֶּׁנִבְרָא לו, – לא יִהְיֶה כִּי אִם בַּמִּנְיָן. וְהַמִּדָּה וְהַמְּשׂורָה וְהַמִּשְׁקָל, וְעֶרֶךְ הַתְּנוּעות וְסִדּוּר הַמּוּסִיקָה הַכּל בַּמִּנְיָן, רְצונִי לומַר: סְפָר, כַּאֲשֶׁר אַתָּה רואֶה הַבּונֶה – לא יֵצֵא מִתַּחַת יָדו בַּיִת עַד שֶׁקָּדַם צִיּוּרו בְּנַפְשׁו. וְרָצָה בְ,סִפּוּר'. הַדִּבּוּר וְהַקּול, אֲבָל הוּא דִבּוּר אֱלהִי ,קול דִּבְרֵי אֱלהִים חַיִּים', תִּהְיֶה בּו מְצִיאוּת הַתְּכוּנָה וְהַצֶּלֶם אֲשֶׁר דֻּבַּר בָּה, כְּמו שֶׁאָמַר: "יְהִי אור וַיְּהִי אור" (בראשית א, ג), "יְהִי רָקִיעַ" (בראשית א, ו), וְלא יָצָא הַדִּבּוּר עַד שֶׁנִּמְצָא הַמַּעֲשֶׂה וְהוּא ,סֵפֶר' רוצֶה לומַר: הַמִּכְתָּב, וּמִכְתַּב אֱלהִים הוּא יְצִירותָיו, וּדְבַר הָאֱלהִים הוּא מִכְתָּבו, וְשִׁעוּר הָאֱלהִים הוּא דְבָרו. הִנֵּה – שָׁב הַסְּפָר וְהַסִּפּוּר וְהַסֵּפֶר בְּחק הָאֵל דָּבָר אֶחָד, וּבְחק הָאָדָם – שְׁלשָׁה, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְשַׁעֵר בְּשִׂכְלו, וּמְדַבֵּר בְּפִיו, וְכותֵב בְּיָדו הַדִּבּוּר הַהוּא, בַּעֲבוּר שֶׁיורֶה אותְךָ בְּאֵלֶּה הַשְּׁלשָׁה עַל דָּבָר אֶחָד מִבְּרִיאות הַבּורֵא יִתְבָּרָךְ. וְיִהְיֶה שִׁעוּר הָאָדָם וְדִבּוּרו וּמִכְתָּבו, אותות מורִים עַל הַדָּבָר, לא גוּף הַדָּבָר, אֲבָל שִׁעוּר הָאֱלהִים וּדְבָרו הוּא הַדָּבָר בְּעַצְמו וְהוּא מִכְתָּבו, כַּאֲשֶׁר אִם הָיִיתָ מַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ אורֵג בִּגְדֵי פַסִּים מְחַשֵּׁב בִּמְלַאכְתו וְהַמֶּשִׁי נַעֲשֶׂה לִרְצונו, וּמִתְגַּוֵּן בִּגְוָנִים הָעולִים עַל לִבּו, וּמִתְרַכֵּב הַהַרְכָּבות אֲשֶׁר הוּא חָפֵץ, – יִהְיֶה הַבגֶד הַהוּא בְּשִׁעוּרו מִכְתָּבו. וְאִלּוּ הָיִינוּ יְכולִים כְּשֶׁנְּדַבֵּר בְּמִלַּת,אָדָם' או כְּשֶׁנַּחֲקק גוּףּ הָאָדָם, לְהַמְצִיא צוּרָתו, הָיִינוּ יְכולִים עַל הַדִּבּוּר הָאֱלהִי וְהַכְּתָב הָאֱלהִי, וְהָיִינוּ בורְאִים, כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ יְכולִים קְצָת הַיְכלֶת עַל הַצִּיּוּר הַשִּׂכְלִי.

שלמות הלשון העברית

אַךְ הַלְּשׁונות וְהַמִּכְתָּבִים, יֵשׁ לִקְצָתָם יִתְרון עַל קְצָתָם. מֵהֶם מַה שֶּׁשְּׁמותָם נְאותִים הַרְבֵּה בַּקְּרוִּאים, וּמֵהֶם רְחוקִים מֵהֵאות לָהֶם. וְהַלָּשׁון הָאֱלהִית הַבְּרוּאָה אֲשֶׁר לִמְּדָהּ הָאֱלהִים לָאָדָם וְשָׂמָה עַל לְשׁונו וּבִלְבָבו, הִיא מִבְּלִי סָפֵק הַשְּׁלֵמָה מִכָּל הַלְּשׁונות וְהַנְּאותָה לִקְרוּאֶיהָ יותֵר מִכֻּלָּם, כְּמו שֶׁאָמַר: "וְכל אֲשֶׁר יִקְרָא-לו הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שׁמו" (בראשית ב, יט), רְצונו לומַר: שֶׁהוּא רָאוּי לַשֵּׁם הַהוּא וְנֵאות לו וּמְלַמֵּד עַל טִבְעו. וְהִתְחַיֵּב מִזֶּה לָשׂוּם מַעֲלָה וְיִתְרון לִלְשׁון הַקּדֶשׁ, וְשֶׁהַמַּלְאָכִים יותֵר חושְׁשִׁים לָהּ וּמַרְגִּישִׁים, מִזּוּלָתָהּ מֵהַלְּשׁונות, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּ,מִכְתָּב' כִּי צוּרות אותִיּותָיו אֵינָם בְּלא כַוָּנָה וּבְמִקְרֶה, אֲבָל לְעִנְיָן נֵאות עִם הַמְכֻוָּן מִכָּל אות וָאות. וְאַל יְהִי רָחוק בָּעִיּוּן הַזֶּה רשֶׁם הַשֵּׁמות וְהַדּומֶה לָהֶם מִדֶּרֶךְ הַדִּבּוּר וְהַכְּתָב, וְקדֶם לָהֶם הַשִּׁעוּר, רְצונִי לומַר: מַחֲשֶׁבֶת הַנֶּפֶשׁ הַטְּהורָה הַדּומָה לַמַּלְאָכִים, וּמִתְקַבְּצִים הַשְּׁלשָׁה סְפָרִים: סְפָר וְסִפּוּר וָסֵפֶר בְּדָבָר אֶחָד, וְיִהְיֶה הַדָּבָר הַהוּא הַמְשׁעָר כַּאֲשֶׁר שִׁעֵר אותו בַּעַל הַנֶּפֶשׁ הַבָּרָה, וְכַאֲשֶׁר דִּבֵּר בּו וְכַאֲשֶׁר כְּתָבו. וְכֵן אָמַר זֶה הַסֵּפֶר עַל הָאֱלהִים יִתְבָּרֵךְ שֶׁבָּרָא אֶת עולָמו בִּשְׁלשָׁה סְפָרִים, בִּ,סְפָר וְסִפּוּר וָסֵפֶר', כֻּלָּם בְּחֻקּו, יִתְבָּרֵךְ, אֶחָד.

וְהָאֶחָד הַהוא הַתְחָלָה לִשְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבות פִּלְאות חָכְמָה, שֶׁהֵם עֶשֶׂר סְפִירות, וְעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אותִיּות, רָמַז אֶל יְצִיאַת הַנִּמְצָאות אֶל מַעֲשֶׂה יֻכְּרוּ בְכַמּוּת וּבְאֵיכוּת. וְהַכַּמּוּת – מִסְפָּר, וְסוד הַמִּסְפָּר אֵינו כִּי אִם בָּעֲשָׂרָה, כְּמו שֶׁאָמַר: עֶשֶׂר סְפִירות בְּלִי מָה; עֶשֶׂר וְלא תֵשַׁע, עֶשֶׂר וְלא אַחַת עֶשְׂרֶה, וְלָהֶם סוד חָתוּם לָמָּה עָמַד הַחֶשְׁבּון עַל עֲשָׂרָה לא פָּחות וְלא יותֵר. וְעַל זֶה סָמַךְ לו: הָבֵן בַּחָכְמָה וַחֲכַם בַּבִּינָה – בְּחַן בָּהֶם וַחֲקר מֵהֶם וְדַע וַחֲשׁב וְצוּר וְהַעֲמֵד דָּבָר עַל בֵּרוּרו וְהָשֵׁב יוצֵר עַל מְכונו, וּמִדָּתָן עֶשֶׂר שֶׁאֵין לָהֶם סוף. וְאַחַר כֵּן זָכַר הַכָּרָתָם בָּאֵיכוּת, וְחִלֵּק הָעֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אותִיּות שְׁלשָׁה חֲלָקִים: שָׁלשׁ אִמּות וְשֶׁבַע כְּפוּלות וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֶה פְּשׁוּטות, וְאָמַר: שָׁלשׁ אִמּות – אָלֶף מֵם שִׁין, אמ"ש, סוּד גָּדול מֻפְלָא וּמְכֻסֶּה, שֶׁמִּמֶּנוּ יוצְאִין אַוִּיר וּמַיִם וָאֵשׁ, שֶׁבָּהֶן נִבְרָא הַכּל. וְשָׂם מַעֲרֶכֶת הָאותִיּות הָאֵלֶּה עִם מַעֲרֶכֶת הָעולָם הַגָּדול, וְהַקָּטן שֶׁהוּא הָאָדָם, וּמַעֲרֶכֶת הַזְּמַן, – אֶחָת, וְקָרָא אותָם,עֵדִים נֶאֱמָנִים' – עולָם וְנֶפֶשׁ וְשָׁנָה. הודִיעַ אותָנוּ כִּי הַסִּדּוּר אֶחָד מֵהַמְסַדֵּר אֶחָד יִתְבָּרָךְ; וְאִם הַנִּמְצָאות מִתְחַלְּפות וְשׁונות זו מִזּו, הִתְחַלְּפוּתָם מֵחָמְרֵיהֶם שֶׁהֵם שׁונִים, מֵהֶם עֶלְיון וּמֵהֶם תַּחְתּון, וּמֵהֶם עָכוּר וּמֵהֶם זָךְ; אֲבָל מֵחֲמַת חונֵן הַצּוּרות וְנותֵן הַתְּכוּנות וְהַסּדּוּר, הִנֵּה הַחָכְמָה בָהֶם כֻּלָּם אֶחָת, וְהַהַשְׁגָּחָה אֶחָת, הולֶכֶת עַל סֵדֶר אֶחָד בָּעולָם הַגָּדול וּבָאָדָם וּבְסִדּוּר הַגַּלְגַּלִּים. וְהוּא שֶׁאָמַר עֲלֵיהֶם שֶׁהֵם,עֵדִים נֶאֱמָנִים' עַל אַחֲדוּתו יִתְבָּרֵךְ שְׁמו, עולָם וְנֶפֶשׁ וְשָׁנָה. וְשָׂם סִדּוּרָם עַל קֵרוּב הַדִּמְיון הַזֶּה:

שָׁלשׁ אִמּות אמ"ש
בָּעולָם אַוִּיר מַיִם אֵשׁ
בַּנֶּפֶשׁ גְּוִיָּה בֶּטֶן ראשׁ
בַּשָּׁנָה רְוָיָה קר חם

שֶׁבַע כְּפוּלות ,בג"ד כפר"ת '
בָּעולָם שַׁבְּתַאי צֶדֶק מַאְדִּים חַמָּה נגַהּ כּוכָב לְבָנָה
בַּנֶּפֶשׁ חָכְמָה עשֶׁר מֶמְשָׁלָה חַיִּים חֵן זֶרַע שָׁלום
בַּשָּׁנָה שַׁבָּת חֲמִישִׁי שְׁלִישִׁי רִאשׁון שִׁשִּׁי רְבִיעִי שֵׁנִי

שְׁתֵּים עֶשְׂרֶה פְּשׁוּטות
בָּעולָם טָלֶה שׁור תְּאומִים סַרְטָן אַרְיֵה בְּתוּלָה
מאזְנַיִם עַקְרָב קֶשֶׁת גְּדִי דְּלִי דָּגִים
בַּנֶּפֶשׁ אֵבֶר לִרְאות, אֵבֶר לִשְׁמעַ, אֵבֶר לְהָרִיחַ,
אֵבֶר לְדַבֵּר, אֵבֶר לִטְעם, אֵבֶר לְתַשְׁמִישׁ,
אֵבֶר לַעֲשׂות, אֵבֶר לַהֲלך, אֵבֶר לְהַרְהֵר,
אֵבֶר לִכְעס, אֵבֶר לשְׂחק, אֵבֶר לִישׁון.
בַּשָּׁנָה נִיסָן אִיָּר סִיוָן תַּמּוּז אָב אֱלוּל
תִּשְׁרִי מַרְחֶשְׁוָן כִּסְלֵו טֵבֵת שְׁבָט אֲדָר

"אֶחָד עַל גַּבֵּי שְׁלשָׁה, וּשְׁלשָׁה עַל גַּבֵּי שִׁבְעָה, וְשִׁבְעָה עַל גַּבֵּי שְׁנֵים עָשָׂר". וּבָאֵבָרִים הָאֵלֶּה מְקום הִשְׁתַּתְּפוּת, כְּמו: כְּלָיות יועֲצות וּטְחול שׂוחֵק וְכָבֵד כּועֵס וְקֵבָה יְשֵׁנָה(ברכות ס.:). וְאֵינֶנּוּ תֵמַהּ שֶׁיִּהְיֶה לַכְּלָיות כּחַ בַּהֲטָבַת הָעֵצָה, כִּי אֲנַחְנוּ רואִים כְּמו זֶה בַּבֵּיצִים, שֶׁאֲנַחְנוּ רואִים הַסָּרִיסִים יותֵר חֲלוּשֵׁי הַשֵּׂכֶל מֵהַנָּשִׁים, וּמִפְּנֵי שֶׁנֶּעְדְּרוּ הַבֵּיצִים חָסְרוּ הַזָּקָן וְהָעֵצָה הַנְּכונָה. וּ,טְחול שׂוחֵק', בַּעֲבוּר שֶׁבַּכּחַ הַטִּבְעִי מְנַקֶּה הַדָּם וְהַמָּרָה הַשְּׁחורָה מֵהָעֲכִירוּת וְהָעבִי, וּבְהִנָּקותָם תִּהְיֶה הַשִּׂמְחָה וְהַשְּׂחוק. וְ,כָבֵד כּועֵס', בַּעֲבוּר הַמְּרִירות הַמִּתְיַלְּדות בּו. וְ,קֵבָה יְשֵׁנָה' כִּנּוּי לִכְלֵי הַמָּזון. וְלא זָכַר הַלֵּב מִפְּנֵי שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ, וְלא – הַקְּרוּם וְהָרֵאָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שַׁמָּשִׁים מְיֻחָדִים לו, וְאֵינָם שַׁמָּשִׁים לִשְׁאָר הַגּוּף כִּי אִם בְּדֶרֶךְ הַמִּקְרֶה לא בַכַּוָּנָה הָרִאשׁונָה, וְהַמּחַ נִכְנָס בְּחֶלְקֵי הַחוּשִׁים הַנּולָדִים מִמֶּנּוּ, וְעוד יֵשׁ לָאֵבָרִים שֶׁהֵם לְמַטָּה מֵהַקְּרוּם הַחולֵק סוד, מִפְּנֵי שֶׁהֵם הַטֶּבַע הָרִאשׁון, וְהַקְּרוּם חולֵק בֵּין עולַם הַטֶּבַע וְעולַם הַחַיִּים, כְּמו שֶׁהַצַּוָּאר חולֵק בֵּין עולַם הַחַיִּים וֵּבין עולַם הַדִּבּוּר, כַּאֲשֶׁר זָכַר אַפְלָטון בְּסֵפֶר טִימֵאוּס. וְהַמּוצָאִים הָרִאשׁונִים הֵם מֵעולַם הַטֶּבַע, וְשָׁם שׁרֶשׁ הַהֲוָיָה, שֶׁמִּשָּם יֵצֵא הַזֶּרַע וְשָׁם יִבָּרֵא הָעֻבָּר בְּמַה שֶּׁבֵּין אַרְבַּעַת הַטְבָעִים, וּמִשָּׁם בָּחַר הַבּורֵא הַנְּתָחִים הַמֻּקְרָבִים: הַחֵלֶב וְהַדָּם וְיותֶרֶת הַכָּבֵד וּשְׁתֵּי הַכְּלָיות, וְלא בָחַר בַּלֵּב וְלא בַמּחַ וְלא בָרֵאָה וְלא בַקְּרוּם. וְהַסּוד עָמק לִמְאד, וְהַפֵּרוּשׁ אָסוּר, וּכְבָר נֶאֱמַר: "אֵין דּורְשִׁין בְּסֵפֶר יְצִירָה אֶלָּא בִתְנָאִים, שֶׁמְּעַט שֶׁהֵם מְזֻמָּנִים".וְאַחַר כֵּן אָמַר: "שֶׁבַע כְּפוּלות; שֵׁשׁ צְלָעות לְשִׁשָּה צְדָדִים וְהֵיכָל קָדושׁ מְכֻוָּן בָּאֶמְצַע, בָּרוּךְ כְּבוד יְיָ מִמְּקומו (יחזקאל ג, יא), הוּא מְקומו שֶׁל עולָם וְאֵין עולָמו מְקומו". רֶמֶז לָעִנְיָן הָאֱלהִי הַמְחַבֵּר בֵּין הַהֲפָכִים. וְדִמָּהוּ בַנְּקֻדָּה וְהַמֶּרְכָּז מִגּוּף בַּעַל הַשִּׁשָּׁה צְדָדִים וּשְׁלשָׁה הֶמְשֵׁכִים, וְּבעוד שֶׁלּא תִקָּבַע הַתּוךְ לא יִקָּבְעוּ הַקְּצָוות, וְהֵעִיר עַל הָעֵרֶךְ אֲשֶׁר בֵּין אֵלֶּה וּבֵין הַכּחַ הַסּובֵל לַכּל, שֶׁבּו יִתְחַבְּרוּ הַהֲפָכִים בָּעֵרֶךְ הַנִּקְבָּע בְּ,עולָם וְנֶפֶשׁ וְשָׁנָה', כִּי שָׂם לְכָל אֶחָד מֵהֶם דָּבָר כּולֵל אֶת חֲלָקָיו וּמְסַדֵּר אותו. וְאָמַר: "תְּלִי בָעולָם כַּמֶּלֶךְ בַּמִּלְחָמָה; תְּלִי שֵׁם הַתַּנִּין הַנִּזְכָּר בְּחָכְמַת הַתְּכוּנָה, הוּא בַעֲרָב,גַ'וְזַהְר', רָמַז בּו אֶל עולָם הַשֵּׂכֶל, כִּי הַתַּנִּין בּו מְכַנִּין הַדְּבָרִים הַנַּעֲלָמִים אֲשֶׁר לא יֻשְּׂגוּ בַחוּשׁ. וּרְצונו בַגַּלְגַּל – גַּלְגַּל הַשֶּׁמֶשׁ הַנּוטֶה שֶׁבּו יִסְתַּדְּרוּ חֶלְקֵי הַשָּׁנָה. וְלֵב מְסַדֵּר הַחַיִּים וּמושֵׁל בַּחֲלָקָיו, וְרוצֶה לומַר, שֶׁהַחָכְמָה בַשְּׁלשָׁה אֶחָת, וְהָעִנְיָן הָאֱלהִי אֶחָד, וְהַחִלּוּף בֵּינֵיהֶם אֵינֶנּוּ כִּי אִם בְּהִתְחַלְּפוּת הִיּוּלֵיהֶם. וְדִמָּה הָעִנְיָן הָאֱלהִי כְּשֶׁהוּא מַנְהִיג הָרוּחָנִיִּים, כַּמֶּלֶךְ עַל כִּסְאו', אֲשֶׁר יֵעָשׂוּ דְבָרָיו בְּרֶמֶז מְעַט אֵצֶל סְגֻלָּתו וְעֲבָדָיו הַמַּכִּירִים אותו מִבְּלִי תְנוּעָה מֵהֶם וּמִמֶּנוּ. וְדִמָּהוּ כְּשֶׁהוּא מַנְהִיג הַגַּלְגַּלִּים,כַּמֶּלֶךְ בַּמְּדִינָה', כִּי הוּא צָרִיךְ לְהֵרָאות בְּפִנּות הַמְּדִינָה שֶׁיֵּרָאֶה עַל כָּל חֵלֶק מִמֶּנָה מֶמְשַׁלְתּו וּמורָאו וְתועֲלותָיו. וְדִמָּהוּ כְּשֶׁהוּא מַנְהִיג הַחַיִּים, כַּמֶּלֶךְ בַּמִּלְחָמָה', שֶׁהוּא בֵין הֲפָכִים, יִשְׁתַּדֵּל לְהַגְבִּיר אוהֲבָיו וְלִגְבּר עַל אויְבָיו, וְהַחָכְמָה אֶחָת, כִּי אֵין הַחָכְמָה בַּגַּלְגַּלִּים גְּדולָה מֵהַחָכְמָה בַּקָּטן שֶׁבַּחַיִּים, אַךְ גְּדֻלַּת מַעֲלָתָם בַּעֲבוּר שֶׁהֵם מֵחמֶר זַךְ וְקַיָּם, לא יְכַלֵּם כִּי אִם בּורְאָם, וְהַחַיִּים מֵחמֶר מְקַבֵּל רשֶׁם מִתְפַּעֵל, רושְׁמִים בּו הַהֲפָכִים הַבָּאִים עָלָיו תָּמִיד מִקּר וָחם וְזוּלָתָם, וּמְכַלֶּה אותָם הַזְּמָן, לוּלֵא הַחָכְמָה אֲשֶׁר הִתְחַכְּמָה לָהֶם בְּזָכָר וּבִנְקֵבָה לְהַשְׁאִיר הַמִּין בְּהֵאָבֵד הָאִישִׁים, וְזֶה בְּסִבּוּבֵי הַגַּלְגַּל וְהַזְּרִיחָה וְהַשְּׁקִיעָה אֲשֶׁר הֵעִיר עָלָיו הַסֵּפֶר הַזֶּה, וְאָמַר שֶׁאֵין הֶפְרֵשׁ בֵּין יְצִירַת הַזָּכָר וְהַנְּקֵבָה אֶלָּא מַה שֶּׁיֵשׁ בֵּין הֵרָאות אֶבְרֵיהֶם וְהִסָּתְרָם, וּכְבָר מְבאָר זֶה בְּנִתּוּחַ, שֶׁאֶבְרֵי הַנְּקֵבָה כְּאֶבְרֵי הַזָּכָר אֶלָּא שֶׁהֵם מְהֻפָּכִים אֶל פְּנִים, כְּמו שֶׁאָמַר: "זָכָר בְּ, אֶמֶשׁ' וְּנֵקֵבָה בְ,אָשָׁם', חוזֵר הַגַּלְגַּל פָּנִים וְאָחור, אֵין בְּטובָה לְמַעְלָה מֵענֶג וְאֵין בְּרָעָה לְמַטָּה מִנֶּגַע, רְצונו לומַר שֶׁאותִיּות אֶמֶשׁ וְאָשָׁם, וְענֶג וָנֶגַע אַחַת הֵן, וְאֵין בֵּינֵיהֶם אֶלָּא הַהַקְדָּמָה וְהָאִחוּר, כְּמו שֶׁהַזְּרִיחָה וְהַשְּׁקִיעָה לַגַּלְגַּל אֶחָד בְּחֻקּו, וּבְחֻקֵּנוּ אֲנַחְנוּ – רָצוא וָשׁוב. וְרָמַז בָּאֵבָרִים שׁהֶםֵ לְמַטָּה מֵהַקְּרוּם, עַל מוצָאֵי הַטְּבָעִים הָאַרְבָּעָה, כְּמו שֶׁאָמַר: "שְׁנֵי לועֲזִים וּשְׁנֵי עַלִּיזִים, שְׁנֵי יועֲצִים וּשְׁנֵי עֲלִיצִים, עֲשָׂאָן כְּמִין מְרִיבָה, עֲרָכָן כְּמִין מִלְחָמָה, מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִין עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ כְנֶגֶד אֵלּוּ, אִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים זֶה בָזֶה". וְהָרֶמֶז מוּבָן לְגַמְרֵי, וְאִם יִקְשֶׁה לְבָאֵר הַפְרָדָתו מִצרֶךְ בַּעֲלֵי חַיִּים אֶל הַהֲפָכִים, וְאֵיךְ גּורְמִין הַצָּלָתו מֵהַמִּלְחָמָה הַזּאת, וְלוּלֵא הַמִּלְחָמָה הַזּאת לא הָיְתָה הַצָּלָתו זאת. אַחַר שֶׁסִּדֵּר הַיְצִירות, וְהִקְדִּים הַדָּבָר הֶחָשׁוּב, וְהוּא רוּחַ אֱלהִים חַיִּים, אָמַר: "אַחַת,: רוּחַ אֱלהִים חַיִּים; שְׁתַּיִם: רוּחַ מֵרוּחַ; שָׁלשׁ: מַיִם מֵרוּחַ, אַרְבַּע: אֵשׁ מִמַּיִם". וְלא זָכַר הָאָרֶץ מִפְּנֵי שֶׁהִיא הַגּוּף וְהַחמֶר לַהֲוָיות, כִּי כֻלָּם אֶרֶץ, אֲבָל אומְרִים: זֶה גּוּף אִשִּׁי וְזֶה גּוּף אֲוִירִי וְזֶה גּוּף מֵימִי, עַל כֵּן הִקְדִּים שָׁלשׁ אִמּות: אֵשׁ וּמַיִם וָרוּחַ, וְהִקְדִּים רוּחַ אֱלהִים וְהוּא רוּחַ הַקּדֶשׁ, מִמֶּנָה נִבְרָאִים הַמַּלְאָכִים הָרוּחָנִיִּים, וּבָהּ מִתְחַבְּרות הַנְּפָשׁות הָרוּחָנִיּות, וְאַחֲרֶיהָ הָאַוִּיר הַמֻּשָּׂג; וְאַחֲרָיו הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ, לא הִשִּׂיגָתַם הַקָּשַת הַפִּילוסוּפִים – עַל כֵּן לא הוּדוּ בָהֶם; וְאֶפְשָׁר שֶׁיּאמַר בּו אומֵר שֶׁהוּא כַּדּוּר הַקָּרָה שֶׁקורִין בְּעַרְבֵי,זַמְהַרִיר', וּמְקום תַּכְלִית הַגָּעַת הֶעָבִים, וְאַחֲרָיו מְקום הָאֵשׁ הַטִּבְעִי שֶׁקורִין אותו בִּלְשׁון עַרְבִי,אַלְאַתִ'יר' כְּמו שֶׁאָמַר: , אֵשׁ מִמַּיִם' כַּאֲשֶׁר אומְרִים עַל,וְרוּחַ אֱלהִים מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם' (בראש' א, ב), שֶׁרְצונו בַמַּיִם הָאֵלֶּה הַחמֶר הָרִאשׁון בְּלִי אֵיכוּת אֲבָל תּהוּ וָבהו ּ(בראש' א, ב), עַד שֶׁהִתְאַיֵּךְ בְּחֵפֶץ הָאֱלהִים הַסּובֵב אותו, וְכִנָּה אותו בְּ,רוּחַ אֱלהִים'. וְדַמּות הַחמֶר הַטִּבְעִי בְּמַיִם דִּמְיון נָכון בְּיותֵר, כִּי מַה שֶּׁהוּא יותֵר דַּק מִן הַמַּיִם לא יִהְיֶה מִמֶּנוּ,עֶצֶם טִבְעִי' חָזָק, וּמַה שֶּׁהוּא יותֵר עָבֶה מִן הַמַּיִם לא יִשְׁתַּוּוּ פְּעִלּות הַטֶּבַע בְּכָל חֲלָקָיו, מִפְּנֵי שֶׁהֵם חֲזָקִים, כִּי אֵין הַגּוּף הָאַרְצִי רָאוּי כִּי אִם לִ,מְלָאכות', כִּי הַמְּלָאכָה אֵינָהּ כּולֶלֶת כִּי אִם שִׁטְחֵי הַחמֶר וְלא כָּל חֲלָקָיו, וְהַטֶּבַע הוּא כולֵל כָּל חֶלְקֵי הַדָּבָר, וְאֵין,הוֶה' אֶלָא שֶׁהָיָה כְבָר בִּתְכוּנַת הַמַּיִם: זָב נִגָּר, וְאִם אֵינו כֵן לא יִקָּרֵא הוֶה טִבְעִי אֲבָל הוּא,מְלָאכוּתִי' או,מִתְרַכֵּב' או,מִקְרִי', וְאֵין הַטֶּבַע פּועֵל בּו אֶלָא בְעודֶנּוּ בְּתכֶן הַמַּיִם יְצַיְּרֵהוּ בְחֶפְצו, וְאַחַר כֵּן יַעֲזב מַה שֶּׁהֻצְרַךְ לְהִתְקַשּות וְיִתְקַשֶּׁה. וְאָמַר עַל הַדּומֶה לָזֶה: "עָשָׂה מִתּהוּ – מֶמֶשׁ, וְעָשָׂה אֵת אֲשֶׁר אֵינו – יֶשְׁנו, וְחָצַב עַמּוּדִים גְּדולִים מֵאַוִּיר שֶׁאֵינו נִתְפָּשׂ". וְעוד אָמַר: "מַיִם מֵרוּחַ; חָקַק וְחָצַב תּהוּ וָבהוּ וְרֶפֶשׁ וָטִיט, עֲשָׂאָן כְּמִין עֲרוּגָה, הִצִּיבָן כְּמִין חומָה, סְכָכָן כְּמִין מַעֲזִיבָה, יָצַק מַיִם עֲלֵיהֶם וְנַעֲשׂוּ עָפָר". וְאָמַר עוד: " תּהוּ זֶה קַו יָרק שֶׁמַּקִּיף אֶת הָעולָם כֻּלּו, בּהוּ אֵלּוּ אֲבָנִים מְפֻלָּמות הַמְשֻׁקָּעות בִּתְהום, שֶׁמִּבֵּינֵיהֶם יוצְאִין מָיִם". וְרָמַז מְעַט מִסּוד הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד יוד הֵא וָו הֵא, שֶׁהוּא נֵאות לָעֶצֶם הָאֱלהִי הַמִּתְאַחֵד אֲשֶׁר אֵין לו מַהוּת, כִּי,מַהוּת' הַדָּבָר – ,זוּלַת מְצִיאוּת' הַדָּבָר, וְהָאֱלהִים יִתְבָּרֵךְ מְצִיאוּתו הוּא מַהוּתו, כִּי,מַהוּת' הַדָּבָר – ,גִּדְרו', וְהַגֵּדֵר מְחֻבָּר מִסּוּגו וְהֶבְדֵּלו, וְאֵין סוּג וְאֵין הֶבְדֵּל לָעִלָּה הָרִאשׁונָה, וְהִתְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה הוּא…הוּא. וְכַאֲשֶׁר סִפֵּר כִּי סִבַּת רְבות הַדְּבָרִים הוּא סִבּוּב הַגַּלְגַּל, כְּמו שֶׁאָמַר: "חוזֵר גַּלְגַּל פָּנִים וְאָחור", וְדִמָּה זֶה בְּהִתְמַזֵּג הָאותִיּות הַנִּפְרָדות, "אָלֶף עִם כֻּלָּם וְכֻלָּם עִם אָלֶף, בֵּית עִם כֻּלָּם וְכֻלָּם עִם בֵּית, חוזְרות חֲלִילָה; נִמְצָא – כָּל הַדִּבּוּר יוצֵא בְּמָאתַיִם וּשְׁלשִׁים וְאֶחָד שְׁעָרִים". וְאַחַר כֵּן אָמַר אֵיךְ הִתְרַבּוּ בְשִׁלּוּשׁ הָאותִיּות וְרִבּוּעָם: "שָׁלשׁ אֲבָנִים בּונות שִׁשָּׁה בָתִּים,אַרְבַּע בּונות עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָתִּים, צֵא וַחֲשׁב מַה שֶּׁאֵין הַפֶּה יָכול לְדַבֵּר וּמַה שֶּׁאֵין הָאזֶן יְכולָה לִשְׁמעַ". כֵּן נִצְטָרֵךְ לַחֲקר מֵאַיִן נִתְרַבּוּ הַדְּבָרִים קדֶם סִבּוּב הַגַּלְגַּל, – וְהַבּורֵא אֶחָד הוּא, וְלַגַּלְגַּל עַל דֶּרֶךְ הַדִּמְיון שִׁשָּׁה צְדָדִים – וְהִנִּיחַ בַּדִּבּוּר הַשִּׂכְלִי שֵׁמות לַבּורֵא וּבָחַר לו בַּדִּבּוּר הַגַּשְׁמִי הָאותִיּות הַיּותֵר דַּקּות אֲשֶׁר הֵם כְּרוּחות לִשְׁאָר הָאותִיּות, וְהֵם הֵא וָו יוד, וְאָמַר כִּי הַחֵפֶץ כְּשֶׁהוּא יוצֵא בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד הַזֶּה יִהְיֶה מַה שֶּׁיַחְפּץ יִתְבָּרָךְ. וְאֵין סָפֵק שֶׁהוּא וְהַמַּלְאָכִים מְדַבְּרִים הַדִּבּוּר הַשִּׂכְלִי, וְיודְעִים מַה שֶּׁיִּהְיֶה בָּעולָם הַגַּשְּׁמִי קדֶם יְצִירַת הָעולָם, וְאֵיךְ יֵאָצֵל הַדִּבּוּר וְהַהֲבָרָה מִמֶּנוּ עַל הַמְדַבְּרִים שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִבָּרְאות בָּעולָם; וְהָיָה בְּדִין שֶׁיִּהְיֶה הָעולָם הַגַּשְּׁמִי נִבְרָא בְּעִנְיָן שֶׁהוּא נֵאות לַגַּשְׁמִיּוּת, בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד הַשִּׂכְלִי הַנֵּאות לַשֵּׁם הַגַּשְּׁמִי יהו,יוה, הוי, היו,ויה,והי, הִתְחַיֵּב מִכָּל אֶחָד צַד מִצִּדֵּי הָעולָם וְקָם הַגַּלְגַּל, וְזֶה מֵהַדְּבָרִים שֶׁאֵינָם מַסְפִּיקִים הַכּל, אִם מִפְּנֵי שֶׁהַמְבֻקָּשׁ עָמק מֵהַשִּׂיג או מִפְּנֵי שֶׁתְּבוּנותֵינוּ מְקֻצָּרות, או לִשְּׁנֵי הַדְּבָרִים יָחַד. וְעַל הַדּומֶה לָזֶה חָקְרוּ הַפִּילוסופִים, וֶהֱבִיאָם מֶחְקָרָם לֵאמר, כִּי מֵאֶחָד לא יִהְיֶה מִמֶּנּוּ כִּי אִם אֶחָד, וְקָבְעוּ מַלְאָךְ קָרוב נֶאֱצָל מִן הָרִאשׁון, וְאַחַר כֵּן אָמְרוּ כִּי הַמַּלְאָךְ הַזֶּה יֵשׁ לו שְׁתֵּי מִדּות, אַחַת שֶׁהוּא יודֵעַ מְצִיאוּתו בְּעַצְמוּתו, וְהַשֵּׁנִית יְדִיעָתו שֶׁיֵּשׁ לו סִבָּה, וְהִתְחַיֵּב מִמֶּנוּ שְׁנֵי דְּבָרִים: מַלְאָךְ וְגַלְגַּל הַכּוכָבִים הַקַּיָּמִים, וְזֶה גַם כֵּן: בְּמַה שֶּׁהִשְׂכִּיל מִן הָרִאשׁון הִתְחַיֵּב מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ שֵׁנְי, וּבְמַה שֶּׁהִשְׂכִּיל מֵעַצְמוּתו הִתְחַיֵּב מִמֶּנּוּ גַּלְגַּל שַׁבְּתַאי, וְכֵן עַד הַיָּרֵחַ, וְאַחַר כֵּן אֶל הַשֵּׂכֶל הַפּועֵל. וּכְבָר קִבְּלוּ בְנֵי אָדָם זֶה וְהִתְפַּתּוּ לו, עַד שֶׁאָמְרוּ שֶׁהוּא מופֵת, מִפְּנֵי שֶׁיִּחֲסוּ אותו אֶל פִּילוסופֵי יָוָן. וְזאת טַעֲנָה גְרֵיָדא, אֵין בּהּ סִפּוּק וּמַקְשִׁים עָלֶיהָ בְּכַמָּה פָּנִים. אֶחָד מֵהֶם: לָמָּה עָמְדָה הָאֲצִילוּת הַזּאת, הַקּצֶר יָד מֵהָרִאשׁון? וְאַחַר כֵּן נאמַר: לָמָּה לא הִתְחַיֵּב מֵהַשְׂכָּלַת שַׁבְּתַאי מַה שֶּׁלְּמַעְלָה מִמֶּנּוּ – דָּבָר אֶחָד, וּמֵהַשְׂכָּלָתו הַמַּלְאָךְ הָרִאשׁון – דָּבָר אַחֵר, וְתִהְיֶינָה צוּרות אֲצִילוּת שַׁבְּתַאי אַרְבַּע? וּמֵאַיִן לָנוּ שֶׁמִּי שֶׁיַּשְׂכִּיל עַצְמו יִתְחַיֵּב מִמֶּנּוּ גַּלְגַּל, וּמִי שֶׁהִשְׂכִּיל הָרִאשׁון יִתְחַיֵּב מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ, וּבָעֵת אֲשֶׁר יִטְעַן אֲרִיסְטו שֶׁהוּא מַשְׂכִּיל אֶת עַצְמו צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה נִתְבָּע שֶׁיֵּאָצֵל מִמֶּנּוּ גַּלְגַּל, וְאִם יִטְעַן שֶׁהִשְׂכִּיל הָרִאשׁון, שֶׁיֵּאָצֵל מִמֶּנּוּ מַלְאָךְ. אָמְנָם זָכַרְתִּי לְךָ הַהַתְחָלות הָאֵלֶּה שֶׁלּא תַבְהִילְךָ הַפִּילוסופִיָּה, וְתַחֲשׁב שׁאֶםִ תֵּלֵךְ אַחֲרֶיהָ הָיִיתָ מֵנִיחַ לְנַפְשְׁךָ בַּמּופֵת הַבָּרוּר, אֲבָל הַתְחָלותָם כֻּלָּם לא יִסְבּל אותָם שֵׂכֶל וְלא יִכָּנְסוּ תַּחַת הַהַקָּשָׁה. וְעוד כִּי אֵין בֵּין שְׁנַיִם מֵהֶם הַסְכָּמָה, אֶלָּא הַמְקַבְּלִים מֵהֶם שֶׁסומְכִים עַל רַב אֶחָד, אִם אַבּוּדָקְלִיס וְאִם פִּיתָגורִיס או אֲרִיסְטו או אַפְלָטון וְזוּלָתָם הַרְבֵּה, אֵין אֶחָד מֵהֶם מַסְכִּים עִם חֲבֵרו.

כו. אָמַר הַכּוּזָרִי: מָה הַצּרֶךְ אֶל אותִיּות ה'ו'י' או אֶל מַלְאָךְ וְגַלְגַּל וְזוּלַת זֶה, עִם הַהודָאָה בְּחֵפֶץ הַבּורֵא וּבִחִדּוּשׁ הָעולָם וְשֶׁהָאֱלהִים בָּרָא אֶת הַדְּבָרִים הָרַבִּים בְּמִנְיָנָם בְּבַת אַחַת לְמִינֵיהֶם, כַּאֲשֶׁר זָכַר בְּסֵדֶר בְּרֵאשִׁית, וְשָׂם בַּהֶם כּחַ הָעֲמִידָה וְהַתּולָדָה וּמְכַלְכְּלָם לִרְגָעִים בַּכּחַ הָאֱלהִי, כְּמו שֶׁאֲנַחְנוּ אומְרִים: מְחַדֵּשׁ טוּבו בְּכָל יום תַּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשׁיִת.

כז. אָמַר הֶחָבֵר: הֱטִיבותָ מֶלֶךְ כּוּזָר! זֶהוּ הָאֱמֶת וְהָאֱמוּנָה בֶאֱמֶת וְעֲזִיבַת מַה שֶּׁאֵין צרֶךְ אֵלָיו. אַךְ שֶׁמָּא הָיָה זֶה הָעִיוּן מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ כְּשֶׁנִּתְבָּרְרָה לו הָאֱלהוּת וְהָאַחֲדוּת קדֶם שֶׁיְדַבֵּר עִמּו בְּמַחֲזֶה, וְאַחַר שֶׁדִּבֶּר עִמּו הִנִּיחַ כָּל הַקָּשׁותָיו וְשָׁב לְבַקֵּשׁ רְצון הָאֱלהִים מֵעִמּו אַחַר שֶׁלִמְּדו, וְאֵיךְ הוּא הָרָצון וּבְאֵיזֶה דָבָר יֻשַּׂג וּבְאֵיזֶה מָקום. וּכְבָר דָּרְשׁוּ רַבּותֵינוּ (שבת קנו:), בְּ,וַיּוצֵא אותו הַחוּצָה' (בראש' טו, ה), ,צֵא מֵאִצְטַגְנִינוּת שֶׁלָּךְ' ר"ל: צֵא מֵחָכְמַת הַכּוכָבִים וּמִכָּל חָכְמָה טִבְעִית מְסֻפֶּקֶת.וּכְבָר אָמַר אַפְלָטון מֵהַנָּבִיא שֶׁהָיָה בִזְמַן מָרִינוּס הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא אָמַר לְפִילוסוף שֶׁהָיָה מִתְעַסֵּק בְּפִילוסופִיָה, בְּחָזון מֵהָאֱלהִים: "לא תַגִּיעַ אֵלַי בִּדְרָכִים הָאֵלֶּה, אַךְ בְּמִי שֶׁשַּׂמְתִּיו שָׁלִיחַ בֵּינִי וּבֵין בְּרוּאַי, רְצונו לומַר: הַנְּבִיאִים וְהַתּורות ָהֲאִמיִתיּות". וְהֻגְדַּר בַּסֵּפֶר הָזֶּה בְּסוד הָעֲשָׂרָה הָאֲחָדִים שֶׁמַסּכִּימִים עֲלֵיהֶם בַּמְזָרח וּבַמַּעֲרָב, מִבִּלְתִּי שֶׁיָבִיא אֶל זֶה טֶבַע וְלא יַכְרִיעֵם שֵׂכֶל, אֲבָל סוד אֱלהי, מַה שֶּׁאָמַר: "עֶשֶׂר סְפִירות בְּלִימָה – בְּלם פִּיךָ מִדַּבֵּר, בְּלם לִבְּךָ מִלְּהַרְהֵר, וְאִם רָץ לִבְּךָ שׁוּב לַמָּקום, שֶׁלְכָךְ נֶאֱמַר: , רָצוא וָשׁוב' (יחזקאל א, יד), וְעַל דָּבָר זֶה נִכְרְתָה בְּרִית, וּמִדָּתָן עֶשֶׂר שֶׁאֵין לָהֶם סוף, נָעוּץ סופָן בִּתְחִלָּתָן וּתְחִלָתָן בְּסופָן כְּשַׁלְהֶבֶת קְשׁוּרָה בַגַּחֶלֶת, וְדַע וְחֲשׁב יְצוּר, שֶׁהַיּוצֵר אֶחָד וְאֵין בִּלְעָדָיו; וְלִפְנֵי אֶחָד מָה אַתָּה סופֵר?" וַחֲתִימַת הַסֵּפֶר: "וּכְשֶׁהֵבִין אַבְרָהָם וְצָר וְחָקַק וְצֵרַף וְיָצַר וְחָקַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדו, נִגְלָה עָלָיו אֲדון הַכּל, וּקְרָאו אוהֲבִי, וְכָרַת לו בְרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעות יָדָיו, וְהוּא בְרִית לָשׁון, וְבֵין עֶשֶׂר אֶצְבְּעות רַגְלָיו, וְהוּא בְרִית מִילָה, וְקָרָא עָלָיו: בְּטֶרֶם אֶצֶרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ".

אסטרונומיה

כח. אָמַר הַכּוּזָרִי: רְצונִי שֶׁתַּרְאֵנִי טַעַם מֵחָכְמות הַחֲכָמִים הַנְּאותִים לַטִּבְעִיִּים;

כט. אָמַר הֶחָבֵר: כְּבָר הַעִירותִיךָ עַל יְדִיעָתָם בַּמַּבָּטִים הַבְּרוּרִים בְּרַאֲיַת מַדָּעָם בִּתְקוּפַת לְבָנָה, אֲשֶׁר הִיא כ"ט י"ב תשצ"ג, מְקֻבָּל מִבֵּית דָּוִד וְלא נִשְׁתַּבֵּשׁ, וּתְקוּפַת חַמָּה הַבְּרוּרָה, אֲשֶׁר הָיוּ בָהּ נִזְהָרִים שֶׁלא יִפּל פֶּסַח אֶלָּא אַחַר תְּקוּפַת נִיסָן, וּכְמו שׁאֶמָרְוּ ּקְצָתָם (ר"ה כא.) כַּד חֲזֵית דְּמָשְׁכָא תְּקוּפַת טֵבֵת עַד שִׁיתְּסַר בְּנִיסָן עַבְּרָה לְהַהִיא שַׁתָּא, כְּדֵי שֶׁלּא יִפּל פֶּסַח בִּרְבִיעִית הַחרֶף, וְהָאֱלהִים צִוָּה וְהִזְהִיר: "שָׁמור אֶת-חדֶשׁ הָאָבִיב" דבר' טז, א). וְהַתְּקוּפָה הַנּוהֶגֶת אֵצֶל הֶהָמון אֵינֶנָּה בְרוּרָה, אֲבָל הִיא עַל דֶּרֶךְ הַקֵּרוּב בַּחֲלֻקַּת הַשָּׁנָה עַל אַרְבַּעַת רְבִיעִים, כָּל רְבִיעַ צ"א יום וְשֶׁבַע שָׁעות וּמֶחֱצָה, וְיֵשׁ שֶׁיִפּל פֶּסַח בְּחֶשְׁבּונָהּ בִּרְבִיעִית הַחרֶף, וּכְבָר טָעֲנו (הַנּוצְרִים) עַל הַיְּהוּדִים וְחָשְׁבוּ כִּי עִקַּר תּורָתָם אָבַד, וְשֶׁאֵינָם עַל שׁרֶשׁ אֶחָד, בַּעֲבוּר שֶׁיִּפּל לָהֶם פֶּסַח קדֶם הִכָּנֵס פֶּרֶק הָאָבִיב כְּפִי חֶשְׁבּונָם בַּתְּקוּפָה שֶׁהִיא בְּפַרְהֶסְיָא, וְלא שָׂמוּ לֵב אֶל תְּקוּפַת חַמָּה הַבְּרוּרָה הָאֲמִתִּית שֶׁהִיא בְּצִנְעָה בִּלְתִּי מְפֻרְסֶמֶת, וְשֶׁעַל חֶשְׁבּונָה לא יִפּל פֶּסַח בְּשׁוּם פָּנִים אֶלָּא עַד שֶׁתָּחוּל הַשֶּׁמֶשׁ בְּראשׁ טָלֶה וַאֲפִלּוּ יום אֶחָד.

וְלא אֵרַע בָּזֶה שׁוּם שִׁבּוּשׁ מִכַּמָּה אַלְפֵי שָׁנִים, וְהוּא חֶשְׁבּון דָּבֵק לְמַבַּט אַלְבָּתָנִי וְהוּא הַבָּרוּר שֶׁבַּקְּבוּעִים וְהָאֲמִתִּי שֶׁבָּהֶם, וְאֵיךְ יִתָּכֵן מַדַּע תְּקוּפַת חַמָּה וּתְקוּפַת לְבָנָה מְדֻקְדֶּקֶת וּבְרוּרָה אֶלָּא מֵחָכְמַת הַתְּכוּנָה עַל הָאֱמֶת וְעַל הַבָּרוּר. וּכְבָר הִקְדַּמְנוּ מִסּוד,נולַד קדֶם חֲצות' וְזוּלַת זֶה. וְנִשְׁאַר עֲדַיִן מִן הַחָכְמָה הַמְיֻחֶדֶת בָּעִנְיָן הַזֶּה סֵפֶר הַנִּקְרָא פִּרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הורְקָנוס, בּו מִדַּת הָאָרֶץ וְכָל אֶחָד מֵהַגַּלְגַּלִּים וְטִבְעֵי הַכּוכָבִים וְהַמַּזָּלות, וְהַצּוּרות וּבָתֵּיהֶם וְטובָתָם וְרָעָתָם, וַעֲלִיָּתָם וִירִידָתָם, וּנְשִׂיאוּתָם וְשִׁפְלוּתָם, וּמֶשֶׁךְ תְּנוּעָתָם (ברכות נח:), וְהוּא מֵחַכְמֵי הַמִּשְׁנָה הַמְפֻרְסָמִים. וּשְׁמוּאֵל מֵחַכְמֵי הַגְּמָרָא שֶׁאָמַר: "נְהִירִין לִי שְׁבִילֵי דִרְקִיעָא כִּשְׁבִילֵי דִנְהַרְדְּעָא", וְלא הִתְעַסְּקוּ בו אֶלָּא לְעִנְיַן הַתּורָה, כִּי לא יִשְׁלַם בֵּרוּר הֲלִיַכת הַיָּרֵחַ וְהִתְחַלְפוּת הֲלִיכָתו, לְבָרֵר עֵת הִתְחַבְּרו עִם הַשֶּׁמֶשׁ וְהוּא הַמּולָד, וְעֵת הִסָּתְרו קדֶם הַמּולָד וְאַחֲרָיו, אֶלָּא בְרב חָכְמַת הַתְּכוּנָה. וְכֵן יְדִיעַת הַתְּקוּפות הָאַרְבַּע (פרקי דר' אליעזר, ו) עָל בֵּרוּר לא תִשְׁלַם אֶלָּא בִידִיעַת הַשָּׁפָל רוּם וְהַגָבהַּ רוּם וְהָעֲלִיּות עַל הִתְחַלְפַם. וּמִי שֶׁטָּרַח בָּזֶה אִי אֶפְשָׁר שֶׁלּא יִתְגַּלְגְּלוּ עִמּו שְׁאָר חָכְמות הַכּוכָבִים וְהַגַּלְגַּלִּים, אֲבָל מַה שֶּׁיִּמָּצֵא לָהֶם מִן הַחָכְמָה הַטִּבְעִית מִמַּה שֶּׁנִּגְדַּר בְּתוךְ דִּבְרֵיהֶם בְּדֶרֶךְ הַמִּקְרֶה, – לא בְכַוָּנָה לְלַמֵּד הַחָכְמָה הַהִיא, – פְּלִיאות וּתְמִיהות. וּמַה יַּחֲשׁב לִבְּךָ שֶׁהָיָה לְחַכְמֵיהֶם מִן הַסְּפָרִים בַּחָכְמָה עַצְמָהּ.

הספרים שאבדו. החכמות הטבעיות בגמרא

ל. אָמַר הַכּוּזָרִי: וְאֵיךְ אָבְדוּ הַסּפְרָיִם הָהֵם שֶׁהָיוּ בְכַוָּנָה וְנִשְׁאֲרוּ אֵלּוּ שֶׁהֵם בְּמִקְרֶה?

לא. אָמַר הֶחָבֵר: מִפְּנֵי שֶׁהַסְּפָרִים הָהֵם הָיוּ יודְעִים אותָם הַיְחִידִים מִבְּנֵי אָדָם, יִקָּרֵא זֶה חוזִה וְזֶה רופֵא וְזֶה מְנַתֵּחַ, עַל דֶּרֶךְ הַדִּמְיון, וּתְחִלַּת מִי שֶׁיּאבַד מֵהָאֻמָּה הָאֲבוּדָה אֵינָם אֶלָּא הַחֲשׁוּבִים שֶׁבָּהֶם, וְאַחַר כֵּן מִי שֶׁלְמַטָּה מֵהֶם, וְאָבְדוּ הַיְחִידִים וְאָבְדוּ חָכְמָתָם, וְלא נִשְׁאַר כִּי אִם סִפְרֵי הַתּורות אֲשֶׁר הֶהָמון צְרִיכִים אֲלֵיהֶם וְיודְעִים אותָם רב הָעָם וְכותְבִים אותָם וּמִתְעַסְּקִים בָּהֶם הַרְבֵּה. וַאֲשֶׁר נִגְדַּר בְּסִפְרֵי הַתַּלְמוּד מֵהַחָכְמות הָהֵם, נִשְׁמַר וְנִשְׁאַר בַּעֲבוּר רב יודְעֵיהֶם מֵהַחָכְמות אֲלֵיהֶם. וּמִזֶּה כָּל מַה שֶּׁנִּזְכַּר בְּהִלְכות שְׁחִיטָה וְהִלְכות טְרֵפָה, שֶׁיֵשׁ בָּהֶם מִן הַחָכְמות מַה שֶּׁנֶעֱלַם רֻבּו מִגָּלִינוּס, וְאִם אֵינו כֵן לָמָּה לא זָכַר בֶּחֳלָיִים מַה שֶּׁאָנוּ רואִים אותו בְּעֵינֵינוּ, בְּמַה שֶׁהֵעִידָה הַתּורָה עָלָיו מֵחֳלִי הָרֵאָה וְהַלֵּב, כְּמו: סָמוּךְ לַלֵּב וְסָמוּךְ לַדּפֶן (חולין מח.), וְהִדָּבֵק הָאוּנות וְחֵסְרונָם וְיִתְרונָם, וְיבֶשׁ הָרֵאָה וְהֶמְסֵסָהּ? וּמִידִיעָתָם בְּהַעֲרָכַת הָאֲבָרִים הַנַּפְשִׁיִּים עִם הַטִּבְעִיִּים, מַה שֶּׁאָמְרוּ (חולין מה.): "שְׁנֵי קְרוּמות יֵשׁ לַמּחַ וּכְנֶגְדָּן לַבֵּיצִים". וְאָמְרוּ (חולין מה.): "בְּמִין שְׁנֵי פולִים יֵשׁ מֻנָּחִים עַל פִּי הַקְּדֶרָה, מִן הַפּולִים וְלִפְנִים – מחַ, מִן הַפּולִים וּלְחוּץ – חוּט הַשִּׁדְרָה", וְאָמְרוּ (חולין מה:), "תְּלָתָא קְנֵי הֲוו, חַד ָּפִרִישׁ לָרֵאָה וְחָד פָּרִישׁ לַכַּבְדָא".וּמִידִיעָתָם בֶּחֳלָיִים הַמְּמִיתִים וְשֶׁאֵינָם מְמִיתִים, מַה שֶּׁאָמְרוּ (חולין מה:): "חוּט הַשִּׁדְרָה אִם עורו קַיָּם מחו לא מַעֲלֶה וְלא מורִיד". וְאָמְרוּ: "מִי שֶׁנִּתְמַזְמֵז מחו אֵינו מולִיד", וְאָמְרוּ: "קְרוּם שֶׁעָלָה מֵחֲמַת מַכָּה בָרֵאָה אֵינו קְרוּם" (חולין מז:), וְאָמְרוּ: "גִּיד הַנָּשֶׁה אֵינו נוהֵג בָּעוף מִפְּנֵי שֶׁאֵין לו כָּף" (משנה חולין ז, א). וּמִדִּקְדּוּקֵי דִינֵיהֶם: "כְּשֵׁרָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַטְּרֵפָה קֵבָתָה אֲסוּרָה, טְרֵפָה שֶׁיָּנְקָה מִן הַכְּשֵׁרָה קֵבָתָהּ מֻתֶּרֶת מִפְּנֵי שֶׁהוּא כָנוּס בְּמֵעֶיהָ" (מש' חולין ח, ה). וּמִמַּה שֶּׁאָסְרוּ מֵחָכְמָה אֲמִתִּית וְהֶקֵּשֵׁנוּ יַגִּיד עָלֶיהָ (חולין צג.) "חֲמִשָּׁה קְרוּמִים אֲסוּרִים: קְרוּם שֶׁל מחַ, קְרוּם שֶׁעַל הַבֵּיצִים, קְרוּם שֶׁעַל גַּבֵּי הַטְּחול, קְרוּם שֶׁעַל הַכְּלָיות, קְרוּם שֶׁעַל הָעקֶץ, כֻּלָּם אֲסוּרִים בַּאֲכִילָה". וּמֵהַמֻּפְלָא שֶׁבְּדִינֵיהֶם בַּטְּרֵפות, שֶׁדִּקְדְּקוּ בְַהְגָּבַלת הַגּבַהּ, אֲשֶׁר אִם דוחִין הַבְּהֵמָה מִמֶּנּו לְמַטָּה תִּהְיֶה אֲסוּרָה מִשּׁוּם רִסּוּק אֵבָרִים" (חולין נא.), יִרְצֶה בְּרִסּוּק אֵבָרִים, הָרִסּוּק הַמֵּבִיא אֶל הַמָּוֶת. וְאַחַר כֵּן אָמְרוּ: הִנִּיחַ בְּהֵמָה לְמַעְלָה וּבָא וּמְצָאָהּ לְמַטָּה אֵין חושְׁשִׁין מִשּׁוּם רִסּוּק אִבָרִים, מִשּׁוּם דְּאָמְדָה אַנַּפְשַׁהּ, רְצונו לומַר, כִּי הַבְּהֵמָה מְשַׁעֶרֶת לְעַצְמָה וּמְכַוֶּנֶת לִדְלג וְלא יַזִּיקֶנָּה כַּאֲשֶׁר יַזִּיק אִם דוחִין אותָה, כִּי הַטֶּבַע בַּדִּלּוּג מְזֻמָּן וְנִמְצָא, וּבְנִפילָה בּורֵחַ וְנודֵד.

וּמִפִּלְאֵי דִינֵיהֶם עוד וְנִסְיונותָם (חולין נה:): "חֲרוּתָה בּידֵי שָׁמַיִם – כְּשֵׁרָה; בִּידֵי אָדָם – טְרֵפָה, מִשּׁוּם צִמּוּק רֵאָה, וּבְדִיקוּתָה; שְׁרִיָּתָה בְּמַיִם פּושְׁרִים מֵעֵת לְעֵת, אִי הָדְרָא בְּרִיאָה כְּשֵׁרָה, וְאִם לָאו טְרֵפָה". וּמַה שֶּׁאָמְרו (חולין מז:): "רֵאָה כַּכֻּחְלָא כְּשֵׁרָה, כַּדְּיותָא טְרֵפָה, מַאי טַעְמָא? הַאי שָׁחור אָדם הוּא אֶלָּא שֶׁלָקָה; יְרֻקָּה – כְּשֵׁרָה". וּמַה שֶּׁאָמְרוּ (חולין מו:): "רֵאָה שֶׁהֶאְדִּימָה מִקְצָתָהּ – כְּשֵׁרָה; הֶאְדִּימָה כֻלָּהּ – טְרֵפָה". וְרַבִּי נָתָן הַבַּבְלִי שֶׁהֵבִיאוּ לְפָנָיו יָלוּד שֶׁהוּא יָרק, אָמַר לָהֶם: הַמְתִּינוּ לו עַד שֶׁיִּפּל בּו דָמו, רְצונו לומַר: שֶׁלא יַמוּלוּ אותו עַד שֶׁיִּתְפַּשֵּׁט דָּמו בִּבְשָׂרו, וְעָשׂוּ כֵן וְהָיָה הַיֶּלֶד אַחֲרֵי יְלָדִים רַבִּים שֶׁהָיוּ מֵתִים לָאִשָּׁה הַהִיא ֵּתֶכך לַמִּילָה. וְעוד הֵבִיאוּ לְפָנָיו יָלוּד שֶׁהָיָה אָדם, וְאָמַר לָהֶם: הַמְתִּינוּ לו עַד שֶׁיִּבָּלַע דָּמו בו, וְעָשׂוּ כֵן וְחָיָה, וּקְרָאוּהוּ נָתָן הַבַּבְלִי עַל שְׁמו. וְאָמְרוּ (חולין מט:): " חֵלֶב טָהור סותֵם, טָמֵא אֵינו סותֵם".

וּמִדַּקּוּת דִּינֵיהֶם: "מַחַט שֶׁנִּמְצֵאת בַּעֲבִי בֵּית הַכּוסות, נִמְצָא עָלֶיהָ קרֶט דָּם בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא קדֶם שְׁחִיטָה, לא נִמְצָא עָלֶיהָ קרֶט דָּם בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא לְאַחַר שְחִיטָה, לְמַאי נָפְקָא מִנַּהּ, לְמִקָּח וּמִמְכָּר" (חולין נ:-נא.). מִפְּנֵי שֶׁלא יִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה עַל הַמַּחַט קרֶט דָּם לְאַחַר שְׁחִיטָה,בַּעֲבוּר שֶׁאֵין הַדָּם נִגָּר בַּמֵּת, וְאֵין לו לִטְען עַל אותו שֶׁלָּקַח מִמֶּנּוּ, וְאִם נִמְצָא עָלָיו קרֶט דָּם יֶשׁ לו לִטְען עָלָיו וְלומַר: "מֵתָה מָכַרְתָּ לִי ". וּכְמו זֶה: "הִגְלִיד פִּי הַמַּכָּה בְּיָדוּעַ שֶׁשְּׁלשָׁה יָמִים קדֶם שְׁחִיטָה; לא הִגְלִיד – הַמּוצִיא מֵחֲבֵרו עָלַיו הָרְאָיָה" (חולין נא.).

וּמִסִּמָּנֵיהֶם בְּעוף טָהור: "מותְחִין לָעוף חוּט שֶׁל מְשִׁיחָה, אִם חולֵק אֶת רַגְלָיו שְׁתַּיִם לְכָאן וּשְׁתַּיִם לְכָאן – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא עוף טָמֵא;שָׁלשׁ לְכָאן וְאַחַת לְכָאן – בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא טָהור" (חולין סה.). וְאָמְרוּ (חולין סה.): "כָּל עוף הַקּולֵט מִן הָאַוִּיר וְאוכֵל – טָמֵא; הַשּׁוכֵן עִם הַטְּמֵאִים וְנִדְמֶה לָהֶם – טָמֵא, כַּזַּרְזִיר אֵצֶל עורֵב". וְאָמְרוּ (מש' בכורת ג, א): "סִמֵּן הַוָּלָד: בִּבְהֵמָה דַקָּה – טִנּוּף, וּבַגַּסָּה -שִׁלְיָה, וּבָאִשָּׁה – שָׁפִיר וְשִׁלְיָה". וּמִמֻּפְלָא מֵחָכְמָתָם וְדַקּוּתָם בְּדִקְדּוּקָם בְּאֶרֶס קְצָת בַּעֲלֵי הַצִּפָּרְנַיִם הַדּורְסִים, מַה שֶּׁאָמְרוּ (חולין נב:): "דְּרוּסַת חָתוּל וּנְמִיָּה – בִּגְדָיִים וּטְלָאִים; דְּרוּסַת חֻלְדָּה – בָּעוף". וְאָמְרוּ (חולין נג.): "אֵין דְּרִיסָה לַשּׁוּעָל, אֵין דְּרִיסָה לַכֶּלֶב, אֵין דְּרִיסָה אֶלָּא מִדָּעַת, אֵין דְּרִיסָה אֶלָּא מֵחַיִּים, וְאֵין דְּרִיסָה אֶלָּא בַּצִּפּרֶן לא בַשֵּׁן, אֵין דְּרִיסָה אֶלָּא בַיָּד, לא בַרֶגֶל". רְצונו לומַר: שֶׁאֵין הַדּורֵס מַשְׁלִיךְ אַרְסו בְּבַעֲלֵי חַיִּים אֶלָּא בְצִפּרֶן הַיָּד, וּבְכַוָּנָה מֵהַבַּעַל חַיִּים, לא בְמִקְרֶה שֶׁיּאחֲזוּ צִפָּרְנָיו בִּבְשַׂר הַבְּהֵמָה מִבְּלִי כַוָּנַת הַדְּרִיסָה. וְיותֵר מֻפְלָא מִזֶּה מַה שֶּׁאָמְרוּ ,מֵחַיִּים' רְצונו לומַר: שֶׁאִם הִזְדַּמֵּן שֶׁהָיוּ חותְכִין יַד הַדּורֵס וְצִפָּרְנָיו נְעוּצִין בִּבְשַׂר בְּהֵמָה – לא הָיוּ חושְׁשִׁין לִדְרִיסָה, וְזֶהוּ מִפְּנֵי שֶׁאֵינו מַשְׁלִיךְ אַרְסו אֶלָּא בְהִפָּרְדו מִמֶּנּה וְהוצָאַת צִפָּרְנָיו מִבְּשַׂר הַבְּהֵמָה, וְעַל כֵּן אָמַר,מֵחַיִּים' אַחַר שֶׁאָמַר,מִדָּעַת'. וְאָמְרוּ (מש' חולין ג, ב): "נִטְּלָה הַכָּבֵד וְנִשְׁתַּיֵּר מִמֶּנָּה כַּזַּיִת בִּמְקום מָרָה וּבַמָּקום שֶׁהִיא חַיָּה – כְּשֵׁרָה". וְאָמְרוּ: "מֻגְלָה – כָּשֵׁר בָּרֵאָה וּפָסוּל בַּכִּלְיָה". וְאָמְרוּ: "הַגְּלוּדָה שֶׁנִּשְׁתַּיֵּר בָּה כַּסֶּלַע עַל פְּנֵי כָל הַשִּׁדְרָה – כְּשֵׁרָה". וּמַה שֶּׁיֵּשׁ בַּמִּשְׁנָה כָּתוּב מֵהִלְכות טְרֵפות וּמוּמֵי בְכורות וּמוּמֵי כהֲנִים, יֶאֱרַךְ סִפּוּרו, כָּל שֶׁכֵּן פֵּרוּשׁו. וְזִכְרון נִתּוּחַ הָעֲצָמות בִּקְצָרָה מְאד וּבִדְבָרִים מְבאָרִים בְּיותֵר וְעִנְיָן מְבאָר מְאד. וּמִדִּבְרֵיהֶם הַנָּאִים – אָמְרָם (מש' חולין ג, ד): " יָצְאוּ בְנֵי מֵעֶיהָ וְלא נִקְּבוּ – כְּשֵׁרָה". וְאַחַר כָּךְ אָמְרוּ (חולין נו:): "לא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלּא הָפַךְ בָּהֶם, אֲבָל הָפַךְ בָּהֶם – טְרֵפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברי' לב, ו) הוּא עָשְׂךָ וַיְּכנְנֶךָ' – מְלַמֵד שֶׁבָּרָא הַקָּדושׁ בָּרוּךְ הוּא כּונָנִיּות בָּאָדָם, כֵּוָן שֶׁנִּתְהַפְּכָה אַחַת מֵהֶם אֵינָם יְכולִים לִחְיות". וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לָהֶם מִן הַהֶפְרֵשׁ בֵּין דַּם נִדָּה וּבֵּין דַּם טָהֳרָה וְזָבָה, וּבְתוּלִים, וְהַדָּם הַהוֶה מִן הַחַבּוּרות וְהַטְּחורִים וְזוּלַת זֶה, וְכַמוּת הֶקְפֵי הַנִּדּות, וְכֵן זִיבות הַזְּכָרִים. וְהַפְּלָאִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּצָרַעַת, מִמַּה שֶׁיִּהְיֶה עָמק מִשִּׂכְלֵנוּ.

ספר הכוזרי – מאמר רביעי