שיחת מלאכי השרת פרק א'
רבי צדוק
אות ב'
[ב] וכן מצינו [מלאכי פרק ב', פסוק ז'] שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא. ביאור זה כמו שאיתא [נדרים דף לה', עמוד ב'] הני כהני שלוחי דרחמנא לעבוד עבודתו יתברך שמו, ולכך נקרא מלאך ה' צבאות, שהמה הובדלו מיוחדים לכך, וכמו שנאמר [דברים פרק יז', פסוק ט'] ובאת אל הכהנים הלוים, [דברי הימים ב' פרק טו', פסוק ג'] ללא כהן מורה, ושם י"ז [דברי הימים ב' פרק יז, פסוקים ב' עד ט'] בהעמדת יהושפט השופטים ובשאר מקומות. כי הם נתייחדו רק ללמד תורת ה', וכמו שכתב הרמב"ם [הלכות שמיטה פרק יג', הלכה יב'] יעויין שם שהם הובדלו לכך להיות עבדי ה' ומשרתיו.[1] ובספרי קרח [פסקא קי"ט, ספרי במדבר קרח, פרק יח', מדרש כ'] והנה מלאכי אלקים אלו כהנים המשרתים כו', חביבין כהנים [כן הוגה בדפוס חדש מן הילקוט] כשהוא מכנן אין מכנן אלא במלאכי השרת שנאמר שפתי וגו', ובזמן שהתורה יוצאה מפיו הרי הם כמלאכי השרת, ואם לאו הרי הם כחיה וכבהמה שאינה מכרת את קונה, עד כאן. יאמר זה שאל תחשוב שהבדלת שבט הלוי הוא חוקה, שהם נבראו כך כמלאכים שאין בידם שלא להיות מלאכים, שאם כן תסלק הבחירה מהם. רק כאשר התורה יוצאה מפיו, ואמר יוצאה כאלו יוצאה מעצמה, שכל כך נעשה פיו נרתק לדברי תורה עד שדברי תורה יוצאת מעצמה מפיו, כי אין שפתותיו דובבות אלא דברי תורה וגם שלא במתכוין. ועל דרך שאיתא [סוכה דף כא', עמוד ב'] ועליהו לא יבול אפילו שיחת חולין (של תלמידי חכמים צריכה לימוד), כי אין שפתותיהם רוחשות כלל דברים שאין דברי תורה, אז הוא כמלאכי השרת שמתייחד בשליחות השי"ת שכל מחשבות לבבו בעולם הזה רק לזה, ואם לאו כו'.
[1] רמב"ם שמיטה ויובל יג, יב: "ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו, מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר: יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל. לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל, ולא נוחלין, ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל השם, שנאמר: ברך ה' חילו, והוא ברוך הוא זוכה להם, שנאמר: אני חלקך ונחלתך". שם הלכה יג: "ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלקים, ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קדש קדשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים, ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים. הרי דוד ע"ה אומר: ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי".
[]ספרי במדבר פרשת קרח פסקה קיט' (פרק יח', פסוק כ'): ר' אלעזר הקפר אומר: מנין אתה אומר, שהראה הקב"ה ליעקב אבינו בית המקדש בנוי וקרבנות מוקרבים וכהנים משרתים, ושכינה מסתלקת? שנאמר: בראשית כח ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. אין חלום אלא שיש לו פתרון: ויחלום והנה סולם מוצב ארצה – זה בית המקדש. וראשו מגיע השמימה – אלו הקרבנות קרבים שריחם עולה לשמים. והנה מלאכי אלהים – אלו כהנים המשרתים שעולים ויורדים בכבש. והנה ה' נצב עליו עמוס ט – ראיתי את ה' נצב על המזבח.