שיחת מלאכי השרת פרק ב'
רבי צדוק
אות א'
[א] וראוי לבאר בפרק זה שעוד האדם כאשר יגיע לשלימות מעלתו שגבה מעלתו ממעלת המלאך הרוחני, ולא יקרא בשמו אלא להיות עולה עמו ולא להיות יורד עמו. והדבר מבואר אצל רבותינו ז"ל במדרש [שוח"ט מזמור צא]: רבי יהודא אומר מי גדול הפוטר או הנפטר, הוי אומר הפוטר גדול מן הנפטר, אם כן גדול היה יעקב אבינו שמשפירש [כצ"ל] מן המלאך מה המלאך אמר לו שלחני כי עלה השחר, הרי יעקב פוטר למלאך. רבי יוסי אומר מי גדול הנושא או הנישא, הוי אומר הנישא גדול, הדא הוא דכתיב על כפים ישאונך כו', המלאכים טענו אותו כו', עד כאן. ובבראשית רבה [עח, א] ניתוסף עוד ראיה אחת, וגם אלו הוא שם בלשון אחר ובשינוי שמות התנאים. וזה לשונו: רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון, ר' מאיר אומר מי גדול השומר או הנשמר, מן מה דכתיב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך הוי הנשמר גדול מן השומר. רבי יהודה אומר מי גדול הנושא או הנישא, מן מה דכתיב על כפים ישאונך הוי הנישא גדול מן הנושא. ר' שמעון אומר מי גדול השולח או המשתלח, מן מה דכתיב ויאמר שלחני הוי המשלח גדול מן המשתלח, עד כאן. וביאור סדר הלשון על אופניו דחוק מאוד, ונכון להגיה הנוסח כך: "הצדיקים גדולים ממלאכים, ר' מאיר ור' יהודה ור' שמעון [פירוש נחלקו בראיה על זה], ר' מאיר אומר מן מה דכתיב כו' לשמרך, מי גדול כו' הנשמר, הוי הנשמר כו'. ר' יהודה אומר מן מה דכתיב על כפיים ישאונך, מי גדול כו' הנישא, הוי כו'. ר' שמעון אומר מן מה דכתיב ויאמר שלחני, מי גדול כו' המשתלח, הוי כו'" כן צריך לומר. שוב מצאתי בהרשב"א בעין יעקב [פ"ב דסוכה סי' ז'] שהביא הנוסחא כן.