שיחת מלאכי השרת פרק ב
רבי צדוק
אות ב'
[ב] וביאור ענין המחלוקות האלו הוא שכל אחד אמר מעלה אחרת שיש לצדיקים על המלאכים. והמעלה הראשונה הוא מה שאמרו [תנחומא ר"פ ויקרא] כי רב מאוד מחנהו אלו המלאכים, שנאמר מחנה אלקים זה, וכן הוא אומר אלף אלפין ישמשוניה. ומוקשה מהם הצדיקים שנאמר כי עצום עושי דברו זה הצדיק שעושה רצון יוצרו, עד כאן. ירצה למה שאיתא [שבת פט, א] שאמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה חמדה גנוזה שיש לך אתה מבקש ליתנה לבשר ודם, תנה הודך על השמים. והשיב להם משה משא ומתן יש ביניכם, קנאה יש ביניכם, יצר הרע יש ביניכם, עיין שם.[1] והיינו שהמלאכים המה רק מחנה אלקים ומשמשי ה', ואין להם שום נטיה לצד אחר, שלכך נוצרו שאין להם כלל כח להפכו. ולפיכך אין להם שייכות להצטוות בתורה שהיא הכוללת גדרים וציווים אשר תכליתם לבלתי לנטות מרצון ה' למי שהבחירה בידם לנטות, ולכך הם נקראים עושי דברו שעושה רצון ה'. מה שאין כן המלאך לא שייך לתארו בתואר עושה רצון ה' כאשר לא יתואר הגרזן שעושה רצון החוצב ואלא מה יעשה.
[1]שבת פח, ב: "ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם? מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, ה' אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים! אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: החזיר להן תשובה! אמר לפניו: רבונו של עולם, מתיירא אני שמא ישרפוני בהבל שבפיהם. אמר לו: אחוז בכסא כבודי, וחזור להן תשובה, שנאמר: מאחז פני כסא פרשז עליו עננו. ואמר רבי נחום: מלמד שפירש שדי מזיו שכינתו ועננו עליו. אמר לפניו: רבונו של עולם, תורה שאתה נותן לי מה כתיב בה: אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים. אמר להן: למצרים ירדתם? לפרעה השתעבדתם? תורה למה תהא לכם? שוב מה כתיב בה: לא יהיה לך אלהים אחרים, בין הגויים אתם שרויין שעובדין עבודה זרה? שוב מה כתיב בה: זכור את יום השבת לקדשו, כלום אתם עושים מלאכה שאתם צריכין שבות? שוב מה כתיב בה: לא תשא, משא ומתן יש ביניכם? שוב מה כתיב בה: כבד את אביך ואת אמך. אב ואם יש לכם? שוב מה כתיב בה: לא תרצח, לא תנאף, לא תגנב, קנאה יש ביניכם? יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו להקדוש ברוך הוא, שנאמר: ה' אדנינו מה אדיר שמך וגו', ואילו תנה הודך על השמים – לא כתיב".