שיחת מלאכי השרת פרק ב'
רבי צדוק
אות יז'
[יז] ולכך אמרו ז"ל בשעת מתן תורה (עירובין נד, א) אל תקרי חרות אלא חירות, חירות מיצר הרע. והיינו כמו שנאמר [בפ' יתרו] ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי, הנשר הוא המגביה לעוף באויר שהוא האמצעי בין השמים לארץ, ואתם נשואים למעלה מכנפי נשרים שאתם מובאים אלי אל העליון. ולכן אמרו בשעת מתן תורה נעשה ונשמע שזכו גם לנשמע, ולכך היו חירות מיצר הרע וממלאך המות ומכל אומה ולשון כמו שאיתא [ע"ז ה, א], והיינו על ידי היחוד הגמור שאז מתבטל כל מיני ההיפוך והמונע לו, כי במקום יחוד גמור אין מקום כלל לפירוד.