שיחת מלאכי השרת פרק ב'
רבי צדוק
אות לג'

[לג] והמעלה השלישית מצד הידיעה, שהוא התחלת ההתעוררות לדעת מעלת השי"ת. ההתחלה הוא על ידי החכמה והידיעה, וכמו שכתב הרמב"ם [הל' יסודי התורה ב, ב] וכיצד הוא הדרך לאהבתו ויראתו כו', עיין שם.^[1] וגם בהתחלה מתעלים ישראל ממלאכים כמו שאמרנו, ולכך אין מלאכים אומרים שירה עד שיאמרו ישראל, שמצד ההתחלה הם מתעלים ולכך הם המתחילים, שההתחלה מיוחדת להם על ידי התורה שניתנה להם ולא לעליונים. והוא החכמה והנותנת הידיעה להם, ומהם נצמחה התחלת ההכרה שהם המולידים אותה מצד הידיעה והחכמה בהתבוננות בהנהגות הבריאה וכמו שנתבאר לעיל מדברי הרמב"ם יעויין שם בלשונו. ואח"כ נמשכת ההכרה גם למלאכים, שאין ההכרתם מצד ההתחלה מידיעה שהוא במוח רק מצד הכרת הלב שהוא אחר ידיעת המוח, ולכך בעלי הידיעה קודמים להם.

[1] רמב"ם יסודי התורה ב, ב: "והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול, כמו שאמר דוד: צמאה נפשי לאלהים לאל חי. וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד: כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך, מה אנוש כי תזכרנו".