שיחת מלאכי השרת פרק ג'
רבי צדוק
אות יא'
[יא] ולכן אמרו [ע"ז ה, א] שאלמלא קבלו ישראל התורה היה נחזר העולם לתוהו ובוהו, שנעדר ונאפס כח חיותם שהוא האדם שהוא הנפש שלהם, שלכך יצר השי"ת את האדם שיהיה הוא הנפש העולם, ועל ידי קבלתו התורה והכירו וקבלו עול מלכות שמים בכל כחותיו הרי כל כחות העולמיות שהם הגופות לאותם כחות הנפשיות גם הם מכירים ומקבלים עול מלכות שמים. כי הנפש והגוף אחד, ואלו יצוייר בטול כח אחד בכל מיני האדם כולו, היה גם הגוף של כח ההוא בגופי העולם נאפס ונעדר מן העולם. ולכך יש ביד האדם תפיסה והרגשה בכל הברואים כולם ויכול לעמוד על בוריין ועניינם, מפני שהם כולם כלולים בו. ולכן לא על חנם קראו הקדמונים את האדם עולם קטן, שהוא עולם גמור רוחניי כמו שנתבאר. ודברים אלו עוד עמוקים וארוכים מסודות הנפש, ויתבאר אי"ה במאמרינו בענין הנפש. וכך מפורש בספר יצירה, שכל דבר הוא בעולם שנה ונפש. וזה פירוש שכל אחד יש לו עולם בפני עצמו [אח"כ מצאתי בתיקונים ריש תיקון ס"ט והוא בזוהר דפוס גדול בפרשת בראשית דף ל"ט עמוד ב' שפירשו כן, וזה לשונם, הכי שמענא דכל צדיק וצדיק אית ליה עולם בפני עצמו, ודא גופא דבר נש דאתקרי עולם קטן, עכ"ל. ופירוש מה שקרא העולם הגוף ולא הנפש, דבר זה מובן למשכיל כי גוף ונפש רצונו לומר כח היחוד והפירוד, וכן עולם ואדם, ושבח לאל יתברך המנחני בדרך אמת.]