שיחת מלאכי השרת פרק ג'
רבי צדוק
אות כט'
[כט] והנה אלו השלושה הם מכוונים נגד השלושה כחות שבאדם. הנפש נגד העשיה כמו שכתבתי. והיצירה שהוא הצורה בישות רק בהעדר תיקון החומר הוא נגד הלב, שכבר הוא מורגש בכל האיברים, שהוא כענין הצורה לחומרו, רק שעדיין לא יצא בפועל למעשה. והבריאה שהוא התחדשות יש מאין הוא המחשבה שבמוח, שמתחלה היה אין ונתחדש על כל פנים לישות במחשבה אע"פ שאינו מורגש כלל. והנה כח השי"ת השוכן ביצירה, שרצונו לומר כל הכחות העולמיים שלעינינו קודם שנתקנו במעשה, רק היה גופם גם כן נעלם כמו הלב בגוף שהיה רק בשלימות צורת העולם, כח השי"ת באופן זה להחיותו ולקיימו הוא מכונה כח הרוח שבנפש האדם, והוא עולם היצירה. ועולם הבריאה, והוא כח השי"ת להחיות הכחות העולמיות בתחלת יציאתם יש מאין, והוא כנשמה שבמוח.