שיחת מלאכי השרת פרק ד'
רבי צדוק
אות כג'

[כג] התשובה לזה על כל פנים אנו רואים שיש שלושה מקומות שבהם נכללו כל הכחות העולמיים כולם, ובכל אחד בגילוי יותר, ויאמרו נא אנה הם השלושה מקומות של מוח ולב וגמר המעשה, שהרי בלב כלול כל מה שבמעשה רק שהוא בכח ולא בפועל מעשיי כמו הם כלי המוח והלב. ואמנם כן השי"ת בעצמו הוא באמת המנהיג, כמו שהנפש אחת כן השי"ת אחד, שזהו היחוד האמיתי הידוע למאמינים. ונתבאר אצלינו בכמה מקומות בביאור ארוך על מאמר אתה הוא משנברא העולם ואתה הוא עד שלא נברא העולם, שממש כמו עד שלא נברא העולם כן הוא משנברא, ואין ההבדל רק למראה עיני הברואים המסתכלים בלבוש שהוא הבריאה, שהוא דוגמת לבוש המעלת הגוף ומראה שיש שני דברים בורא ונברא, והנברא כאלו הוא בפני עצמו ונבדל מן הבורא. ומצד ההעלם יש גם כן אל הנפש שעם היות בהיותה חוץ לגוף היא אחת לבד, כאשר באה תוך הגוף שהוא הלבוש היא מתחלקת בתוך הלבוש לשלושה, שכל אחד כולל כל כחותיה וכל אחד בגילוי יותר. והכל מצד הלבוש הנראה כדבר מחולק מן העצם, שזהו תכלית ענין מהות הבריאה שהוא נתינת מקום להראות שיש דבר מובדל מן העצם. ואם כן כמו שבנפש כשהיא מלובשת בגוף, שהוא הנפש מצד שהיא בבריאה שהגוף עכשיו נברא בעת ההולדה, היא שלושה כחות, ונמצא אלו השלושה כחות של מחשבה דבור ומעשה הם באמת כמו לבושים לעצם הנפש היחידה וכוללת כולם. כן כביכול השי"ת בבריאה שרצה וחשב לעשות, שהוא כמו הולדה שנולד גוף שלם מחולק לשלושה כחות כל אחד מגלה יותר הכחות שבו, ועצמות כח הכחות ההם הוא מן הנפש היחידה. אבל מכל מקום הכחות בהתפשטות הם מחולקים לשלושה חלקים שונים, שהם: האחד בהעלם, והשני גם כן בהעלם אבל בגילוי קצת יותר לכחות האיברים על כל פנים, והשלישי בגילוי יותר גמור. ואנה מצאנו גם כן בבריאת העולם כן, שאנחנו רואים רק הגלוי, ועל כרחך שיש עוד נעלם ונעלם לנעלם.