שיחת מלאכי השרת פרק ד'
רבי צדוק
אות כו'

[כו] ובתיקונים [תיקון מג] אילין נשמתין דאתגזרון מכורסיה יקירא, ואילין רוחין דאתגזרון ממלאכין, ואילין נפשין דאתגזרון מאופנים כו' עיין שם. והם השלושה עולמות, עולם הכסא, עולם המלאכים, עולם הגלגלים, שקדם לנו פרק ב' שהם נגד נפש רוח נשמה שבאדם. ואמר שגזורים וחצובים מהם, שהאופנים הם כחות עולם העשיה, וכמו שנאמר במרכבת יחזקאל איך השי"ת רוכב על הכסא ונשוא על החיות הנשואות על האופנים אשר רוח החיה באופנים לכל אשר ירצו ללכת ילכו. והוא דוגמת הנמצא בזה העולם, כמו שאיתא [ברכות נח, א] מלכותא דארעא  כעין מלכותא דרקיע. ומהלך המלך הוא כך, הכסא שהוא נישא עליו, והחיות נושאות את הכסא, והאופנים נמשכות אחר החיות דוגמת איברי הגוף אחר הלב, וזהו רוח החיה באופנים, שזהו כח הרוח כמו שכתבתי. ומה שאמרו [חולין צב, א] ההוא אופנים דקאמרי לה,^[1] ונתבאר בדברינו לעיל [פרק ב'] שהם מן הכסא, דבר זה יתבאר אי"ה להלן כי יש מרכבה ומרכבה למרכבה, ומרכבת יחזקאל כולה מן הכסא והם אופנים דכסא.

[1] המשך המדרש שהביא רבינו בעמוד 24 על מעלת ישראל שמזכירים השם אחר שתי תיבות ואילו המלאכים אחר שלוש תיבות, ושואלים: "והאיכא ברוך?" (כבוד ה' ממקומו – מזכירים השם אחר שתי תיבות) ועונים: "ברוך – אופנים הוא דאמרי ליה". רש"י: "שהם מכסא הכבוד עצמו, וכי אמרינן אנן במלאכים".