ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב')
ר' צדוק
אות יט'
[יט] וזהו דברי האומר כי שמות המלאכים עלו מבבל, שעד שלא עלו מבבל והיתה השכינה בתוך בני ישראל בגלוי היה בכל עת המצטרך שינוי סדר ונשתנו שמות המלאכים כמו שנתבאר לעיל. אבל משעלו מבבל והיה סוף כל הניסים והפלאים משינוי הטבע להיות מצויים בישראל, שנסתלקה מהם השכינה והנבואה, אז עלו בידם שמות המלאכים, שהתחילו לקרוא לכל מלאך בשמו המיוחד, לו לפי שאינו שכיח מעתה שישתנה משמו כלל.