קראתי את המשפט הבא:
העולם הזה דומה ללילה, שולט בו ההסתר ורבה בו הספקנות, בכל הנוגע למקור האמת ולהבנתה הנכונה.
בעולם זה רבו האנשים המסתפקים בהעתקות, ומוותרים על המאמץ לחשוף את המקור בעצמם.
גם כאשר הם מעתיקים חכמה אמיתית, היא אינה מגיעה לרמתם של משיגי החכמה בכוחות עצמם ולמבקשי האמת.
במאמר באתר דעת:
בין בית המדרש לעולם המעשה: שימוש בחכמה רוחנית להצלחה בעולם גשמי
ונראה לי שמקורה של תפיסה זאת מבוססת על מציאות מסויימת מאד. זה אכן נכון שהעולם הזה דומה ללילה וחכמים מזכירים זאת לא מעט וזה ששולט בו ההסתר ורבה הספקנות הוא לא בהכרח דבר רע כשלעצמו. יש בכך יתרון גדול מאד לחיים בעולם. נתאר לעצמינו שהכל היה "ידוע" לכולם אז לא היה מקום למחשבה דיבור ומעשה והיינו במציאות מאד קשה. אבל החלק השני של המשפט מדבר על מצב שהוא לא בהכרח שקר אלא מתאר מציאות מאד מסויימת שלוקחת בחשבון אך ורק תחום מסויים מאד של אנשים ומצמצמת אחרים לתפיסת המציאות בצורה מסויימת. מה שהכי כואב במשפט האחרון הוא שהרי מעולם לא הייתה ציפיה מהמעתיקים בעולם להגיע לרמתם ולהשגתם של משיגי החכמה בעצמם. האמת האמיתית היא שאין מצופה ממעתיק זה או אחר להגיע לדרגת "משיגי החכמה" בעצמם. ואם תשאל אדם שהשיג חכמה הוא אפילו ירצה לחסוך מהמעתיקים את הצורך להסתבך בהשגת החכמה ככל הניתן על מנת שישיגו חכמה צרופה ללא סיגים קליפות.
אמנם יש יתרון ליודע ולמעיין במקור ואין חכמתו כמעתיק אבל ישנה חכמה מיוחדת למעתיקים. יש גם מעתיקים "טיפשים" אבל אין זה כלל שאפשר להחיל על כלל "המעתיקים". ישנן דוגמאות רבות כל כך בעולם התורה שפשוט יכולות להפוך את המשפט המכליל הזה לאפר ואבק. המקום הראשון שבו אנחנו מוצאים את ה"מעתיק" הוא ה"תנא" לעומת ה"אמורא". התנא הוא "שונה" או "חוזר" על דברי קודמיו וממילא אין דרך להתנגד לדבריו מלבד להביא דברי תנא אחר. לעומת זאת דברי אמורא מול אמורא צריכים לימוד והסבר מכיוון שמדובר בעיסוק ובבירור מעמיק לעומת "חזרה" או "העתקה" בלבד. והדבר הוא לזכות התנאים והאמוראים כאחד. אם יש לנו דבר שהוא מסורת ללא שינוי מתקופת יציאת מצרים ומתן תורה אז קשה מאד להתנגש באותה המסורת חזיתית וצריך הרבה חכמה כדי להתמודד באותה החזית כדי להתיר דבר זה או אחר(במידה ובאמת יש צורך בכך). לעומת זאת אם המסורת היא מתקופת הגמרא והאמוראים אפשר גם לא לקבל אותה על ידי ניתוח והבנה של הנושא והסוגיא. כמובן גם אז יהיה מאד קשה להתמודד באותה החזית אבל בהחלט הדבר אפשרי. ונניח ואדם עיין במקור עצמו, עדיין במצב זה אין בידו את הכלים כדי להתמודד חזיתית עם דברי האמוראים מכיוון שהמציאות המדוברת היא נסתרת מעינינו. למלאכה זאת יש כלים שהקב"ה ברא בעולם כגון גאונים ראשונים ואחרונים שמהווים שכבת תיווך בין מקור אחד לתקופה שבאה לאחר מכן. בכל כלי יש חסרון ולו בגלל שיש לו צורה וצבע, אבל, יש כלים יפים ויש כלים מכוערים ולכל אחד מהם מטרה בעולם המעתיקים. ומה שטוענת בת הקיסר לר' יהושע על כך שהתורה נמצאת בכלים מכוערים ולא בכלים יפים, מוכיח לה בדרך מעשית ר' יהושע שאין קשר ישיר בין איכות החכמה לכלי שבה היא עוברת עד כדי הקצנה שככל שהכלי יהיה מכוער יותר התורה תיהיה בו איכותית יותר. וכמובן אין דבריו של רבי יהושע הם כלל נצחי שצריך להעביר את התורה בכלים מכוערים.