זוהר – שמות – דף ג' עמוד א+ב'
( זוהר חלק ב' דף ג' עמוד א+ב')

הקדמה

מרבים לספר חכמים בגדולתן של בנות ישראל במצרים שהיו נושאות שישה עוברים בבטן אחת. והרבה מאד תמהוו על כך, על מה הכוונה בכך? וכי איך אפשר לאישה שתלד שישה ילדים בלידה אחת? והרי אנחנו רואים שלידה של שניים או שלושה היא קשה מאד, אז איך שישה נולדים מכרס אחת? והתשובה היא פשט שבשפט שמדובר על שישה ילדים בסך כל הלידות במצרים. והזוהר הבא בשמות גם שופך אור ומסביר את הדבר הגדול שבכל לידה שהייתה במצרים. וממילא מתוך כך ברור לנו שכל אישה שיולדת שישה ילדים היא אישה חזקה וגיבורה. ועל זאת נוסיף שאם אחת מהלידות כוללת בתוכה יותר מוולד אחד על אחת כמה וכמה ומכופלת הגדולה של אותה האישה.

הגדולה שמסביר הזוהר הבא היא גדולתן של בנות ישראל ש"חיפצו" את בעליהן ביחסי אישות בזמן שבו הוא מוכן ומזומן לכניסה להריון ולהולדת ילדים. נשות ישראל הצדיקות במצרים על אף הגזירות של המצרים של "כל הבן הילוד היאורה תשליכו" גרמו לבעליהן שלמרות כובד העבודה והמלאכה שבמצרים עדיין ירצו להיות איתן מתוך ידיעה שהיחסים בזמן הזה יגרמו להולדת ילדים. וזאת בשונה לגמרי מאשר המצרים עצמם שגישתם הייתה להפיל את הילדים ולא רק זאת אלא עוד במעי אמותיהם ואפילו עוד לפני כן בהרבה מאד מקרים.

חשוב לי להדגיש בנקודה הזאת שאין בכוונתי לבוא ולהורות לאדם זה או אחר שצריך להרבות בילודה וחשוב מאד להתייעץ עם אנשי מקצוע מתאימים לפני שמגיעים להחלטה האם ללכת לכיוון הריון וכן האם להמשיך ו\או להפסיק הריון וכל מקרה הוא מיוחד במינו ואפילו באותו הזוג בתקופות ובזמנים שונים ההחלטה היא שונה על פי המציאות. וחכם עיניו בראשו שיודע לחקור בענייני הלכה וכן בענייני הרגש והאדם כדי לוודא עם בני הזוג האם טוב או לא טוב להם ילדים שיתווספו למשפחה.

אבל דבר אחד מדגיש הזוהר הבא: יש שני צדדים בכך שיצא ילד והאם הוא יהיה רצוי ומקובל ואהוב או שמה מדובר על מצב שבו נניח רק אחד מהצדדים רוצה ילדים או לחלופין שההריון הוא בלתי צפוי מראש למרות המוכנות הכללית.

הברית שהקב"ה כורת עם בני ישראל בנושא טהרת המשפחה בבסיסו הוא שכל ילד צריך להיות אהוב ורצוי על ידי הוריו והאישה צריכה לקיים את חלקה בכך שהיא מעוניינת ביחסי האישות וכן גם הגבר שידע בתיאום עם אשתו שהיא מוכנה לכך. כדי "לקלוע" בול כדי שיוולד ילד צריכים שני ההורים להיות במצב נפשי ורוחני מסויים מאד ולא רק זאת שהרגשה מעט לא טובה יכולה להשפיע על האם ירקם הילד במעי אימו וצריך המון אהבה ורצון לילד מאת האב והאם. ולכן בני ובנות ישראל טורחים רבות כדי להיטהר ולהגיע למצב שבו הם מוכנים לכך נפשית, גופנית ורוחנית לבא עליהם והם משליכים על אביהם שבשמיים תפילה שיעזור להם במלאכה עצמה של הבאת הילדים לעולם (וזאת אני אומר מנסיון אישי שאין הדבר קל וברור כלל וכלל) וכן מבקשים ומתפללים לקב"ה שיסייע בידיהם לגדל את ילדיהם ולחנוך כל ילד "לפי דרכו" האישית שלו כדי שיגיע למצב שבו הוא עובד את הקב"ה וזאת גם אף על פי שיש סיכוי לא קטן שהילד יבחר בדרך שהיא שונה מעט או הרבה מהוריו.

המקור

תְּלָתָא אִינּוּן דְּדַחְיָין שְׁכִינְתָּא מֵעָלְמָא, וְגַרְמִין, דְּדִיוּרֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא הֲוֵי בְּעָלְמָא, וּבְנִי נָשָׁא צַוְוחִין וְלָא אִשְׁתְּמַע קַלֵּיהוֹן. וְאִלֵּין אִינּוּן: מַאן דְּשָׁכִיב בַּנִּדָּה, בְּגִין דְּלֵית מִסְאֲבוּ תַּקִּיף בְּעָלְמָא בַּר מִסְּאֲבוּ דְּנִדָּה. מִסְאֲבוּ דְּנִדָּה קַשְׁיָא מִכָּל מִסְאֲבוּ דְּעָלְמָא, אִסְתְּאַב אִיהוּ, וְכָל דְּמִתְקָרְבִין בַּהֲדֵיהּ יִסְתַּאֲבוּן עִמֵּיהּ, בְּכָל אֲתָר דְּאַזְלִין אִתְדַּחְיָיא שְׁכִינְתָּא מִן קַמַיְיהוּ.

וְלֹא עוֹד, אֶלָּא דְּגָרִים מַרְעִין בִּישִׁין עַל גַּרְמֵיהּ, וְעַל הַהוּא זַרְעָא דְּיוֹלִיד, דְּכֵיוָן דְּיִקְרַב בַּר נָשׁ לְגַבֵּי נִדָּה, הַהוּא מִסְאֲבוּ דָּלִיג עֲלוֹי, וְיִשְׁתָּאַר בְּכָל שַׁיְיפִין דִּילֵיהּ, זַרְעָא דְּיוֹלִיד בְּהַהוּא שַׁעֲתָא, (ס"א מסאבו) מַשְׁכִין עֲלוֹי רוּחַ מִסְאֲבוּ. וְכָל יוֹמוֹי יְהֵא בִּמְסָאֲבוּ, דְּהָא בִּנְיָנָא וִיסוֹדָא דִּילֵיהּ אִיהוּ בִּמְסָאֲבוּ רַב וְתַקִּיף מִכָּל מְסַאֲבָא דְּעָלְמָא, דְּמִיָּד דְּקָרִיב בַּר נָשׁ לְגַבֵּי נִדָּה, הַהוּא מִסְאֲבוּ דָּלִיג עֲלוֹי, דִּכְתִּיב, (ויקרא ט"ו:כ"ד) וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו.

מַאן דְּשָׁכִיב בְּבַת אֵל נֵכָר, דְּאָעִיל בְּרִית קוֹדֶשׁ וְאָת קַיָּימָא בִּרְשׁוּ אַחֲרָא, דִּכְתִּיב, (מלאכי ב':י"א) וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר. וְתָנֵינָן, לֵית קִנְאָה קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בַּר קִנְאָה דִּבְרִית קַדִּישָׁא, דְּאִיהוּ קַיָּימָא דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא, וְרָזָא דִּמְהֵימָנוּתָא. מָה כְּתִיב (במדבר כ"ה:א') וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב מִיַּד וַיִּחַר אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל.

רֵישֵּׁי עַמָּא דְּיָדְעוּ וְלא מִחוּ בִּידַיְיהוּ, אִתְעַנְשׁוּ בְּקַדְמִיתָא, דִּכְתִיב, (במדבר כ"ה:ד') קַח אֶת כָּל רָאשֵׁי הָעָם וְהוֹקַע אוֹתָם לָה' נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ. רִבִּי אַבָּא אָמַר, מַאי נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ. נֶגֶד הַבְּרִית דְּאִקְרֵי שֶׁמֶשׁ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר (תהלים פ"ד) כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלהִים. שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן (רכ"ד ב'): דָּא בְּרִית קַדִּישָׁא. מַה שֶׁמֶשׁ זָרַח וְאַנְהִיר עַל עָלְמָא, אוּף הָכִי בְּרִית קַדִּישָׁא זָרַח וְאַנְהִיר גּוּפָא דְּבַּר נָשׁ. מָגֵן: מַה מָגֵן אִיהוּ לְאַגָּנָא עֲלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, אוּף הָכִי בְּרִית קַדִּישָׁא מָגֵן עֲלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, וּמַאן דְּנָטִיר לֵיהּ, לֵית נִזְקָא בְּעָלְמָא, דְּיָכִיל לְמִקְרַב בַּהֲדֵיהּ וְדָא הוּא נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ.

רֵישֵׁי עַמָּא, יִתָּפְסוּן בְּכָל דָּרָא וְדָרָא בְּחוֹבָא דָּא, אִי יָדְעִין וְלָא מְקַנְאִין לֵיהּ. בְּגִין דְּחוֹבָא דָּא עָלַיְיהוּ, לְקַנָאָה לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַאי בְּרִית, מַאן דְּאָעִיל קְדוּשָׁה דָּא בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא, עֲלֵיהּ כְּתִיב (שמות כ':ה') לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא וְכֹלָּא קִנְאָה חֲדָא. וְעַל דָּא אִתְדַחְיָיא שְׁכִינְתָּא מִקָמֵיהּ. מַאן דִּמְשַׁקֵּר בִּבְרִית קַדִּישָׁא דְחָתִים בִּבְשָׂרֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, כְּאִילּוּ מְשַׁקֵּר בִּשְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַאן דִּמְשַׁקֵּר חוֹתָמָא דְּמַלְכָּא, מְשַׁקֵּר בֵּיהּ בְּמַלְכָּא, לֵית לֵיהּ חוּלָקָא בֶּאֱלָהָא דְּיִשְׂרָאֵל, אִי לָא בְּחֵילָא דְתִיוּבְתָּא תָּדִיר. (ס"א יתיר)

ר' יוֹסֵי פָּתַח וְאָמַר, (שמואל א י"ב:ט') וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם וְגוֹ', וַיַעֲזְבוּ אֶת ה'. מַאי וַיִּשְׁכְּחוּ וַיַעֲזְבוּ. דְּדָחוּ מִנַּיְיהוּ בְּרִית קַיָימָא קַדִּישָׁא, הֲווֹ גַּזְרִין וְלָא פַּרְעִין, עַד דְּאָתַת דְּבוֹרָה וּנְדִיבַת בְּהַאי לְכָל יִשְׂרָאֵל כְּמָּה דִּכְתִיב, (שופטים ה':ב') בִּפְרוֹעַ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרַכוּ ה'.

מַאן דְּקָטִיל בְּנוֹי, הַהוּא עוֹבָּרָא דְּמִתְעַבְּרָא אִתְּתֵיהּ, וְגָרִים לְקַטָלָא לֵיהּ בִּמְעָהָא, דְּסָתִיר בִּנְיָינָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוּמָנוּתָא דִּילֵיהּ. אִית מַאן דְּקָטִיל בַּר נָשׁ. וְהַאי קַטִּיל בְּנוֹי.

תְּלָתָא בִּישִׁין עָבִיד דְּכָל עָלְמָא לָא יָכִיל לְמִסְבַּל, וְעַל דָּא עָלְמָא מִתְמוֹגְגָא זְעֵיר זְעֵיר, וְלֹא יְדִיעַ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִסְתָּלִק מֵעָלְמָא, וְחַרְבָּא וְכַפְנָא וּמוֹתָנָא אַתְיָין עַל עָלְמָא. וְאִלֵּין אִינּוּן: קָטִיל בְּנוֹי, סָתִיר בִּנְיָינָא דְּמַלְכָּא. דָּחֵיא שְׁכִינְתָּא, דְּאַזְלָא וּמְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, וְלָא אַשְׁכָּחַת נַיְיחָא. וְעַל (דא) אִלֵּין, רוּחָא (ס"א רוחין) דְּקוּדְשָׁא (עביד) בָּכְיָה. וְעָלְמָא אִתְדָן בְּכָל הָנֵי דִּינִין. וַוי לְהַהוּא בַּר נָשׁ, וַוי לֵיהּ, טָב לֵיהּ דְּלָא יִתְבְּרֵי בְּעָלְמָא.

זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְאַף עַל גַּב דַּהֲווּ בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם, אִסְתָּמָרוּ מִכָּל הָנֵי תְּלָתָא, מִנִּדָּה, וּמִבַּת אֵל נִכָר, וּמִקְּטּוֹל זַרְעָא, וְאִשְׁתָּדָּלוּ בְּפַרְהֶסְיָא בְּפִרְיָה וּרְבִיָּה. דְּאַף עַל גַּב דִּגְזֵרָה אִתְגַזְרָת (שמות א':כ"ב) כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְּאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּהוּ, לָא אִשְׁתְּכַח בֵּינֵיהוֹן מַאן דְּקָטִיל עוּבָּרָא בִּמְעָהָא דְּאִתְּתָא, כָּל שֶׁכֵּן לְבָתַר. וּבִזְכוּתָא דָּא נָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִן גָּלוּתָא.

מִנִּדָּה: דְּתָנֵי רִבִּי חִיָּיא מַאי דִּכְתִּיב, (שמות ל"ח:ח') וַיַּעַש אֶת הַכִּיּוֹר נְחֹשֶׁת וְאֶת כַּנּוֹ נְחֹשׁת בְּמַרְאוֹת הַצּוֹבְאוֹת. מִפְּנֵי מַה זָּכוּ נָשִׁין לְהַאי, בְּגִין דְּאִסְתָּמָרוּ גַרְמַיְיהוּ בְּגָלוּתָא דְּמִצְרַיִם, דִּלְבָתַר דְּאִתְדַּכְיָין הֲווֹ אַתְיָין מִתְקַשְּׁטָן וּמִסְתַּכְּלָן בַּמַּרְאָה בִּבְעָלֵיהוֹן, וּמְעוֹרְרָן לוֹן בְּפִרְיָה וּרְבִיָּה.

מִבַּת אֵל נֵכָר, דִּכְתִּיב, (שמות י"ב:מ"א) יָצְאוּ כָּל צִבְאוֹת ה' וְגוֹ'. וּכְתִיב (תהילים קכ"ב:ד') שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל. עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל וַדַּאי. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנִי יִשְׂרָאֵל. שִׁבְטֵי בְּנִי יִשְׂרָאֵל. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

וְאִי תֵּימָא וְהָא כְּתִיב וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי. הָא וַדַּאי חַד הֲוָה, וּפִרְסְמוֹ קְרָא, דִּכְתִּיב, (ויקרא כ"ד:י"א) וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי וְגוֹ' וְשֵׁם אִמּוֹ שְלוֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָּן. פִּרְיָה וְרִבְיָה דִּכְתִּיב, (שמות א':ז') וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וְגוֹ'. וּמִכָּל הָנֵי אִסְתָּמָרוּ יִשְׂרָאֵל. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (ז' א') עָאלוּ, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָפְקוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנִי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'.