היום בשיעור התחלנו מאמצע העמוד ודובר על מספר נושאים.
אחד הנושאים היה נזק בגרימת בושה לאדם על ידי מעשה. הובא המקרה של אדם ישן ואדם ער והדבר שהשתמשנו בו בשיעור היה נניח להסיר מאדם בגד או לחשוף את גופו בפומבי.
היו דוגמאות אחרות לנזק שאדם יכול לגרום תוך כדי שינה וכן שיכול להגרם לאדם תוך כדי שינה.
הובא מהרמב"ם ומהגמרא שמותר להסיר לחבר בגד בשוק כאשר אנחנו רואים שיש בו שעטנז ושהחבר היה רוצה שנציל אותו מעבירה דאורייתא.
הצעתי שאם אדם הולך להסיר לחבירו בגד בשוק שידאג להביא על חשבונו (חברים לא?) בגד חלופי שאין בו שעטנז והתקבלה דעתי על ציבור הלומדים.
דעתי קצת יותר רחבה והיא שלא להסיר לאדם את בגדו ללא מציאות של אפשרות ללבוש חלופי מכיוון שאם כל מצוותו של הקב"ה ביוש של אדם בציבור הוא דבר שצריך להזהר בו מאד מאד.
יש שיחלקו עלי וזכותם המלאה להסתמך על דינה דגמרא או הרמב"ן, אני אישית מעדיף לנהוג כבוד באדם גם כאשר יש איסור דאורייתא מכיוון שאינני יודע באיזה מצב בדיוק נמצא האדם ומה עבר עליו. וכן מיותר לציין שיש מצבים שמותר לאדם לעבור על איסור דאורייתא ועלי לוודא לפני שאכן האדם מודע לאיסור כי בפועל כל עוד הוא לא מודע לאיסור אין הוא מזיד ומדובר על שוגג וממילא אין בכך איסור מלא מדאורייתא כל עוד הוא מודע למעשיו.
וכמובן כמו שהזכרתי, יש מצבים שבהם מותר לאדם לעבור על איסור דאורייתא ועל אדם לוודא שחבירו מודע למציאות ואכן אין סיבה שמצדיקה את המעבר על האיסור לפני כן.
מיותר לציין ולהזכיר שבתקופות שבני ישראל עבדו עבודה זרה ביחד והיו מאוחדים לא הצליחו אוביהם לגבור עליהם ומזאת אנחנו לומדים שיהיה חביב עליך כבוד חברך כשלך.
אז איך אתה היית רוצה שיסירו ממך בגד בשוק?