שיחת מלאכי השרת פרק א'
רבי צדוק
אות ג'
[ג] ולפיכך אמרו [נדרים דף כ', עמוד ב'] מאן מלאכי השרת רבנן,1 וכמו שכתב הרמב"ם שם [רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק יג', הלכה יג'] "ולא שבט לוי בלבד כו' " יעויין שם [רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק יג', הלכה יג'] נועם לשונו.2 וקאמר שם "ואמאי קרי להו מלאכי השרת, דמציינו כמלאכי השרת". ביאור דמציינו כמו שאיתא בברכות [ברכות דף ח', עמוד א'] שערים המצויינים בהלכה. וכן התלמיד חכם כל דרכיו וענייניו מצויינים ומסומנים על פי ההלכה, עד כי גם עלהו לא יבול, שלא יעשה שום מעשה כל שהוא מענייני עולם הזה ולא ירפרף בעניניו אם לא על פי התורה ורצון ה' יתברך, ואך אל המטרה הזאת יכונו כל זיקי מחשבתו דבורו ומעשיו, הנה זה ממש דוגמת מלאכי השרת כאמור. ועיין שם [נדרים דף כ', עמוד ב'] בהרא"ש והר"ן מה שפירשו, שבכלל דבריהם דבריי.1
[1] נדרים דף כ', עמוד ב': אמר אמימר: מאן מלאכי השרת? רבנן… ואמאי קרו להו מלאכי השרת? דמצייני כמלאכי השרת".
רש"י: "דמצייני – שעטופים בציצית".
פירוש הרא"ש: "דמצייני כמלאכי השרת – בתורה ובמצות ופרושין וקדושים משאר המון העם כקדושת מלאכי השרת".
ר"ן: "דמצייני כמלאכי השרת – שהן מצויינים ונבדלין משאר בני אדם כמלאכי השרת, כדאמרינן בהגדה: מלמד שהיו ישראל מצויינין שם, כלומר שהיו עם בפני עצמן ולא נתערבו במצרים".
[2] רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק יג', הלכה יב' : "ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו, מפני שהובדל לעבוד את ה' לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר: יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל. לפיכך הובדלו מדרכי העולם, לא עורכין מלחמה כשאר ישראל, ולא נוחלין, ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל השם, שנאמר: ברך ה' חילו, והוא ברוך הוא זוכה להם, שנאמר: אני חלקך ונחלתך".
הלכה יג: "ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להיבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו לדעה את ה', והלך ישר כמו שעשהו האלקים, ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם, הרי זה נתקדש קדש קדשים, ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים, ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים. הרי דוד ע"ה אומר: ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי".
ברכות דף ח', עמוד א': אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא, אמר ליה הכי אמר רב חסדא, מאי דכתי' (תהלים פז, ב) "אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב"? אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות. והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד.
הבהרה חשובה: דברי ר' חייא הם הגדרת כלל רעיוני במציאות. המטרה של המשפט היא להראות כמה העולם חסר ללא בית המקדש. ז"א שכאשר שאין בית מקדש שהוא המרכז בגילוי מלכות ה' בעולם אזי המקום שקודש על ידי חכמים הוא בהלכה ואמנם לא כתחליף ולא כמטרה סופית או אידאל לחיים.