שיחת מלאכי השרת פרק א'
רבי צדוק
אות טז'

[טז] הנה לפי פירוש הראשון [בויקרא רבה?] יאמר מלאכיו על כל הנפשות כולם, והיינו כי כולם שלוחים הם לעולם לעשות רצון קונם. והשליח אף על פי שלא עשה דעת משלחו מכל מקום כיון שהלך בשליחות כלפי המשלח נקרא שלוחו שהוא שלחו, רק שלגבי השליח נתבטל השם שליחות מאחר שאין רוצה להיות שליח. ולכך בתואר מלאכיו של ה' יתברך שפיר כל ברואי מטה הם מלאכיו, רק אותם שאין עושים תפקידו אין השבח וההודיה יוצא מהם אל ה' יתברך. וזה ההבדל בין מלאכיו לצבאיו, כי צבאיו יאמר על העסק בענין העבודה השייך אל הצבא, מה שאין כן תואר מלאכיו הוא אל הענין השליחות עצמה לא על עשיית העסק הנרצה בשליחות.

מקורות?

הנקודה מהרכזית היא חידוד ההבדל שבין שליח לבין שליח שמקבל עליו את עול\משא השליחות. שכל בני האדם הם ברואיו ושלוחיו של הבורא אבל יש הבדל גדול בין שליח בעל רצון לקיים את השליחות לעומת שליח שאין לו את הרצון לקיים את השליחות.