שיחת מלאכי השרת פרק א'
רבי צדוק
אות כא'

[כא] אבל אמיתות הדברים כי המלאך הוא כח כל דבר, שכח המכה הוא המלאך הממונה אל ההכאה, וכח המציל הוא המלאך הממונה על ההצלה. כל כח רוחני אשר הוא נברא בעת בריאת העולם להיות אותו כח משמש בעולם הוא הנקרא מלאך, רוצה לומר כח שלוח מה', כי כל הכחות שלוחים מה' כאשר אמרנו. רק הכחות הנגלים והם התחתונים כל ברואי דצח"מ (דומם צומח חי מדבר) הם מתייחדים לעניינים אחרים, ועיקרן לתשמיש האדם השלם כמו שנתבאר למעלה. ונפש האדם אינה כח תשמיש מה, שהרי הוא גוש עפר מן האדמה, רק שנפח באפיו נשמת חיים, ואמרו בזוהר  מאן דנפח מתוכו נפח ומפנימיותו, וכמו שנאמר [דברים לג] חלק ה' עמו. וזהו ענין [בראשית ב] בצלמינו כדמותינו וגו', בצלם אלקים עשה את האדם, שכל כח האדם הוא מכח ה' אשר בו, ולכך הוא כולל כל הכחות כולם. ודברים אלו עמוקים ויתבארו עוד להלן ביאור ארוך אי"ה. ולכך יציאת מצרים שהוא לקיחת נפשות ישראל והתייחדותם לו לעם, שהם נתייחדו להיות לעם, בלתי לה' לבדו. ולא לעבוד לכל צבא השמים, שהם כל מיני כחות הנעלמים מעיני האדם, ככל העמים אשר סביבותיהם, שכל אחת היתה עובדת כח מיוחד שבאותו כח נתייחדה אותה אומה. מה שאין כן ישראל הם כוללים כל הכחות כולם דוגמת השי"ת אשר הוא צילם לבד. ולכך ההתייחדות הזה לו, ומאסו בכל כחות אחרים, (והצלתם) לא היתה על ידי כחות אחרים מאחר שמאסו בהם, רק היה על ידי השי"ת בעצמו, כמו שהיתה תחלת הבריאה על ידי השי"ת בעצמו, שהוא בעל הכחות כולם בוראם ויוצרם. וכן ההצלה ממצרים לא היה על ידי שום כח, כמו שתאמר מיתת הבכורות על ידי כח הממית המכונה מלאך המות. וכן שאר כל הפעולות שנעשו אז לא נעשו כי אם על ידי הכחות שכבר היו מסודרים בסדר הבריאה, [כי מצד אותם הכחות לא היו ראויים באמת לפעול כמו שאמרו רז"ל (ויק"ר כג, ב) הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה] רק מעצמות השי"ת, לפי שהם באו להיות עם מיוחד לעצם השי"ת ועושים רצונו ולא רצון כח פרטי, לכך עצמותו ירד להצילם. ואין טענה מוישלח מלאך שהוא משה רבינו ע"ה, כי הוצאת משה רבינו ע"ה הוא עצמו הוצאת עצמות השי"ת, כי משה אינו שום כח מכחות הפועלים דברים, רק כח נפשו שהוא חלק אלקי ממעל, וכל אשר הוא עושה הכל מצד כח עצמות השי"ת אשר בו, אשר הוא מתייחד אליו ולא לשום כח אחר, ורק כח ה' הוא היה עושה. כי עצם משה לבדו הלא אין לו שום כח כמו המלאכים שכל אחד הוא כח נברא, מה שאין כן האדם אינו כח נברא כלל, שאין לו שום כח פרטי על שום דבר כלל, אבל הוא בעל הכחות כולם על ידי כח השי"ת השופע בו על ידי נפשו שנעשה בצלם אלקים. ונמצא הוצאת משה הוא עצמו הוצאת ה' אותם ואין כאן סתירה, ולכך הוכיחו דוישלח מלאך זה משה.