שיחת מלאכי השרת פרק ב
רבי צדוק
אות ז'
[ז] ולכן אמר [זכריה ג] ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה, שנקראים המלאכים שאין יכולים להלך, מאחר שאין יכולים לצאת – גם לבוא אין יכולים, ונפשות הצדיקים נקראים מהלכים. וזהו שאמר רבי מאיר במעלה הראשונה של ישראל במה שהם נשמרים, והמלאכים הם השומרים שאין צריכים להיות נשמרים, ודבר זה מעלה כאשר צריך להיות נשמר, מה שאין כן המלאכים שהם שומרים ולא נשמרים. ואין הראיה ממה שהם שומרים לישראל כאלו טפלים להם, שהרי מצינו גם כן [תהילים קכא, ה] ה' שומרך, ונאמר [פ' ויצא] ושמרתיך בכל אשר תלך. רק רוצה לומר ממה שיש בהם כח השומר, שאין להם יראה שיצטרכו להיות גם כן נשמרים, כמו שכל נברא בעל מעלה מושך אחריו חסרון שממנו הוא מתיירא וצריך להיות נשמר, וממה שאצלם כח השומר שאין להם יציאה אל ההיזק כלל דבר זה הוא חסרון, מה שאין שייך זה אצל השי"ת.