שיחת מלאכי השרת פרק ב
רבי צדוק
אות י'

[י] ובזה אין סתירה מגמרא דמכות הנזכר לגמרא קידושין [לג, ב] דבעי מהו לעמוד מפני ספר תורה, וקאמר מפני לומדיה עומדין מפניה לא כל שכן, ועיין שם בהר"ן מה שדחק.^[1] אבל לומדיה הוא רק הלומדים דברי תורה [ולמדו דצריך לעמוד גם ממנו מדברי רבי יוסי הגלילי [שם לב, ב], דפלגינהו לתרתי, זקן היינו שקנה חכמה שהתורה אצלו לקנין, והיינו כאשר נקראת על שמו שהיא קניינו, כמו קנין שמים וארץ להשי"ת שהוא מעשה ידיו [שם בכתובות] כך התורה מעשה ידי הצדיק והיא קניינו. ושיבה גם כן רוצה לומר חכם, אבל אין נקרא זקן שעדיין אין התורה אצלו בקנין.] ולאו גברא רבא נינהו להיות בצרי מדברי תורה ושתהיה התורה קניינם. וכמו שאיתא בעבודה זרה שם לעולם ילמוד אדם ואח"כ יהגה, שנאמר ובתורת ה' והדר ובתורתו יהגה, והיינו שהלימוד הוא שלומד דבר אחר, וזהו כאשר התורה תורת ה' והוא למדו. אבל כאשר היא תורתו אז נקרא יהגה, וכל הגיון בלב כדפירש רש"י [תהילים א], וכמו שנאמר והגיון לבי, והיינו שכבר קבוע דברי תורה בכל לבבו, כדרך שאמרו [בויקרא רבה יז, א] דמסילין דאורייתא כבושין בלבהון, ואז נקרא תורתו. אבל לומדיה הוא רק תורת ה', ובזה יש קל וחומר אליה שעדיין היא חשובה מהם, רק כאשר היא נחשבת לקניינם שכבר הגיע להיות גברא רבא אז הוא חשוב, שהרי הוא הפועל והתורה נפעל ממנו.

[1] הר"ן על קדושין לג מפרש שאמנם התורה גדולה יותר מלומדיה אך כיוון שלולא פרשוה לומדיה היתה מונחת בארון ללא שימוש יש לקום גם מפניהם. והביא שם את התוספות שכתב במסכת מכות שם שאמנם התורה גדולה יותר אלא שאת עצם החיוב לקום מפניה למדנו מקל וחומר מתלמיד חכם, אם כן כיצד יתכן שאדם יקום מפני התורה, ולא יקום מפני תלמיד חכם שהוא מקור הלימוד?.