שיחת מלאכי השרת פרק ב
רבי צדוק
אות יב'
[יב] והמעלה השניה הוא מצד המעלה, שיש לו יותר מעלה והתקרבות אל ה', וכאשר זכרנו כי מי שיש לו מיחוש מחסרון הוא לאות שהוא בעל מעלה יותר. והיינו שעצם נפשותם מעולה יותר ממעלת המלאכים, שהיא ממקום גבוה מעצם כח האב, וכמו שאיתא בזוהר מאן דנפח מתוכו נפח, ולכך זכו להקרא בנים וכמו שנתבאר לעיל. וזהו המעלה שזכרו [תנחומא ר"פ ויקרא קודם למאמר שהבאנו לעיל] ללמדך שגדולים הצדיקים יותר ממלאכי השרת, שמלאכי השרת אין יכולים לשמוע קולו, שנאמר וה' נתן קולו לפני חילו, אלא עומדין ונבהלים. והצדיקים יכולים לשמוע קולו, שנאמר וה' נתן קולו כי רב מאוד מחנהו כו', כי עצום עושי דברו זה צדיק שעושה רצון יוצרו, ואיזהו זה משה כו', ויקרא אל משה, הוי קשה כחן של צדיקים שיכולים לשמוע קולו. וכן בשמואל כתיב ויבוא ה' ויתייצב ויקרא וגו', לפיכך אמר דוד גבורי כח עושי דברו לשמוע בקול דברו, עד כאן. פירוש שעל ידי שהם עושי דברו בכפיית היצר על ידי זה זכו אח"כ לשמוע בקול דברו. והשמיעה היא ההרגשה בלב, כמו [מלכים א, ג] ונתת לעבדך לב שומע, ובדברי רז"ל בכמה מקומות לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי [ועי' בתוספות חגיגה ג' א ד"ה מלמען]. ורוצה לומר שמרגיש קול דברו יתברך שמו שהוא המדבר אליו ומצוהו בכך, כי דבר זה שהוא ההרגשה בלב אמיתות השי"ת ושהוא המצווהו ומדבר עמו הוא יקר מאוד, כמו שנאמר [ש"א ג] ודבר ה' יקר. שזהו נקרא דבר ה' שהוא הנבואה לנביא כך הוא מדרגתו שמרגיש דבר ה', והוא הבא אחר עושי דברו בכפיית היצר וניצוחו שהוא ההיפך מהשגת השם.