שיחת מלאכי השרת פרק ב'
רבי צדוק
אות כא'
[כא] והמעלה השלישית היא מצד החכמה שהיא הידיעה, היא נודעת לישראל יותר מצד התורה שהיא נקראת חכמה, שהיא המודעת ומורה את האדם בהנהגת השי"ת, כמו שנאמר [תהילים יט, ח] מחכימת פתי, שנותנת בו חכמה וידיעה ממדות השי"ת והנהגותיו. כי כל הנהגותיו יתברך הם מצד הבריאה, כי קודם שנברא העולם היה הוא ושמו אחד ביחוד גמור, רק התפשטות המדות וההנהגות שיהיו נראים לרואים מדות והנהגות שונות, זה נעשה בעת הבריאה שעלה ברצונו הפשוט לברוא ברואים שונים ושיהיו הנהגות שונות. והתורה היא דפוס של כל מעשה בראשית כמו שאיתא [ברא"ר פ' א'], ולכך כל ההנהגות שונות שנתחדשו בעת הבריאה הרי הם רמוזים בדפוס וציור שלהם שהיא התורה, ולכך היא מחכימת לבני אדם. ולפי שכל הבריאה המחודשת היא לצורך הנהגת האדם, כדי שיהיה אדם בעל בחירה ויבחר בטוב לעבוד למלך הכבוד, שבזה ניכר הכבוד כאשר יש בידו לבחור בהיפך ומואס בו, והוא תכלית המכוון בבריאה כולה. ואם כן כל ההנהגות נתחדשו לצרכו, ולכך שייך לו החכמה שהוא ידיעת ההנהגות, כי כל הנהגות השי"ת המה רק כאשר יהיה נטייה לכמה צדדים שונים, שאז יש מקום לשינוי ההנהגה לכל צד, וזהו אצל נפשות בני אדם. אבל המלאכים שאין להם נטייה אין מקום להנהגות שונות ואין שייכות התורה להם, ולכך נעלם החכמה מהם ולא בשמים היא, רק בא משה והורידה לארץ.