שיחת מלאכי השרת פרק ב'
רבי צדוק
אות כג'

[כג] והשיב מתיירא כו', ענין הבל פה הוא האויר היוצא מן הנשימה מפנימיות האיברים שהם הריאה והלב, וכמו שכתבתי במקום אחר כי הדבור הוא מיוחס גם ללב, כמו שנאמר [תהילים טו] ודובר אמת בלבבו [ועיין ברש"י נזיר י, א]. כי שלשה כחות באדם – מחשבה דבור ומעשה, המחשבה במוח הוא החכמה שבו, והדבור בלב שהוא הכולל כל איברים הפנימים שמהם הדבור יוצא. וכן אצל המחשבה שבלב שייך דבור, שהוא גלוי קצת, שכבר הוא מגולה יותר אצל איברי גופו, והיינו על ידי ההרגשה שבלב הוא כח ההרגשה וכל איברים מרגישים, כמו שכשיחשוב בלבו ענין צער כל האיברים מצטערים, מה שאין כן המחשבה והחכמה שבמוח הוא בהעלם שאינו מגולה אף לאיברי הגוף רק למוח בלבד. והמעשה הוא באיברים החיצונים כלי המעשה שבגוף, שמקורם הכבד שהוא מקור הדם כמו שאיתא [חולין קט, ב], והדם הוא עיקר חיות איברי הגוף, כמו שנאמר [דברים יב] כי הדם הוא הנפש. והם גם כן שלושת כחות הנפש שבאדם, כמו שכתב הרב אבן עזרא סוף פרשת משפטים שמשכן הנשמה במוח והרוח בלב והנפש בכבד, יעויין שם. וכל דברים אלו מבוארים אצלינו במקומן באורך.