שיחת מלאכי השרת פרק ב'
רבי צדוק
אות כד'
[כד] ואלו השלוש מדרגות שבאדם שהוא עולם הקטן הן גם כן בעולם הגדול. עולם העליון והוא הנעלם לגמרי. והאמצעי והוא האויר שבין השמים לארץ שיש בו גלוי יותר, וזהו שאמר [תהילים קד] עושה מלאכיו רוחות, שהם מתייחסים נגד הרוח שבאדם והוא נגד הלב באדם. פירוש שכאשר חשב השי"ת בריאת העולם אז נברא עולם המחשבה שהוא עולם הכסא, וכאשר הגיע [בדרך משל מבשרינו נחזה אלוק] המחשבה מן המוח אל הלב, שהוא מדרגת גלוי יותר הרצון בבריאת עולם, נעשה עולם המלאכים שהוא גלוי יותר. וכאשר הגיע למעשה נעשה עולם העשייה, שהוא התחתון הגשמיי לגמרי, שיצא בפועל למעשה. וזהו המכוון בדברי רז"ל [סנהדרין קה, ב] וישם ה' דבר בפי בלעם, רבי אלעזר אומר מלאך, עיין שם במהרש"א,[1] רוצה לומר שהמלאך הוא נקרא דבר ה' שהוא עולם הדבור של השי"ת.
[1] מהרש"א שם: "שהמלאך נברא בדיבורו של השי"ת".