שיחת מלאכי השרת פרק ב'
רבי צדוק
אות לב'
[לב] והמעלה השניה כאשר מרגישים הרגשת הלב בנפשות ישראל יתירה מהרגשת המלאכים, שהם שומעים ונבהלים כמו שנתבאר לעיל. כי קשיות הבנת הלב ידוע שהוא לשלושה דברים – עומק המושג וקוצר המשיג ואורך ההצעות. פירוש כבדות ענין הדבר הנישג מצד האמצעי שהיא עצם ההשגה וההכרה להשי"ת שיש בה עומק המושג. וקוצר המשיג מצד שהשי"ת בורא והמשיגים נבראים. וזהו הנרמז אצלם בענין שתי תיבות של ישראל, רוצה לומר שהזכרת השם שהוא ההכרה שהשי"ת הוא נכחו אחר שתי תיבות, רוצה לומר שני העלמים מקודם פרגודים ומחיצות. [והם שמע ישראל, שמע הוא מאמר המצווה שהוא השי"ת, וישראל הוא שם הנברא המשיג, אלו שני ההעלמים קודמים להזכרת והכרת השי"ת שהוא אלקינו.] אבל המלאכים יש להם עוד פרגוד שלישי, שהוא מה ששומעים ונבהלים שההכרה עצמה שבלב שהוא מצד עולם האמצעי, שהוא כאמצעי בין המשיג והמושג, שהיא ענין ההשגה עצמה, דבר זה גם כן אצלם קשה. לכך יש להם שלושה פרגודים, כי קדוש בכל מקום לשון הבדלה – מובדל ומופרש מהשגתם, ואומרים שלש פעמים קדוש. וזה דפריך שם בגמרא מברוך כבוד ה' ממקומו, ומשני ההוא אופנים שהם מכסא הכבוד [יעויין שם בתוספות ועיין עוד מה שכתבתי לקמן פרק ד' בזה] מעולם העליון מקום שנפשות ישראל חצובה, ולכך מתדמים במעלתם לישראל. והתירוץ השני כיון דאתיהיב רשותא, היינו מאחר שהגיעה ההכרה כבר גם הם קרוים מכירים, והבן זה.