שיחת מלאכי השרת פרק ג'
רבי צדוק
אות ג'

[ג] ונאמר שהגיעה שאלה זו להם מפני סכלותם בענין הבריאה, ואין מאמינים אלא במה שעיניהם רואה ובבריאה שנוכח עיניהם. אמנם רז"ל פירשו בכמה מקומות מציאות עולמות שונים, אשר הם ברורים וניכרים לעיני המבינים ולא לעיני בשר של הכסילים. והפליגו במספרם בכמה מקומות, כמו מה שאיתא [ויק"ר פרשה י"ח ועי' שבת קנ"ב] על פסוק כי הולך אדם לבית עולמו, כל צדיק יש לו עולם בפני עצמו.^[1] ויותר מופלגתן בשילהי עוקצין (ג, יב) ובפרק חלק (סנהדרין ק, א), דעתיד להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות, שנאמר להנחיל אוהבי יש. ואמרם [ע"ז ג, ב] בלילה רוכב על כרוב קל שלו ושט בי"ח אלף עולמות, שנאמר רכב אלקים רבותים אלפי שנאן, אל תקרי שנאן אלא שאינן. ועוד הרבה מאמרים אשר לבארם יארך כדי קונטרס שלם בפני עצמו, ואין כאן מקומם, רק בדרך כלל ענין עולמות הללו. כי מה שאנו קורין 'עולם' הוא הבריאה הנראית לנו, הכוללת השמים וכל צבאיו והארץ וכל אשר עליה מדוממים צומחים וחיים ומדברים ומכל מיני כלים מכלים שונים כל הגופות שבה מכל מה שהפה יוכל לדבר ועין לראות, קיבוץ כל זה הוא הנקרא עולם מלא.

[1] שבת קנב, א: "כי הלך האדם אל בית עלמו, אמר רבי יצחק: מלמד שכל צדיק וצדיק נותנין לו מדור לפי כבודו. משל למלך שנכנס הוא ועבדיו לעיר, כשהן נכנסין – כולן בשער אחד נכנסין, כשהן לנין – כל אחד ואחד נותנין לו מדור לפי כבודו".