שיחת מלאכי השרת פרק ג'
רבי צדוק
אות ט'
[ט] והנה הבריאה רצה השי"ת לברוא כחות שונות ונפרדות, ובהיות היחוד אין מקום לבריאה שהוא הפירוד, ונמצא בעת הבריאה נתגלו אצל השי"ת כל הכחות הנפרדות כולם, שכולם נמצאים אצלו. וגלוי הכחות בפירוד זה היה בעת שעלה ברצונו הפשוט הבריאה שהיא גילוי פרטי כחותיו כל אחת בפרט, ונקרא במשל כאלו נאצל ונפרש מכח אחדותו כח אחר הנקרא עולם מלא שכולל כוחיות שונות פרטיים ניכר כל אחת בפרט. זהו ביאור כללות ענין העולם הנקרא אצילות[1], שהוא כל כחות העולמיים כפי מה שהם אצל השי"ת ורצונו, שהוא רוצה אותם כל אחת בפרט. אמנם ביאורו בפרט אין כאן מקומו להאריך, ויתבאר אצלינו במאמר בפני עצמו בסייעתא דשמיא.
[1] נראה שצריך לומר בריאה.