שיחת מלאכי השרת פרק ג'
רבי צדוק
אות י'

[י] והנה כל נפש ישראלית היא חלק אלקי ממעל, כמו שנתבאר לעיל [פרק א'] וכמו שנאמר [תהילים ח] ותחסרהו מעט מאלקים וגו', ונאמר [שם] אני אמרתי אלקים אתם. וכבר זכרנו דברי הטור או"ח שפירש שם אלקים רצונו לומר כולל כל הכחיות כולם, כי הוראת אלוק על בעל כח, מה שלכן נקראו השופטים והמושלים גם כן בו. ולכן אמר גם באלו שני הכתובים שם אלקים, כי מה שהנפש מתייחסת להתדמות אל השי"ת הוא אל השם הזה של השי"ת, רצונו לומר מצד שהוא בעל הכחות כולם. והיינו בהיות תכלית הבריאה הוא האדם שכל העולם כולו נברא בשבילו, וכמו שנתבאר לעיל מדברי רז"ל, והוא מפורש בכתוב [תהילים ח] כל שתה תחת רגליו וגו'. ונגלה לחוש כי המכוון בבריאה היה להתגלות כבודו, כמו שנאמר [משלי טז] כל פעל ה' למענהו. והגילוי הוא רק על ידי נפש האדם המשכלת, אבל הדומם צומח חי אינם משכילים, ולמי יתגלה כבודו על ידיהם אם לא אל האדם.  והנה גם כל הבריאה כולה לא למגן, ולמה ברא בריאה כולה כל כך שיצטרך עליה האדם, והיה אפשר להתגלות כבודו על ידי האדם זולתה. על כרחך שגם על ידי כולם מתגלה כבוד שמים, והם עצמם ראינו שהם בלתי משכילים ואיך יהיה זה, ועל כרחך על ידי האדם. והיינו שהאדם הוא כולל גם כן כל פרטי כחות הברואים הנמצאים בעולם, וכאשר האדם מכיר ויודע כבוד השי"ת וגדלו, הרי כל כחות העולמיים מכירים כולם כבוד שמים. והאדם הוא חלק אלוק ממעל, שכמו שהאלוק הוא נפש העולם כולו, ואלו יצוייר בטול כח ממנו לא היה אפשר לאותו כח להיות נברא, וכן עכשיו לא היה לאותו כח קיום, כך אחר שנברא האדם כל שתה תחת רגליו והוא רודה בהם כנפש בגוף שהוא הנפש להם, שכל מה שיש בכלל יש בפרט וחלק ממנו. וכמו שבגרעין פרי האילן יש בכח כל מה שיש באילן, ונראה בחוש כל מה שיש באילן שלם על ידי כלים המגדלים הראות, וכן בכל זרעי הצומחים והחיים. [וכן הוא באבני הר סיני כפי המסופר במפרשי המורה נבוכים [ח"א פרק סו] עיין שם,^[1] וכמו שכתבתי במקום אחר מזה.] וכן נפשות הישראלים נקראו בנים לה' אלקיכם, וכל מה שיש בכח האב יש בכח הבן והזרע שלו.

[1] פרוש אפודי על מו"נ שם: "דע, כי הר סיני, העידו עליו שהאבנים הנמצאים בו יצוייר אליהם הסנה, ולכן נקרא ההר ההוא הר סיני על שם הסנה, וראיתי אחד מאבני ההר הזה, שהיה מצויר בו הסנה בתכלית ציור אלהי כגוון מתחלף לגוון האבן, וחלקתי האבן ההוא לחלקים רבים, ונראה בכל אחד ואחד צורת הסנה".