שיחת מלאכי השרת פרק ג'
רבי צדוק
אות יח'
[יח] ודבר זה לא יוכל להבין על בוריו רק מי שטעם פעם אחת מן האמת, שהוא הידיעה הברורה שרק השי"ת אמת ושכל העולם וחמודיו דמיון, ונבדל מן הדמיון ודבק באמת, אז יבין. כי הנפש והמחשביי וכחותיו אינם דמיון רק עולם אמת וגמור רוחניי. אבל אלה הסכלים הדבוקים בדמיון הם ידמו כל דבר אמת לדמיון, ולעולם לא נוכל להסביר להם ולהבינם, כמו שלא נוכל להסביר לכושי יופי מראה הלבנות לגוף וכיעור השחרות, וכן לסומא שלא ראה מאורות מימיו יופי האור והצבעים, ולחרש נועם הקולות וכיוצא בזה. אבל טועמיה חיים זכו, חיים הנצחיים כמו שאמרנו, והן הם רבוי העולמות של כל צדיק וצדיק. ופירוש צדיק הוא המוגדר מתאות השקריות ודבק באמת, כענין יוסף הצדיק מפני שגדר עצמו מן התאות, וכך הוא הוראת השם צדיק בכל מקום בלשון הקודש. והוא הנוחל הי"ש, כי יש רצונו לומר דבר של ממשות וישות ולא דמיון כוזב שהוא אפס ואין, כלרשע שאצלו עולם המחשביי דמיון כוזב ואינו בגדר יש. [ובליקוטי ש"ס מהאריז"ל כי 'יש' בגימטריא 'קרי', שהמוגדר מקרי זוכה ליש, עיין שם. והוא מבואר כי קרי הוא ההתדבקות בעולם ותאותיו השקריות הדמיונים שהוא היפך הישות.]