שיחת מלאכי השרת פרק ג' – ר' צדוק – אות כא'

שיחת מלאכי השרת פרק ג'
רבי צדוק
אות כא'

[כא] ובזה יובן גם כן ענין ח"י אלף עולמות של הקב"ה (ע"ז ג, ב),[1] שהוא מקביל למה שאיתא [סוכה מה, ב] דדרא דקמי קוב"ה ח"י אלף הוה שנאמר סביב שמונה עשר אלף, עיין שם ברש"י שהם הצדיקים שנתונים לפנים ממלאכי השרת וקרויים יושבים לפני ה' עיין שם.[2] ואותם הנפשות הם ח"י אלף עולמות שלו, שהם רכב אלקים לפי שהם יושבים לפניו, והם רבותים. אבל אלפיים מהם שנאן, והם כת מכתות המלאכים הקרויים שנאנים, ולכך אל תקרי שנאן אלא שאינן, שהם אינם במספר המיוחדים לו ביחוד, רק הח"י אלף שלפנים ממחיצת המלאכי השרת. וזה מעשהו בלילה, שאז הוא זמן שעשועיו יתברך עם צדיקיא כמו שאיתא בזוהר בכמה מקומות, רוכב רק על אותם ח"י אלף עולמות דצדיקיא שלפניו. [וטעם המספר ח"י אלף הוא כדי תרומה ותרומת מעשר [שהוא אחד מל"ג ושליש כדתנן פרק ה' דדמאי] ממספר הנפשות ישראל בשעת מתן תורה ששים רבוא, שהוא מספר הכללי שבחר השי"ת ויסד לנפשות הראויות להשלמת הבריאה, וח"י אלף מהם לכהן שהוא השי"ת כמו שאיתא [סנהדרין לט, א], וזה כפתור ופרח, ואין כאן מקום להאריך בביאורו.]  ואין כאן מקומו לבאר הבנת המאמר בפרטי פרטות ולהסביר כל דבריו אל אוזן שומעת, שיארך הענין ואינו מן המכוון בדברינו פה. אבל בכלל התבאר ענין רבוי העולמות כולם, שהם כוחיות העולמיים כפי התחלפות מובניהם, וכמו שהם בחילוף הנפשות שמתחלפים הרגשות ואיכיות הכחות ההם אצל כל נפש ונפש כמו שנתבאר לעיל.

[1] עבודה זרה ג, ב, כהמשך לדיון מה עושה כביכול הקב"ה בשעות היום, "ובליליא מאי עביד? איבעית אימא: מעין יממא; ואיבעית אימא: רוכב על כרוב קל שלו ושט בשמונה עשר אלף עולמות, שנאמר (תהלים סח): רכב אלהים רבותים אלפי שנאן, אל תקרי שנאן אלא שאינן; ואיבעית אימא: יושב ושומע שירה מפי חיות…" רש"י: "אלא שאינן – ב' אלפים חסירין מריבותים".

[2] סוכה מה, ב, בעניין הצדיקים שהם בני עלייה ורואים פני שכינה מובא "אמר רבא: תמני סרי אלפי דרא הוה דקמיה קודשא בריך הוא, שנאמר (יחזקאל מח): סביב שמונה עשר אלף". רש"י: "סביב שמנה עשר אלף – סיפיה דקרא ה' שמה, דאף על גב דבירושלים שלעתיד לבא כתיב קרא, דרשינן ליה נמי להכי, דמקום ששכינה שמה סובבין אותו שמנה עשר אלף, והם הצדיקים הנתונים לפנים ממלאכי השרת, שנאמר (במדבר כג): כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, ואומר (ישעיהו כג): ליושבים לפני ה' יהיה סחרה, ואומר (שם ל) והיו עיניך רואות את מוריך".