שיחת מלאכי השרת פרק ג'
רבי צדוק
אות כו'
[כו] ושני אלו הכחות הם כחות נפשיות שחוץ לאברי הגוף הנגלים ומורגשים לגוף, כמו המחשבה שבמוח שמורגשת לגוף על כל פנים שמחשב מצד שהמוח גם הוא מאיברי הגוף ומשכן הנשמה והמחשבה בו. אבל אלו השני כחות הם כחות בנפש חוץ לגוף, והם הנקראים בשו"ע או"ח [ריש סימן צ"ח] התפשטות הגשמיות.[1] שכאשר הוא מגיע למדרגות שני כחות אלו אז אינו מרגיש כלל בענייני גופו ואיבריו כלל, כדרך שאיתא ברבי אלעזר בן פדת [עירובין נד, ב] שקיים באהבתה תשגה תמיד.[2] והם שני העולמות האחרים שראה נפש דוד,[3] האחד הרגשת הכחות העולמיים הכלולים בנפש בהגיעה למדרגת חיה, שהוא דבקותה באלקים חיים מצד שהוא חלק אלקי. וזהו מפלתן של רשעים, שכבר תמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם בהרגשה זו לבד בכל כחות העולמיים שהם כולם חלק אלקי, ואין כאן עוד חוץ ממנו שהוא המכונה בשם רשעות וחטא במציאות כלל. והעולם השני, שהוא הרגשות התאחדות הגמור ודביקות החלק בהכל, וכל הכחות נכללים במקורם ומתייחדים בו, זהו הרגשת כחות העולמים בענין זה, הוא בהסתכלות ביום המיתה, שהוא הסתלקות ענין החלק הנפרד ותשוב הרוח אל אלקים אשר נתנה ותתייחד בו. והעת ההוא הוא ההגעה למעלה זו היותר עליונה אשר אין עוד לצאת ולבוא ומת בנשיקה כמשה רבינו ע"ה, רצונו לומר שכאשר נפשו מתייחדת במקורה לא תשוב עוד למקומה. ועל זה נאמר ה' אלקי גדלת מאוד כמו שאיתא שם בגמרא, והיינו כי מאוד הוא על הגידול היותר אפשרי והוא במדרגת עולם הזה.
[1] שולחן ערוך אורח חיים צ"ח, א: "וכך היו עושים חסידים ואנשי מעשה, שהיו מתבודדים ומכוונין בתפלתם עד שהיו מגיעים להתפשטות הגשמיות ולהתגברות כח השכלי, עד שהיו מגיעים קרוב למעלת הנבואה".
[2] עירובין נד, ב: "באהבתה תשגה תמיד – כגון רבי אלעזר בן פדת. אמרו עליו על רבי אלעזר שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי, וסדינו מוטל בשוק העליון של ציפורי. אמר רבי יצחק בן אלעזר: פעם אחת בא אדם ליטלו (את הסדין) ומצא בו שרף (נחש ששומר עליו)".
[3] ברכות י, א: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, מאי דכתיב (משלי לא): פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, כנגד מי אמר שלמה מקרא זה? לא אמרו אלא כנגד דוד אביו, שדר בחמשה עולמים ואמר שירה; דר במעי אמו ואמר שירה, שנאמר (תהלים קג): ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו. יצא לאויר העולם ונסתכל בכוכבים ומזלות ואמר שירה, שנאמר (תהלים קג): ברכו ה' מלאכיו גברי כח עושי דברו לשמע בקול דברו ברכו ה' כל צבאיו וגו'. ינק משדי אמו ונסתכל בדדיה ואמר שירה, שנאמר (תהלים קג): ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו. מאי כל גמוליו? אמר רבי אבהו: שעשה לה דדים במקום בינה. טעמא מאי? אמר רב יהודה: כדי שלא יסתכל במקום ערוה; רב מתנא אמר: כדי שלא יינק ממקום הטנופת. ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה, שנאמר (תהלים קד): יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה. נסתכל ביום המיתה ואמר שירה, שנאמר (תהלים קד): ברכי נפשי את ה' ה' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת. מאי משמע דעל יום המיתה נאמר? אמר רבה בר רב שילא: מסיפא דעניינא, דכתיב (תהלים קד): תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון וגו' ".