שיחת מלאכי השרת פרק ד'
רבי צדוק
אות ג'

[ג] וביאור הדברים, כבר ידוע דברי חכמי קדם כי כל נברא מורכב מארבעה יסודות – אש רוח עפר מים, והחזיקו בדבריהם כל חכמי האמת ז"ל. רק שהם ז"ל בספר יצירה מנו רק שלוש אמות [ויסודות] אמ"ש, שהם אויר מים אש, שמקורם ושרשם אלו האותיות 'א' 'מ' ו'ש'. ויסוד העפר לא נחשב שם כי הוא החומר של כל דבר, כענין הנאמר [בבראשית ג, יט] כי עפר אתה ואל עפר תשוב, והוא הגוף הנראה ועצם הדבר. אבל אלו השלושה יסודות הם הנעלמים בכל דבר, וכל נעלם הוא כחניי לדבר ההוא וכצורה לו, כי לעולם החומר הוא הנגלה והצורה נעלמת, ולכך אין להביא בחשבון רק שלושה אלו. וביאור זה כמו שנתבאר לעיל [פרק ג'] כי סדרי הבריאה כולם הולכים אל מקום אחד וסדר אחד, וכמו שבאדם שהוא העולם הקטן יש בו חומר גוף האדם, והצורה שהם שלושה כחות – נפש רוח נשמה שנתבארו שם, והן הם שלושה יסודות הנ"ל בעולם, אשר מקורן שלוש אותיות אלו. אשר עם היות אותיות אלו הם נכללות בשמותן, אבל כבר נתבאר לעיל [פרק ג'] כי לא כלשונות המצריות העבריות, כי חיות הנה האותיות משם כל דבר לקיום וחיות הדבר ההוא. וכל שכן כאן שביארו בספר יצירה כי אלו האותיות הן הם עצמן של שלושה יסודות אלו, לא לסימן בלבד נאמרו.