שיחת מלאכי השרת פרק ד'
רבי צדוק
אות לב'

[לב] והנה כל שני קצוות אי אפשר בלא אמצעי, וכידוע בסדר הבריאה שעניינה הגבול, שיהיה כל דבר מוגבל בראש וסוף, על כן יש גם כן אמצעי, שאי אפשר לבעל גבול בלא שלוש נקודות אלו ראש ותוך וסוף. ודבר זה ידוע לכל כי אין כלל שני הפכים שלא יהיה להם וביניהם אמצעי, והנה האמצעי בין השמים והארץ הוא האויר. והאמצעי הוא שיש בו מן העליונים ויש בו גם כן מן התחתונים, כמדת כל האמצעי שיש בו מן הראש ומן הסוף ועל ידו הוא התחברות הראש בסוף. וכך האויר יש ממנו מה שנתן לבני אדם, וכן ממנו מה שלה'. ולכך באויר שם משכן שני הכחות הטומאה והקדושה, ולכך יש רוח טומאה ורוח קדושה. וכן בנפש האדם המתלבשת בתוך הגוף ויש בה ראש ותוך וסוף, הראש הוא הנשמה שבמוח והיא טהורה נופה נוטה למקום טהרה שהוא הדביקות בהשי"ת. והסוף שכחות הפעולה שבו על ידי הנפש הוא הסוף של כח הנשמה ושם הוא ההכרה לנפרד מהשי"ת, ולכך הרע אינו אלא במעשה, כמו שאמרו ז"ל [קידושין מ, א] מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה רק עיקר הרע הוא במעשה ששם התגלות הרע, ושם נאמר אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, היינו במעשה דוקא.