שיחת שדים פרק א'
רבי צדוק
אות יב'
[יב] ולהיות אברהם אבינו ע"ה יסוד בנין בית המקדש, ולכן נתחבר גם כן ללוט שממנו תוצאות משיח בן דוד, וכמו שאמרו ז"ל היכן מצאתיו בסדום.[1] וכנודע על פסוק בחכמה יבנה בית, אבא יסד ברתא והוא אברהם אבינו ע"ה. כי בסדר הארבעה פרצופים שהם גם כן נגד שלושה אבות ודוד המלך ע"ה רגל רביעי, נקרא אברהם אבינו ע"ה פרצוף אבא. ואז זה לעומת זה נתעוררו הם גם כן ליסד המגדל, רק שאצל השי"ת הוא במתינות ואצלם במהירות, ועד ארגיעה לשון שקר כלה ענן וילך כצל יעוף, לפיכך התחילו מיד להוציא לפועל ועל ידי ההוצאה לפועל נתבטל כנ"ל דקידש היום, ואמר השי"ת הבה נרדה וגו', וזרח ביותר אורו של אברהם אבינו ע"ה. כי לעולם כשהקב"ה מתחיל לחדש דבר אז הוא מתפשט בכל העולמות, ועד שמגיע גם לעץ הדעת טוב ורע ולעולם הזה. וגם כחות הרע שיסד השי"ת להיות להם מציאות דמיוני קולטים גם כן אותו דבר התחדשות ועושים גם כן כן, רק להיותו זה לעומת זה הוא ממש להיפך, ולהיותו מפעולת השי"ת להיות כן ברישא חשוכא והדר נהורא, כי יתרון האור ניכר רק מן החושך, לכן הם מתחילים לפעול קודם. ומזה זורח האור כטעם ישת חושך סתרו, כי שם הוא נסתר. וכמו שכתבתי כי התחלת הכרת אברהם אבינו ע"ה את בוראו היה מצד הפלא דחלוק הלשונות שראה, ותיכף יתפרדו כל פועלי און ותרוממנה קרנות צדיק, על דרך ושפת אמת תכון לעד, כמו שאיתא בזוהר הקדוש כוננת לא כתיב רק לשון עתיד, כי פעולת השי"ת במתינות, מה שאין כן הם להיפך הם בהוה רק שאין לו קיום רק עד ארגיעה.
[1] בראשית רבה פרשה מא: "א"ר יצחק: מצאתי דוד עבדי. היכן מצאתיו? בסדום".