שיחת שדים פרק א'
רבי צדוק
אות יג'

[יג] ומיד בהתחלת ראשית בנין התגלות קדושת השי"ת ופירסום שמו על ידי אברהם אבינו ע"ה, שזהו מדת מלכותו יתברך שמו להיות התגלות ופרסום קדושתו בתחתונים. וממידה זו הוא יניקת הרע, כי מצד מדה זו צריך להיות גם כן חשוכא והעלם, כי לולי זה לא נקרא מלוכה וממשלה. והיו אז גם כן ראשית בנין פרצוף הרע והתגלותו ביותר. ואותם שאמרו נעלה ונלחם הם ראשית עמודא דאמצעיתא כנ"ל, לכך נעשה מהם כל הקו אמצעי דרע, דהיינו רוחין ושדין ולילין וקופין. והיינו דאעפ"י שהכתר והראשית הוא מפעולת השי"ת כנ"ל, מכל מקום מאחר שבקדושה מדת השי"ת כאשר האדם מגיע לשלימות מדרגתו, היינו שמשלים כל העשר ספירות שלו בקדושה עד שמגיע לשלימות מדת הכתר, דהיינו מדרגת אין וענוה כנודע ומרגיש שהוא כקוף בפני אדם. וזהו מצד הדבוק במדותיו, שאהבה ויראה הם נמשכים מחכמה ובינה שבמוח ולב, ואמונה דהיינו מלכות שהוא סוף מעשה נמשך ממחשבה תחלה, דהיינו דביקות, והוא על ידי ענוה שהוא קו האמצעי מדת יעקב. וכשאדם נשלם כך, אז הקב"ה קוראו תאומתי ששניהם שוים, ולא זז מחבבה עד שקראה אמי כמו שאמרו ז"ל [בשהש"ר רבה ג'], דהיינו שעוד גדול כביכול ממנו, וכאלו הוא המוליד ראשית המחשבה שהוא של השי"ת גם זה הוא הוליד. כך זה לעומת זה, מי שהשלים ח"ו עצמו לרע בתכלית מסוף מעשה עד תחלת המחשבה, אז מעלין עליו ח"ו כאלו הוא המוליד ראשית המחשבה של רע גם כן, כי נעקר ח"ו לגמרי מן השורש, וכאלו שורשם ועומק ראשית שלהם הוא רק רע. ולכך נעשו מהם גם כן קופין שהוא שורש וראשית הרע של זה לעומת זה כנזכר לעיל, והבן זה היטב. והיינו שהגוף שלהם נשתנה לקוף, והגוף הוא סוף מעשה, וקוף הוא כח הבריאה של מחשבה תחלה דסטרא אחרא. ובאמת סוף מעשה גם כן דהשי"ת, וכמו שנאמר מה' מצעדי גבר וגו'. פירוש מצעד הוא עקבו של אדם שהוא סוף צורת אדם, רק הרשעים מהפכים כו' ועד שנקרא הכל על שמם לרע. ובכל אדם יש גוף החי על ידי כח גופני ונפש הבהמית שבזה דומה לבהמה, וגם נפש הכלולה מנפש רוח נשמה, שהיא כח הנפש שבאדם הנתונה במוח ולב וכבד, כמו שכתבתי בקונטרס שיחת מלאכי השרת שהם נגד ארבעה פרצופין. והגוף נשתנה לקוף, כנבוכדנצר לאריה, שכך מטבע האדם כשיהיה זמן בין הבעלי חיים ויסתלק דעתו ממנו. וחלקי נפש רוח נשמה שלהם שהוא השתנות של אדם מן הקוף, זה ניטל מהם ונעשה מזה רוחין ושדין ולילין, והיינו כי רוחין ושדין ולילין הם ממש דוגמת נפש רוח נשמה של האדם, ולכך הם נעשים מהטיפי זרע כמאמרם ז"ל בעירובין (יח, ב). שהרי גם בהם יש כח נפש רוח נשמה של האדם, שאלו באו בנוקבא היו נולד מזה אדם חי בנפש רוח נשמה.