ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב')
ר' צדוק
אות ב'

[ב] אמנם ביאור מה שאמר עלו מבבל על דעתי: כי ידוע כי שמות הדברים כולם יש להם טעם לפי הענין, ואבוהון דכולהו [בראשית ב] לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה וגו', חוה כי היא היתה אם כל חי, וכמוהם הרבה בתורה ונביאים כתובים בטעם קריאת שמות האנשים והמקומות על שם מאורעות וטעמים שונים. וכן בדברי רז"ל, במקומות הרבה אשר לא פורש טעם שמותם בתורה פירשו לנו הם טעמים לשבח. והמה יעידו גם על כל נעלם, כי לא נקרא שום שם דבר על דרך ההזדמן בלבד רק לסיבת מה. וכפי זה הנה גם למלאכים נוכל לקרוא לכל מלאך ומלאך שם כפי כח פעולתו הנגלית אלינו, במה שיפעול כח שליחותו אשר אל הפעולה ההוא הוא שלוח, על שמה נקראהו.