ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב')
ר' צדוק
אות י'
[י] ובשמות רבה [ר"פ מ"ח] לכולם בשם יקרא, וכתוב אחד אומר לכולם שמות יקרא, כיצד יתקיימו שני כתובים אלו, אלא כשהקב"ה מבקש לקרותם כאחד הוא קורא לכולם שם אחד, וכשהוא קורא לכל אחד ואחד בשמו הוא קורא אותו מיכאל גבריאל, לכן נאמר לכולם שמות יקרא. עד כאן. ונראה שאין כאן סתירה בין המדרשות, והיינו כי הנהגה הטבעית היא כאשר כל כח וכח משמש למה שנתייסד אליו, וזהו ענין שקורא לכל אחד ואחד בפני עצמו. אבל שידוד הטבע הוא כאשר יתמזגו כחות הפכיים ושונים בנושא אחד, כענין אש המחמם יקרר וכיוצא, וזה נקרא לקרותם כאחד, שכאשר קורא לכח מחמם ועושהו כח מקרר הרי קרא לשני כחות, כח המחמם וכח המקרר. ואז לכולם בשם יקרא, בשם אחד, כי אינו מייחד להם שמות שיהיו לשני הכחות הנפרדים בשמותם, רק בשם אחד יקרא, שהכח המחמם עצמו משנהו לכח מקרר וכאשר אמרנו.