תנחומא סוף פרשת משפטים
ר' צדוק
אות ג'
[ג] והוא גם כן הנרמז בדברי רז"ל [שמות רבה ס"פ ל"ב] כל מקום שהמלאך נראה שם השכינה נראית, שנאמר וירא מלאך ה', ומיד ויקרא אליו אלקים, עד כאן. רוצה לומר השכינה רומז בכל מקום על שכונת השי"ת אצל הנבראים ומחיים ומקיימם, וכל מקום שיש ראיית והשגת מלאך הוא גם כן ראיית השי"ת השוכן בקרבו, כי אין לו שום כח ורצון עצמו כלל. וביאור זה שבכל כח מכחות העולם הנראים שם השכינה נראית כי אין כח זה פועל מעצמו כלל. שאעפ"י שיסד השי"ת כחות נפרדים מעצמותו יתברך, והכחות הם הפועלים, מכל מקום אין פועלים מצד עצמם ורצונם ובציווי השי"ת כמו פעולת האדם השומר מצות ה', שמעולם לא ברא השי"ת הכחות ההם נפרדים רק שסרים למשמעתו, אלא אינם נפרדים כלל ממנו, שרק הוא העושה כחו ורצונו יתברך שמו, כי הכח והרצון ברוחניות הכל אחד, כי כאשר ירצה הוא עושה. וכיון שאינם בעלי רצון אינם בעלי כח, רק כח השי"ת נעלם בתוכם ובכחו ורצונו הם עושים.