בזוהר הקדוש ויקרא ב, ב – ר' צדוק – אות ב

בזוהר הקדוש ויקרא ב, ב
ר' צדוק
אות ב'

[ב] עוד יש לפרש כי למעלה אין שינוי לעולם כטבע אני ה' לא שניתי, וכפי מה שיסד השי"ת הכחות בתחלת הבריאה כך הם מיוסדים ועומדים, רק השינויים הם למטה, שהרי אפילו על הניסים אמרו ז"ל תנאי התנה הקב"ה עם כו'.[1] ונמצא היה שינוי הכח רק למטה למראית עיני בני אדם ולא באמיתות הכח בהיותו למעלה, שם אינו משתנה לעולם.

[1] בראשית רבה ה, ה: "אמר ר' יוחנן: תנאין התנה הקדוש ברוך הוא עם הים שיהא נקרע לפני ישראל, הדא הוא דכתיב: וישב הים לאיתנו לתנאו שהתנה עמו. אמר רבי ירמיה בן אלעזר: לא עם הים בלבד התנה הקדוש ברוך הוא אלא עם כל מה שנברא בששת ימי בראשית, הדא הוא דכתיב: אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי, מידי נטו שמים וכל צבאם צויתי – צויתי את הים שיהיה נקרע לפני ישראל. צויתי את השמים ואת הארץ שישתקו לפני משה, שנאמר: האזינו השמים וגו'. צויתי את השמש ואת הירח שיעמדו לפני יהושע, שנאמר: שמש בגבעון דום. צויתי את העורבים שיכלכלו את אליהו, שנאמר: והעורבים מביאים לו וגו'. צויתי את האור שלא תזיק לחנניה מישאל ועזריה. צויתי את האריות שלא יזיקו את דניאל. צויתי את השמים שיפתחו לקול יחזקאל, שנאמר: נפתחו השמים וגו'. צויתי את הדג שיקיא את יונה, שנאמר: ויאמר ה' לדג ויקא את יונה".