קישור למאמר המקורי באתר "שפע למד את עמי"
של מוסדות הרב עדין אבן שטיינזלץ
מתוך השיעור
האם לחז"ל היה חוש הומור?
מאת גיל קופטש
סאטיריקן, תסריטאי, מחזאי, קומיקאי ישראלי, שעוסק רבות בטקסטים מהמקורות, ויו"ר מפלגת עלה ירוק לשעבר.
סיפורים על תלמידים המנסים ללמוד מרבם גם ברגעיוו האינטימים ביותר.
האם לחז"ל היה חוש הומור?
נאמר בברייתא: אמר רבי עקיבא: פעם אחת נכנסתי אחר רבי יהושע לבית הכסא (לשירותים), ולמדתי ממנו שלשה דברים: למדתי שאין מתפנים בכיוון מזרח או מערב אלא בכיוון צפון או דרום, ולמדתי שאין מתפשטים בעמידה אלא בישיבה (על מנת לשמור על צניעות), ולמדתי שאין מקנחין בד ימין אלא ביד שמאל. אמר בן עזאי לרבי עקיבא : 'עד כאן (עד כדי כך) העזת פנים (התחצפת לחדור ולהתבונן בדברים כאלו) ברבך!' – אמר לו רבי עקיבא לבן עזאי: תורה היא וללמוד אני צריך.
בברייתא נוספת שנינו שבדיוק כך עשה בן עזאי לרבי עקיבא רבו: "בן עזאי אומר: פעם אחת נכנסתי אחר רבי עקיבא לבית הכסא, ולמדתי ממנו שלשה דברים: למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום, ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב, ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל. אמר לו רבי יהודה (תלמידו של בן עזאי): עד כאן העזת פניך ברבך! – אמר לו: תורה היא וללמוד אני צריך.
סיפור דומה מסופר על רב כהנא תלמידו של רב: רב כהנא נכנס ושכב תחת מיטתו של רב. רב נכנס עם אשתו כדי לשמש מיטתו (לקיים עמה יחסים), ושמע רב כהנא שהוא משוחח עמה, משחק עמה ואחר כך משמש עמה. אמר רב כהנא: פיו של רב דומה לאדם שלא אכל תבשיל, כלומר רב מתנהג בחמדנות כאדם רעב מאוד המתאווה לאוכל. שמע רב את רב כהנא ואמר: כהנא אתה כאן? צא מכאן אין זה דרך ארץ להיות במקום בו איש ואשתו מזדווגים. אמר לו רב כהנא: תורה היא וללמוד אני צריך.
ההסבר לסיפורים אלו נעוץ בהבנה שהתורה כוללת כל דבר, ואף בעניינים אישיים, פרטיים ומוצנעים נוהגים החכמים הגדולים באופן המדויק והמדוקדק בו יש לנהוג. מצד שני לא מספיק לשאול ולברר בעל פה כיצד יש לנהוג אלא בכל דבר יש לראות כיצד נוהגים הלכה למעשה. הראייה של הדברים הלכה למעשה נותנת אפשרות לדייק יותר ולהגיע לברור שלם של האופן בו על הדברים להיות.