במסכת שבת דף קמ' עמוד ב'
אֲמַר לְהוּ רַב חִסְדָּא לִבְנָתֵיהּ: תִּיהְוְיָין צְנִיעָן בְּאַפֵּי גַּבְרַיְיכוּ, לָא תֵּיכְלוּן נַהֲמָא בְּאַפֵּי גַבְרַיְיכוּ. לָא תֵּיכְלוּן יַרְקָא בְּלֵילְיָא, לָא תֵּיכְלוּן תַּמְרֵי בְּלֵילְיָא, וְלָא תִּשְׁתּוֹן שִׁיכְרָא בְּלֵילְיָא, וְלָא תִּיפְּנוֹן הֵיכָא דְּמִפְּנוּ גַּבְרַיְיכוּ. וְכִי קָא קָארֵי אִינִישׁ אַבָּבָא — לָא תֵּימְרוּן ״מַנּוּ״, אֶלָּא ״מַנִּי״. נָקֵיט מַרְגָּנִיתָא בַּחֲדָא יְדֵיהּ וְכוּרָא בַּחֲדָא יְדֵיהּ. מַרְגָּנִיתָא — אַחְוִי לְהוּ, וְכוּרָא — לָא אַחְוִי לְהוּ עַד דְּמִיצְטַעֲרָן, וַהֲדַר אַחְוִי לְהוּ.