חינוך הקטן – הדור הבא טכנולוגיה

לִקּוּטֵי אֲמָרִים חֵלֶק שֵׁנִי הַנִּקְרָא בְּשֵׁם חִנּוּךְ קָטָן מְלֻקָּט מְפִי סְפָרִים וּמִפִּי סוֹפְרִים קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן נִשְׁמָתָם עֵדֶן מְיֻסָּד עַל פָּרָשָׁה רִאשׁוֹנָה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע.

חֲנוֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה.( משלי כ"ב, ו' ) הִנֵּה מִדִּכְתִיב "עַל פִּי דַּרְכּוֹ" מַשְׁמַע שֶׁאֵינָהּ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְאִם כֵּן מַאי מַעַלְיּוּתָא שֶׁגַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה?
אַךְ הִנֵּה מוּדַעַת זֹאת, כִּי שָׁרְשֵׁי עֲבוֹדַת ה' וִיסוֹדוֹתֶיהָ הֵן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ: הַיִּרְאָה שֹׁרֶשׁ וִיסוֹד לָסוּר מֵרָע, וְהָאַהֲבָה לְוַעֲשֵׂה טוֹב וְקִיּוּם כָּל מִצְוֹת עֲשֵׂה דְאוֹרַיְיתָא וּדְרַבָּנָן, כְּמוֹ שֶׁיִתְבָּאֵר בִּמְקוֹמָן (וּמִצְוַת הַחִנּוּךְ הִיא גַּם כֵּן בְּמִצְוַת עֲשֵׂה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּאוֹרַח חַיִּים סִימָן שמ"ג [דיני קטן בשבת]):

וְהִנֵּה בְּאַהֲבָה כְּתִיב בְּסוֹף פָּרָשַׁת עֵקֶב: "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹתָהּ לְאַהֲבָה אֶת ה'" וְגו' [פרשה ראשונה של שמע]. וְצָרִיךְ לְהָבִין, אֵיךְ שַׁיָּיך לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה גַּבֵּי אַהֲבָה שֶׁבַּלֵּב?
אַךְ הָעִנְיָן הוּא דְּיֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי אַהֲבַת ה': הָאֶחָת הִיא כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ בְּטִבְעָהּ אֶל בּוֹרְאָהּ, כַּאֲשֶׁר תִּתְגַּבֵּר נֶפֶשׁ הַשִּׂכְלִית עַל הַחֹמֶר וְתַשְׁפִּילֵהוּ וְתַכְנִיעֵהוּ תַּחְתֶּיהָ, אֲזַי תִּתְלַהֵב וְתִתְלַהֵט בְּשַׁלְהֶבֶת הָעוֹלָה מֵאֵלֶיהָ, וְתָגֵל וְתִשְׂמַח בַּה' עוֹשָׂהּ וְתִתְעַנֵּג עַל ה' תַּעֲנוּג נִפְלָא. וְהַזּוֹכִים לְמַעֲלַת אַהֲבָה רַבָּה זוֹ הֵם הַנִּקְרָאִים צַדִּיקִים, כְּדִכְתִיב: "שִׂמְחוּ צַדִּיקִים בַּה'".
אַךְ לֹא כָּל אָדָם זוֹכֶה לָזֶה, כִּי לָזֶה צָרִיךְ זִכּוּךְ הַחֹמֶר בִּמְאֹד מְאֹד, וְגַם תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים הַרְבֵּה, לִזְכּוֹת לִנְשָׁמָה עֶלְיוֹנָה שֶׁלְּמַעְלָה מִמַּדְרֵגַת רוּחַ וָנֶפֶשׁ (נר:"ן ח"י[נפש רוח נשמה חיה יחידה]), כְּמוֹ שֶׁכָּתַב בְּרֵאשִׁית חָכְמָה שַׁעַר הָאַהֲבָה[עיין ספר ראשית חכמה – שער האהבה – פתיחה].

וְהַשֵּׁנִית הִיא אַהֲבָה שֶׁכָּל אָדָם יוּכַל לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ, כְּשֶׁיִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב בְּעוּמְקָא דְלִבָּא בִּדְבָרִים הַמְעוֹרְרִים אֶת הָאַהֲבָה לַה' בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל. הֵן דֶּרֶךְ כְּלָל, כִּי הוּא חַיֵּינוּ מַמָּשׁ, וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם אוֹהֵב אֶת נַפְשׁוֹ וְחַיָּיו, כֵּן יֹאהַב אֶת ה', כַּאֲשֶׁר יִתְבּוֹנֵן וְיָשִׂים אֶל לִבּוֹ כִּי ה' הוּא נַפְשׁוֹ הַאֲמִתִּית וְחַיָּיו מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר (בכמה מקומות) עַל פָּסוּק "נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ" וְגו' (ישעיהו כ"ו, ט').

וְהֵן דֶּרֶךְ פְּרָט, שֶׁכְּשֶׁיָבִין וְיַשְׂכִּיל בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דֶּרֶךְ פְּרָטִית, כַּאֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת בְּשִׂכְלוֹ וּמַה שֶׁלְּמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ, וְאַחַר כָּךְ יִתְבּוֹנֵן בְּאַהֲבַת ה' הַגְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה אֵלֵינוּ, לֵירֵד לְמִצְרַיִם עֶרְוַת הָאָרֶץ לְהוֹצִיא נִשְׁמוֹתֵינוּ מִכּוּר הַבַּרְזֶל, שֶׁהוּא הַסִּטְרָא אָחֳרָא רַחֲמָנָא לִצְלַן, לְקָרְבֵנוּ אֵלָיו וּלְדָבְקֵנוּ בִּשְׁמוֹ מַמָּשׁ, וְהוּא וּשְׁמוֹ אֶחָד. דְּהַיְינוּ שֶׁרוֹמְמָנוּ מִתַּכְלִית הַשִּׁפְלוּת וְהַטֻּמְאָה לְתַכְלִית הַקְּדֻשָּׁה וּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁאֵין לָהּ קֵץ וְתַכְלִית. אֲזַי כַּמַּיִם הַפָּנִים אֶל פָּנִים, תִּתְעוֹרֵר הָאַהֲבָה בְּלֵב כָּל מַשְׂכִּיל וּמִתְבּוֹנֵן בְּעִנְיַן זֶה בְּעוּמְקָא דְלִבָּא לֶאֱהֹב אֶת ה' אַהֲבָה עַזָּה וּלְדָבְקָה בּוֹ בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמָהּ בַּאֲרִיכוּת.

וְהִנֵּה עִנְיַן אַהֲבָה זוֹ רָצָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם לִטַּע בְּלֵב כָּל יִשְׂרָאֵל בְּפָרָשָׁה "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל" וְגו' בַּפָּסוּק "הֵן לַה' אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם" וְגו', "רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁק" וְגו', "וּמַלְתֶּם" וְגו', "בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ" וְגו', "וְאָהַבְתָּ" וְגו'. וְלָכֵן סִיֵּים דְּבָרָיו עַל אַהֲבָה זוֹ: "אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹתָהּ", שֶׁהִיא אַהֲבָה עֲשׂוּיָה בְּלֵב עַל יְדֵי הַבִּינָה וְהַדַּעַת בִּדְבָרִים הַמְעוֹרְרִים אֶת הָאַהֲבָה. וְעַל זֶה צִוָּה כְּבָר תְּחִלָּה: "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבְךָ", כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה תָּבֹא לְאַהֲבָה אֶת ה' כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי עַל פָּסוּק זֶה.

וְהִנֵּה עַל אַהֲבָה זוֹ הַשֵּׁנִית שַׁיָּיךְ לְשׁוֹן מִצְוָה וְצִוּוּי, דְּהַיְינוּ לָשׂוּם לִבּוֹ וְדַעְתּוֹ בִּדְבָרִים הַמְעוֹרְרִים אֶת הָאַהֲבָה. אֲבָל בְּאַהֲבָה רִאשׁוֹנָה, שֶׁהִיא שַׁלְהֶבֶת הָעוֹלָה מֵאֵלֶיהָ, לֹא שַׁיָּיךְ לְשׁוֹן צִוּוּי וּמִצְוָה כְּלָל; וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהִיא מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים, לִטְעֹם מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר: "עֲבוֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם", כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בִּמְקוֹמָהּ.

אַךְ הִנֵּה יָדוּעַ לַיּוֹדְעִים טַעְמָא דִּקְרָא[הרעיון של טעמי המקרא], מַאי דִּכְתִיב: "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם"? וּבִפְרָט שֶׁהָאָדָם נִקְרָא מְהַלֵּךְ וְלֹא עוֹמֵד, וְצָרִיךְ לֵילֵךְ מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה וְלֹא לַעֲמֹד בְּמַדְרֵגָה אַחַת לְעוֹלָם. וּבֵין מַדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, טֶרֶם שֶׁיַּגִּיעַ לְמַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה מִמֶּנָּה הוּא בִּבְחִינַת נְפִילָה מִמַּדְרֵגָה הָרִאשׁוֹנָה.[שמוזכר בזוהר בועוד מקומות רבים] אַךְ "כִּי יִפֹּל לֹא יוּטָל" כְּתִיב, וְאֵינָהּ נִקְרֵאת נְפִילָה אֶלָּא לְגַבֵּי מַדְרֵיגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא לְגַבֵּי שְׁאָר כָּל אָדָם חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן הוּא לְמַעְלָה מִכָּל הָאָדָם בַּעֲבוֹדָתוֹ, כִּי נִשְׁאַר בָּהּ בְּחִינַת רְשִׁימוּ מִמַּדְרֵיגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה. אַךְ עִקָּרָהּ מֵאַהֲבָה שֶׁנִּתְחַנֵּךְ וְהֻרְגַּל בָּהּ מִנְּעוּרָיו בְּטֶרֶם שֶׁהִגִּיעַ לְמַדְרֵגַת צַדִּיק, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב: "גַּם כִּי יַזְקִין" וְגו'.

וְהִנֵּה רֵאשִׁית הַדְּבָרִים הַמְעוֹרְרִים הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה וִיסוֹדָן הִיא הָאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה וְנֶאֱמָנָה בְּיִחוּדוֹ וְאַחְדּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה:

לְהָבִין מְעַט מִזְּעֵר מַה שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר, דִּ"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" כוּ' הוּא יִחוּדָא עִלָּאָה וּ"בָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד" הוּא יִחוּדָא תַּתָּאָה.

שולחן ערוך אורח חיים סימן שמ"ג: דיני קטן בשבת. ובו סעיף אחד:
א. קטן אוכל נבילות אין ב"ד מצווין להפרישו אבל אביו מצווה לגעור בו ולהפרישו (מאיסור דאורייתא) ולהאכילו בידים אסור אפילו דברים שאסורים מדברי סופרים וכן אסור להרגילו בחילול שבת ומועד ואפי' בדברים שהם משום שבות: הגה וי"א דכל זה בקטן דלא הגיע לחינוך אבל הגיע לחינוך צריכים להפרישו (תוס' פרק כ"כ) וי"א דלא שייך חינוך לבית דין אלא לאב בלבד (ב"י) וקטן שהכה לאביו או עבר שאר עבירות בקטנותו אע"פ שא"צ תשובה כשהגדיל מ"מ טוב לו שיקבל על עצמו איזה דבר לתשובה ולכפרה אע"פ שעבר קודם שנעשה בר עונשין (פסקי מהרא"י סי' ס"ב):

דברים י"א, י"ג: וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:

ספר ישעיה פרק כו', ט: נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ כִּי כַּאֲשֶׁר מִשְׁפָּטֶיךָ לָאָרֶץ צֶדֶק לָמְדוּ ישְׁבֵי תֵבֵל: