מחבר: elico
-
ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') – ר' צדוק – אות יט'
ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות יט' [יט] וזהו דברי האומר כי שמות המלאכים עלו מבבל, שעד שלא עלו מבבל והיתה השכינה בתוך בני ישראל בגלוי היה בכל עת המצטרך שינוי סדר ונשתנו שמות המלאכים כמו שנתבאר לעיל. אבל משעלו מבבל והיה סוף כל הניסים והפלאים משינוי הטבע להיות מצויים בישראל,…
-
ירושלמי פרק קמא דראש השנה – באור המדרש "שמות המלאכים עלו בידם מבבל" – תוכן – ר' צדוק
ירושלמי פרק קמא דראש השנה – באור המדרש "שמות המלאכים עלו בידם מבבל" תוכן ר' צדוק [א] אין להתווכח עם האפיקורסים הטוענים שלמדנו שמות המלאכים מהבבליים. [ב] קריאת השם היא בסיבת מה, ושם המלאכים על פי שליחותם. [ג] המדרש על המלאך שאינו יכול לומר את שמו כי הוא פלאי, לפי השליחות נקרא השם. [ד] הכוחות שבבריאה…
-
תנחומא סוף פרשת משפטים – ר' צדוק – אות א'
תנחומא סוף פרשת משפטים ר' צדוק אות א' [א] אמר רבי שמעון בן לקיש שמו של הקב"ה משותף עם כל מלאך, שנאמר כי שמי בקרבו, עד כאן. על דרך הפשט רומז על שמות המלאכים מיכאל גבריאל ודומיהם שמשותף שם אל בהם. ואמנם מה נעשה אל שמות מלאכים שונים בדברי רז"ל אשר לא נרכבו אותיות משם…
-
תנחומא סוף פרשת משפטים – ר' צדוק – אות ב'
תנחומא סוף פרשת משפטים ר' צדוק אות ב' [ב] ולהיות שם המלאך מכונה על כח פעולתו, גם שם של השי"ת משותף בקרבו, כי כח זה הוא גם כן שמו של השי"ת, כי הבעל הכח ההוא ושמו משותף עם כל מלאך. שבשיתוף שמו, רוצה לומר בשיתוף כח זה שאצל השי"ת הוא עושה. לפי שהמלאך אינו בעל…
-
תנחומא סוף פרשת משפטים – ר' צדוק – אות ג'
תנחומא סוף פרשת משפטים ר' צדוק אות ג' [ג] והוא גם כן הנרמז בדברי רז"ל [שמות רבה ס"פ ל"ב] כל מקום שהמלאך נראה שם השכינה נראית, שנאמר וירא מלאך ה', ומיד ויקרא אליו אלקים, עד כאן. רוצה לומר השכינה רומז בכל מקום על שכונת השי"ת אצל הנבראים ומחיים ומקיימם, וכל מקום שיש ראיית והשגת מלאך…
-
תנחומא סוף פרשת משפטים – ר' צדוק – אות ד'
תנחומא סוף פרשת משפטים ר' צדוק אות ד' [ד] וזהו כונת הכתוב [בשמות כג, כא] אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו, ודרשו רז"ל [שמו"ר לב, ד, ותנחומא שם][1] אל תמירוני בו. וזהו נתינת הטעם כי שמי בקרבו שנדרש על שיתוף השם כמו שנתבאר. וענין התמורה לעבוד להמלאכים הוא כאשר יחשבום לכחות…
-
תנחומא סוף פרשת משפטים – ר' צדוק – אות ה'
תנחומא סוף פרשת משפטים ר' צדוק אות ה' [ה] ועוד יש לפרש ענין שיתוף שמו רומז אל יכולת השידוד והשתנות השם. והיינו שאינו כח קבוע וקיים בפני עצמו, רק כח השי"ת משתתף עמו, וכח השי"ת הוא כח השידוד, כי השי"ת הוא בעל הכחות כולם, ואם כן אין שום כח נפרד בו בפני עצמו, שהרי הוא…
-
תנחומא סוף פרשת משפטים – ר' צדוק – אות ו'
תנחומא סוף פרשת משפטים ר' צדוק אות ו' [ו] ועוד דברים בגו בענין שיתוף השי"ת עם כל מלאך, כאשר אמרנו כי השם מורה על כח הדבר, והנה הכחות כולם אינם מעצמם רק מהשי"ת כמו שנתבאר, מכל מקום נתייחדו בשמות מפני שהשי"ת עשה אותם הכחות מנהיגים ומסר לכל כח להנהיג בכח ההוא. והנה מזה נצמח טעות…
-
תנחומא סוף פרשת משפטים – ר' צדוק – אות ז'
תנחומא סוף פרשת משפטים ר' צדוק אות ז' [ז] וזהו ענין שמות המלאכים עלו מבבל. כמו שאמרו ז"ל [יומא סט, ב] שבטלו אז יצרא דעבודה זרה,[1] פירוש מחשבת הלב לטעות אחר כחות העליונים לחשוב שהם אלקות, רק ידעו שאין להם שום כח מעצמם. ולכך עלו עמהם שמות המלאכים, רוצה לומר ענין כל הכחות העליונים בשמם…
-
תנחומא סוף פרשת משפטים – ר' צדוק – אות ח'
תנחומא סוף פרשת משפטים ר' צדוק אות ח' [ח] וביאור זה כי כלל התעות היצר הם שנים: יצרא דעבודה זרה ויצרא דעריות, כמו שאיתא שם ביומא וכמו שאיתא בשיר השירים רבה על פסוק אעלה בתמר. ורוצה לומר ההשתקעות בכל חמודות העולם השפל והשכחה לגמרי מהשי"ת ועניינים העליונים והוא כח השפלות והדבוק בעניינים החומריים שבאדם. ומצד…