מחבר: elico

תנחומא סוף פרשת משפטים ר' צדוק אות ט' [ט] ונגד אלו שנים אמרו ז"ל [מכות כד, א] שתים אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו. אנכי הוא האזהרה מיצרא דעבירה המשכיח זכרון השי"ת מן הלב, ולא יהיה אזהרת יצרא דעבודה זרה. ושני אלו הכוללים הכל שמענו מפי הגבורה, כמו שאמרו ז"ל [תמיד לב, א, ובאבות…

תנחומא סוף פרשת משפטים ר' צדוק אות י' [י] וכנגדם הם שתי המעלות שבישראל שהם חכם ונביא, ובדברי רז"ל [דרך ארץ זוטא ס"פ השלום] שמצינו שהחכם נקרא מלאך והנביא נקרא מלאך [ועיין מה שכתבתי לעיל פרק א' על זה] . והיינו כי מלאך הוא נעדר היצר כמו שאיתא [שבת פט, א],[1] וכן אלו. הנביא הוא העדר…

תנחומא סוף פרשת משפטים ר' צדוק אות יא' [יא] וזהו שרמזו במה שאמרו [סוכה נב, א] כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו. והיינו כי למה שהנביא הוא הגדול במניעות יצרא דעבודה זרה, ואצלו הוא מקום ההטעיה היתירה. וכן החכם הוא הגדול במניעת יצר התאות והשכחה מן השי"ת, ואצלו הוא מקום היצר בזה עצמו ביותר, שמשכיחו…

תנחומא סוף פרשת משפטים ר' צדוק אות יב' [יב] והנה אנשי כנסת הגדולה בטלו יצרא דעבודה זרה ולא יצרא דעבירה כמו שמפורש ביומא שם,[1] ולכך ניטלה מעלת הנבואה מן הנביאים, רוצה לומר מצד כפיית היצרא דעבודה זרה וזה כבר ניטל, ומאחר שאין כאן כפיית היצר אי אפשר שוב להשיג המעלה על ידו, כמו שאיתא (אבות…

תנחומא סוף פרשת משפטים ר' צדוק אות יג' [יג] ודבר פלא כי אריסטו, ראש לחכמי האומות בחכמות חיצונות שהם פסולות, ולרקחות וטבחות לחכמה האמיתית, היה גם כן בימי שמעון הצדיק (שהיה) כידוע ראש חכמי אמת חכמי המשנה ותורה שבעל פה, כי זה לעומת זה עשה אלקים. וכל חכמי אומות העולם שלפניו כל חכמתם בכשפים, שאמרו…

תנחומא סוף פרשת משפטים ר' צדוק אות יד' [יד] וההכרה בנבואה היינו במראה, שנפתחו לפניו ארובות השמים, ועל ידי זה הוא ראייה ממשיית מעצמות השי"ת דממלא כל עלמין ומלא כל הארץ כבודו. ומצד זה הוא העלמת כחות הטבע לגמרי ולא שייך שמות למלאכים כלל. כי מצד הטבע נאמר כי שמי בקרבו, לשון בקרבו רוצה לומר…

תנחומא סוף פרשת משפטים – ששמו ית' משותף עם שמות כל המלאכים והמשך באור שמות המלאכים עלו מבבל תוכן ר' צדוק [א] הקב"ה בעל הכחות כולם, וכשם שכל התורה שמותיו כך כל הכוחות. [ב] הואיל ואין למלאכים בחירה ממילא כל מה שעושים נקרא על שמו יתברך, ושמו משותף בשמם. [ג] ולכן בכל מקום שמלאך נראה…

שיחת שדים פרק א' רבי צדוק אות ז' [ז] והנה מבואר אצלינו במקום אחר [בקונטרס שיחת חיות] כי הקוף בפני אדם הוא ממש דוגמת זה לעומת זה עשה אלקים. וזהו כתר דקליפה, רוצה לומר שורש המחשבה שרצה השי"ת שיהיה זה לעומת זה שיהיה גם כן היפוך המתדמה לו יתברך, ודבר זה יונק מרגלי מלכות דקדושה, שמצד מדת…

שיחת שדים פרק א' רבי צדוק אות ו' [ו] וידוע כי ארבעה עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה הם נגד ארבעה פרצופים, ופרצוף מלכות הוא נגד העשיה בגוף, וכל בכלל גוף ונפש הם דכר ונוקבא, ובנין הנוקבא היינו שיבואו לגמר העשיה זה לא נשלם. והיינו כי גוף דקדושה הוא מצד מלכות דקדושה, והנה שם הוא מקור הרע כנודע,…

שיחת שדים פרק א' רבי צדוק אות ה' [ה] והנה אמרו בסוכה [נב, א] הקב"ה קראו רע.[1] ועיין שם דבלי ספק כל אחד בעצמו שיער כפי מה שהרגיש אצלו, וכן הקב"ה כמו שאיתא שם מפסוק ואשר הרעותי, דמזה יש טענה כמו שאיתא [קידושין ל, ב] בראתי יצר הרע, והוא השורש זה נקרא רע וכנזכר לעיל מלאך רע.…