קטגוריה: כללי

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות יא' [יא] ודבר זה בעולם הזה נכתב ולא נקרא, פירוש שאעפ"י שדבר זה גלוי לכל שהכל מיוחד גם עכשיו כקודם הבריאה, שזהו ענין הכתיבה שהיא הגלוי הגמור, מכל מקום אינו נגלה לכל אחד בפרט בגלוי מפורש שאי אפשר להכחישו, שהרי הגלוי לעין הוא ההיפך, שהוא הפירוד והבחירה לאנוש…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות יב' [יב] וכל מה שבפרט הוא גם כן בכלל שממנו נמשך כן גם אל הפרט, וכלל הענין הוא שלושה עניינים, רוצה לומר הנעלם הקדמון, והנעלם הנברא ומחודש, והנברא הנגלה, שהסוף הוא ממש היפך הראש, והאמצע יש בו צד אחד מן הראש וצד אחד מן הסוף. וכן הוא בכל…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות יג' [יג] ולכך הוא במספר ארבע מאות, כי לעולם ארבע הוא מספר האמצעי, כמו שאיתא [ב"ב ק, ב, ועיין בתוספות שבת צב, א, ועירובין מח, א] דאורך אדם ארבע אמות, וכן 'מ' ארבע עשרות ו'ת' ארבע מאות. כי כל שטח מוגדר בארבע קצוות, שזהו סדר הבריאה שהוא נגדר…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות יד' [יד] ולכן כל אמצעי כלול מארבע, ולכך שיעור מדתו ארבע, כי לעולם שיעור אותו דבר בגשמי כפי כחותיו הרוחניים כך נחשב שיעור אותו דבר ברוחנית וכך הוא מדתו בגשמית, ולכך שיעור אמצעי האותיות גם כן בני ארבעה. והוא במספר המאות, כי הם שלוש מדרגות: יחידות עשירות מאות,…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות טו' [טו] ולכך ה'ש' סמוכה ל'ת', שהיא הקצה אחד מן ה'ת' שהוא האמצעי. והראש מן הנבראים הוא הנשמה שבמוח והחכמה עליונה שנברא קודם שנברא העולם כמו שאיתא [ברא"ר פרשה א' ופסחים נד, א] על פסוק ה' קנני ראשית דרכו שהוא ראשית הבריאה, ולכך הוא הקצה מן ה'ת', כי…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות טז' [טז] ולפי שהאותיות מסודרים על ה'ת' שהוא התכלית, ביחס אל ה'ת' שהוא הבירור הגמור ביחוד האמיתי, ביחס הזה הוא האחרית החכמה, שזהו התחלה למדרגת ה'ת' למי שהולך ממטה למעלה. כי סוף מעשה במחשבה תחלה, והשתלמות ראשית ומקור המחשבה שבמוח הוא על ידי סוף המעשה. ולכך אז בסוף…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות יז' [יז] וכן הם סדר היסודות אש ורוח ומים שהם כנגדם כמו שנתבאר לעיל, שהאש ורוח הם חמים, ששם שייך תוקף הזריזות והתבערה לאהבת ה'.  אבל במעשה אדרבא אמרו [ברכות כ, א] מתון מתון ארבע מאה זוזי שויא. [הבן מספר ארבע מאות, שרוצה לומר שזה הוא השלמת המעשה…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות יח' [יח] ורוח ומים הם לחים, רוצה לומר בלתי מנוקים מפסולת, כי הלחיות מצד הרכבת הפסולת ודבר אחר באוכל שאין חלקיו נקבצים ונאדקים זה בזה. ובכלל כל לחלוח מורה על תאוה, כענין המים מצמיחים כל מיני תאוה וחשקות, כי החשק והתאוה באדם הוא מצד הלחות שבו, כי מצד…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות יט' [יט] והבן בדברינו אלו ואל תחשבם רמזי דרשיים, אבל הם דברים אמיתיים מסודות הבריאה למבין בחכמה, שהאש רוח ומים שבעולם, ו'אמש' באותיות, ונפש רוח נשמה בנפש, הם אחד ממש, רק שבכל אחת נקרא בשם אחר, אבל הם ענין אחד, שכל הבריאה נסדר בסדר אחד וכמו שקדם. ולכך…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות כ' [כ] וענין מה שהוסיף גם כן בזוהר ויקרא (ט, ב, הובא לעיל אות ב') מלאכי מים, הוא כמו שקדם, כי אברי המעשה הם חלוקים לשנים – חומר וצורה, רוצה לומר גוף האיברים והנפש שהוא כח המעשים, וכן הם חלוקים ביסודות העולם – מים ועפר. ואינו דומה להתחלקות…