קטגוריה: כללי

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות ח' [ח] ובבראשית רבה [עח, ד]: כתוב אחד אומר (תהלים קמז) מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא, וכתוב אחד אומר (ישעיה מ) המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא. אלא מלמד שיש שם שינוי, לא כשם שנקרא עכשיו כך הוא נקרא לאחר זמן, שנאמר ויאמר לו…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות ט' [ט] ואפשר לפרש עוד כדברי המפרשים דמשמות דייק שיש לכל אחד שם מיוחד בפני עצמו, ובשם משמע שאין לכל אחד שם מיוחד רק שם אחד כוללם. ודייק בקרא דישעיה כתיב המוציא דמשמע לשעבר כמו שאיתא בעירובין [יט, א], והיינו בתחלת הבריאה, וכמו שנאמר שם…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות י' [י] ובשמות רבה [ר"פ מ"ח] לכולם בשם יקרא, וכתוב אחד אומר לכולם שמות יקרא, כיצד יתקיימו שני כתובים אלו, אלא כשהקב"ה מבקש לקרותם כאחד הוא קורא לכולם שם אחד, וכשהוא קורא לכל אחד ואחד בשמו הוא קורא אותו מיכאל גבריאל, לכן נאמר לכולם שמות…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות יא' [יא] והנה אמרו [יומא כט, א] למה נמשלו אסתר לשחר, לומר מה שחר סוף כל הלילה אף אסתר סוף כל הנסים. והאיכא חנוכה, ניתנה לכתוב קאמינא. הניחא למאן דאמר מגילת אסתר ניתנה לכתוב, אלא למאן דאמר לא ניתנה לכתוב מאי איכא למימר. מוקי לה…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות יב' [יב] והיינו כי אמרו [שבת לב, א] שאם עושים לאדם נס מנכין מזכיותיו, שנאמר קטונתי מכל החסדים וגו'. וביאורו כי כל נס בשידוד הטבע הוא יוצא מסדר עולם, כמו שאיתא [בע"ז] עולם כמנהגו נוהג.[1] שהוא נברא במנהג וסדר ידוע שיתנהג, וכאשר ישתנה נקרא שנשתנה…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות יג' [יג] והנה התורה הוא סדר הנהגת העולם, כמו שאיתא [ברא"ר א, א] בי נסתכל הקב"ה וברא את העולם. והיינו שהיא הנהגת העולם קטן שהוא האדם, כמו שאיתא [זוה"ק פנחס רנז, ב, ובמורה נבוכים ח"א פרק ע"ב] שהוא הכולל דוגמת כל מה שיש בעולם גדול,…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות יד' [יד] ולכן המשיל כאן הנסים ללילה, נגד מה שבכל מקום אדרבה ממשיל הצרות ללילה, כמו שנאמר [ישעיה כא] שומר מה מלילה. אבל בכל מקום לילה רומז על דבר היוצא מן הסדר הראוי, כי כאשר הולך כפי הסדר המסודר כל דבר ניכר מה הוא ואיה…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות טו' [טו] ובריש הקדמת התיקונים [ב, א] דשכינתא אתקריא לילה, פירוש כי כל שינוי סדר הוא על ידי השכינה, שרוצה לומר כבוד ה' השוכן בתוך בני ישראל וכמו שכתבתי במקום אחר בזה. והיינו על ידי שה' שוכן בתוך בני ישראל על ידי זה נעשה שינוי…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות טז' [טז] וזהו שאמרו [יומא כא, ב] דשכינה לא היתה במקדש שני עיין שם,[1] והיינו כי מאז והלאה נסתלק פרסום ענין זה שה' בתוך בני ישראל כמו שהיה כל ימי בית ראשון אם לטוב ואם לרע תיכף נשתנה ענין ההנהגה אצלם, וזה לתוקף דבקות ההשגחה…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות יז' [יז] ודבר זה גרם החטא אז שיעלם על ידי בקשת אנשי כנסת הגדולה, לפי ראותם גודל החטאים אמרו [יומא סט, ב] לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן, שבטלו ליצרא דעבודה זרה.[1] ובשיר השירים רבה [על פסוק זאת קומתך דמתה לתמר, ז, ח] שהיה זה…