קטגוריה: כללי
-
שיחת שדים פרק א' – ר' צדוק – אות טו'
שיחת שדים פרק א' רבי צדוק אות טו' [טו] והחלוק הוא רק בשידין, כמו שאיתא בנדרים (לא, ב) שאין הערלה נקראת אלא על שם אומות העולם, שכל החילוק בין ישראל לאומות העולם הוא רק באות ברית, שזהו החילוק בגופם בין גוף זה לזה, ונעשה על ידי פעולת האדם, שהשתדלות הוא הגורם, ועל ידי פעולתו והשתדלותו נעשה השתנות…
-
שיחת שדים פרק ב' – ר' צדוק – אות ב'
שיחת שדים פרק ב' רבי צדוק אות ב' [ב] וביאור זה, כי מעקרי אמונת חכמי ישראל האמיתים, והיא אמונת כל ישראל בדרך כלל באמונה פשוטה בלי חקירה בפרטי הדבר, כי הנהגה הטבעית כולה הנגלית בעולם מסודרת כל דבר על אופניו חק ולא יעבור כל ימי עולם. דרך משל שהאש ישרף וייבש, והמים ילחלחו וינקו ויכבו וכדומה, הוא…
-
זהר הקדוש ויקרא ב, ב – תוכן – ר' צדוק
זהר הקדוש ויקרא ב, ב תוכן ר' צדוק [א] ככל שכח גבוה יותר הוא יותר כללי ואחדותי ושמו הכללי אינו משתנה. [ב] מבחינת למעלה אין שום שינוי, וגם הניסים חקוקים בטבע, והשינוי נראה רק למטה.
-
בזוהר הקדוש ויקרא ב, ב – ר' צדוק – אות ב
בזוהר הקדוש ויקרא ב, ב ר' צדוק אות ב' [ב] עוד יש לפרש כי למעלה אין שינוי לעולם כטבע אני ה' לא שניתי, וכפי מה שיסד השי"ת הכחות בתחלת הבריאה כך הם מיוסדים ועומדים, רק השינויים הם למטה, שהרי אפילו על הניסים אמרו ז"ל תנאי התנה הקב"ה עם כו'.[1] ונמצא היה שינוי הכח רק למטה…
-
באור שמות – תוכן – ר' צדוק
באור שמות (המלאכים) תוכן ר' צדוק [א] אטמון – אוטם עוונותיהן של ישראל והוא גבריאל. [ב] אכרזיאל – ממונה על ההכרזה. [ג] אכתריאל – בפשטות זהו שמו של הקב"ה בעצמו. [ד] מספר התמונה משמע שהוא מלאך. [ה] נראה שזהו מלאך, שנגלה בו השי"ת כמלך בלבושו. [ו] אכתריאל מבטא את הכתר שמכתירים ישראל לקב"ה בתוקף אהבתם.…
-
שיחת מלאכי השרת פרק ג' – ר' צדוק – אות כב'
שיחת מלאכי השרת פרק ג' רבי צדוק אות כב' [כב] וכל עולם כלול גם הוא מכמה עולמות כמו שנתבאר לעיל, שכל נפש פרטי כוללות כחות העולמות במעלות שונות, והם כפי מעלות ומדרגות שעלה במספר ימי חייו. ובדרך כלל אמרו [ברכות י, א] שהנפש דרה בימי חייה בחמשה עולמות וכנגדן אמר דוד שירה, במעי אמו, וכשיצא לאויר…
-
שיחת מלאכי השרת פרק ג' – ר' צדוק – אות כא'
שיחת מלאכי השרת פרק ג' רבי צדוק אות כא' [כא] ובזה יובן גם כן ענין ח"י אלף עולמות של הקב"ה (ע"ז ג, ב),[1] שהוא מקביל למה שאיתא [סוכה מה, ב] דדרא דקמי קוב"ה ח"י אלף הוה שנאמר סביב שמונה עשר אלף, עיין שם ברש"י שהם הצדיקים שנתונים לפנים ממלאכי השרת וקרויים יושבים לפני ה' עיין שם.[2]…
-
שיחת מלאכי השרת פרק ג' – ר' צדוק – אות כ'
שיחת מלאכי השרת פרק ג' רבי צדוק אות כ' [כ] ויש להוסיף ביאור על זה, כידוע וכמו שכתב הרשב"ם [פסחים קיט, א] כי דרך רז"ל בש"ס לתפוס מספר שלש מאות לגוזמא, וכן הם הגוזמאות שזכרו רז"ל [חולין צ, ב] שדברי חכמים בשלושה מקומות תפוח גפן ופרוכת.[1] ושמעתי כי שלש מאות היא הגוזמא היותר גדולה בעולם הזה,…
-
שיחת מלאכי השרת פרק ג' – ר' צדוק – אות יט'
שיחת מלאכי השרת פרק ג' רבי צדוק אות יט' [יט] וטעם אומרם ז"ל (עוקצין ג, יב) שלש מאות ועשר עולמות במנין יש, הוא מבואר על פי דרכם בכמה מקומות לדרוש גימטריא, כמו שיתבאר אצלינו בדבורינו אודות קדושת הלשון, שטבע קדושת הלשון הקודש כי כל שם שבה אינו הסכמיי רק השם ההוא הוא דבר ה' שעשה אותו…