קטגוריה: כללי

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות ה' [ה] וה'מ' היא אמצע האותיות [בהדי מנצפ"ך שהם כ"ז, וה'מ' היא אות הי"ד, י"ג מכאן וי"ג מכאן. ועיין בתפארת יונתן ריש פרשת בראשית דלא דק בזה.[2] וענין הי"ג הוא מספר שלם, כידוע מספר י"ג דרך רז"ל לתפוס בכל מקום כשצריכים לתפוס איזה מספר כמו שכתבו התוספות [ברכות…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות ו' [ו] ולכך היא התחלת המשניות באות 'מ' מאימתי כו', וכן סיומו. כי יסוד תורה שבעל פה הוא השלמת המעשים, שהוא הדבר הלכה כיצד להתנהג בכל הליכותיו ודרכיו בענייני המעשים. וחלק הדם הוא הנפש, שהוא בריש כל מרעין כמו שאיתא [ב"ב נח, ב],[1] והיינו כמו שנתבאר לעיל [פרק…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות ז' [ז] ולכך פתח וסיים ב'מ' שהוא כח חלק המעשיי, שהוא חלק ההוה בשנה וזמן, כמו שאיתא בספר יצירה שכל דבר מסודר בעולם ושנה ונפש. ומחשבה דבור ומעשה שהם נפש רוח ונשמה שבנפש – הם צומח חי דומם או אש רוח מים שבעולם, והם שלושת חלקי הזמן הוה…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות ח' [ח] וכן הוא גם כן באותיות שהם הדפוס של הבריאה, 'א' ראשם [ולכך פתחה בו תורה ולא סיימה, לומר כי רק ראשית חכמה יראת ה', והוא הפתח לדברי תורה היראה שבלב, אבל עצם התורה מתייחס אל החכמה שבמוח. מה שאין כן המשנה מתחלת ומסיימת ב'מ', לומר שהיקף…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות ט' [ט] וכמו שאיתא בהקדמת הזוהר [ב, ב] דה'ש' הוא מאתוון דקשוט, והוא יסודא דקשוט דנטל שקר בקדמיתא. פירוש כמו שאיתא שם כי אין מקום לשום טומאה וקלקול לנשמה שבמוח מצד עצמה, כמו שאיתא נשמה שנתת בי טהורה וגו'. והוא גם כן נמשך לחלוקת מעלה ומטה ואמצע שאמרנו,…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות י' [י] ודבר זה הוא הסוף של ברואי העולם, רוצה לומר כמו שנתבאר שם כי הנשמה יש לה תפיסה ומשכן באבר המיוחד לכסא ומקום לה שהיא אבר נברא מברואי העולם, מה שאין כן הכחות שלמעלה שהוא הנשמה לנשמה אינם מכחות זה העולם, שאין להם משכן מיוחד במקום נגלה…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות יא' [יא] ודבר זה בעולם הזה נכתב ולא נקרא, פירוש שאעפ"י שדבר זה גלוי לכל שהכל מיוחד גם עכשיו כקודם הבריאה, שזהו ענין הכתיבה שהיא הגלוי הגמור, מכל מקום אינו נגלה לכל אחד בפרט בגלוי מפורש שאי אפשר להכחישו, שהרי הגלוי לעין הוא ההיפך, שהוא הפירוד והבחירה לאנוש…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות יב' [יב] וכל מה שבפרט הוא גם כן בכלל שממנו נמשך כן גם אל הפרט, וכלל הענין הוא שלושה עניינים, רוצה לומר הנעלם הקדמון, והנעלם הנברא ומחודש, והנברא הנגלה, שהסוף הוא ממש היפך הראש, והאמצע יש בו צד אחד מן הראש וצד אחד מן הסוף. וכן הוא בכל…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות יג' [יג] ולכך הוא במספר ארבע מאות, כי לעולם ארבע הוא מספר האמצעי, כמו שאיתא [ב"ב ק, ב, ועיין בתוספות שבת צב, א, ועירובין מח, א] דאורך אדם ארבע אמות, וכן 'מ' ארבע עשרות ו'ת' ארבע מאות. כי כל שטח מוגדר בארבע קצוות, שזהו סדר הבריאה שהוא נגדר…

שיחת מלאכי השרת פרק ד' רבי צדוק אות יד' [יד] ולכן כל אמצעי כלול מארבע, ולכך שיעור מדתו ארבע, כי לעולם שיעור אותו דבר בגשמי כפי כחותיו הרוחניים כך נחשב שיעור אותו דבר ברוחנית וכך הוא מדתו בגשמית, ולכך שיעור אמצעי האותיות גם כן בני ארבעה. והוא במספר המאות, כי הם שלוש מדרגות: יחידות עשירות מאות,…