קטגוריה: כללי

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות יב' [יב] והיינו כי אמרו [שבת לב, א] שאם עושים לאדם נס מנכין מזכיותיו, שנאמר קטונתי מכל החסדים וגו'. וביאורו כי כל נס בשידוד הטבע הוא יוצא מסדר עולם, כמו שאיתא [בע"ז] עולם כמנהגו נוהג.[1] שהוא נברא במנהג וסדר ידוע שיתנהג, וכאשר ישתנה נקרא שנשתנה…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות יג' [יג] והנה התורה הוא סדר הנהגת העולם, כמו שאיתא [ברא"ר א, א] בי נסתכל הקב"ה וברא את העולם. והיינו שהיא הנהגת העולם קטן שהוא האדם, כמו שאיתא [זוה"ק פנחס רנז, ב, ובמורה נבוכים ח"א פרק ע"ב] שהוא הכולל דוגמת כל מה שיש בעולם גדול,…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות יד' [יד] ולכן המשיל כאן הנסים ללילה, נגד מה שבכל מקום אדרבה ממשיל הצרות ללילה, כמו שנאמר [ישעיה כא] שומר מה מלילה. אבל בכל מקום לילה רומז על דבר היוצא מן הסדר הראוי, כי כאשר הולך כפי הסדר המסודר כל דבר ניכר מה הוא ואיה…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות טו' [טו] ובריש הקדמת התיקונים [ב, א] דשכינתא אתקריא לילה, פירוש כי כל שינוי סדר הוא על ידי השכינה, שרוצה לומר כבוד ה' השוכן בתוך בני ישראל וכמו שכתבתי במקום אחר בזה. והיינו על ידי שה' שוכן בתוך בני ישראל על ידי זה נעשה שינוי…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות טז' [טז] וזהו שאמרו [יומא כא, ב] דשכינה לא היתה במקדש שני עיין שם,[1] והיינו כי מאז והלאה נסתלק פרסום ענין זה שה' בתוך בני ישראל כמו שהיה כל ימי בית ראשון אם לטוב ואם לרע תיכף נשתנה ענין ההנהגה אצלם, וזה לתוקף דבקות ההשגחה…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות יז' [יז] ודבר זה גרם החטא אז שיעלם על ידי בקשת אנשי כנסת הגדולה, לפי ראותם גודל החטאים אמרו [יומא סט, ב] לא איהו בעינן ולא אגריה בעינן, שבטלו ליצרא דעבודה זרה.[1] ובשיר השירים רבה [על פסוק זאת קומתך דמתה לתמר, ז, ח] שהיה זה…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות יח' [יח] ומאן דאמר שגם אסתר לא ניתנה לכתוב, כתבו התוספות [מגילה ז, א] דהיינו ברוח הקודש, אבל מדרבנן נתנו לכתוב. [ומה שכתבו שם פירוש הגמרא דיומא תמוה, דאם כן מאן דאמר לא ניתנה לכתוב דביומא רוצה לומר אף מדרבנן והדרא קושיא לדוכתא איך פליג…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה (הלכה ב') ר' צדוק אות יט' [יט] וזהו דברי האומר כי שמות המלאכים עלו מבבל, שעד שלא עלו מבבל והיתה השכינה בתוך בני ישראל בגלוי היה בכל עת המצטרך שינוי סדר ונשתנו שמות המלאכים כמו שנתבאר לעיל. אבל משעלו מבבל והיה סוף כל הניסים והפלאים משינוי הטבע להיות מצויים בישראל,…

ירושלמי פרק קמא דראש השנה – באור המדרש "שמות המלאכים עלו בידם מבבל" תוכן ר' צדוק [א] אין להתווכח עם האפיקורסים הטוענים שלמדנו שמות המלאכים מהבבליים. [ב] קריאת השם היא בסיבת מה, ושם המלאכים על פי שליחותם. [ג] המדרש על המלאך שאינו יכול לומר את שמו כי הוא פלאי, לפי השליחות נקרא השם. [ד] הכוחות שבבריאה…

תנחומא סוף פרשת משפטים ר' צדוק אות א' [א] אמר רבי שמעון בן לקיש שמו של הקב"ה משותף עם כל מלאך, שנאמר כי שמי בקרבו, עד כאן. על דרך הפשט רומז על שמות המלאכים מיכאל גבריאל ודומיהם שמשותף שם אל בהם. ואמנם מה נעשה אל שמות מלאכים שונים בדברי רז"ל אשר לא נרכבו אותיות משם…