התורה והשבת מסייעים לאדם ומסיחים\משיחים אותו משיעבוד חיי שעה ומחברים אותו לחיי עולם.

רסיסי לילה – ר' צדוק – אות א'

[א] האדם בעולם הזה צריך לצוותא כמו שאמרו בברכות (ו, ב) כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא לִצְווֹת לָזֶה,[1] שמע מינה דהוא צריך לצוותא דנבראים. ואמרו ז"ל (עירובין נד, א) המהלך בדרך ואין לו לויה יעסוק בתורה, והעולם הזה כולו נקרא הילוך בדרך כמו שאמרו ז"ל (סוטה כא, א) על פסוק בְּהִתְהַלֶּכְךָ֨  [ תַּנְחֶ֬ה אֹתָ֗ךְ בְּֽ֭שָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹ֣ר עָלֶ֑יךָ וַ֝הֲקִיצ֗וֹתָ הִ֣יא תְשִׂיחֶֽךָ] תַּנְחֶ֬ה [משלי ו' כב'] בעולם הזה, וכשאין לו צוותא יעסוק בתורה שהוא דפוס מעשה בראשית ושל כל הנבראים כמו שאמרו בבראשית רבה (א, א), ונמצא יש לו צוותא של כל הבריאה וכל העולם כולו. ולכך נקרא עולם הזה בהתהלכך, דהילוך רצה לומר טירדא כמו שאמרו בברכות (יא, א)  [״וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ״, מַאי עֲבִיד לְהוּ? הָהוּא מִבְּעֵי לְהוּ, לְכִדְתַנְיָא: ״בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ״ — פְּרָט לְעוֹסֵק בְּמִצְוָה, ״וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ״ — פְּרָט לְחָתָן ] בְלֶכְתְּךָ הא[היא] טירדא דמצוה. ועולם הזה כולו טירדא, דלכן נקרא יום המיתה בתלמוד נח נפשיה שנח מטרדתו, כי אדם לעמל יולד. ולכן אמרו בירושלמי (פ"ב דברכות ה"ד) אֲנָא מִן יוֹמָי לֹא כַווְנִית, כי טירדא הוא היפך הכוונה כדאיתא בברכות שם[=ירושלמי], ולכן אי אפשר כוונה שלימה בעולם הזה כלל. ולכן נקרא שבת מעין עולם הבא שהוא יום מנוחה, ועולם הזה זמן הטרחא (כמ"ש ע"ז ג, א) מי שטרח בערב שבת [יאכל בשבת] כו'.

[1] ברכות ו, ב: "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם. רבי שמעון בן עזאי אומר, ואמרי לה רבי שמעון בן זומא אומר: כל העולם כולו לא נברא אלא לצֶוֶת לזה".