שיחת מלאכי השרת פרק א'
רבי צדוק
אות יח'
[יח] ואיזה הם גבורי כח עושי דברו שיכולים להשמיע כל תהלתו, וכדמפרש שם בויקרא רבה[ויקרא רבה פרק א', מדרש א'] הפסוק גבורי וגו' בשומרי שביעית שהוא כל השנה כולה.[1] וכאשר ביארתי הטעם שאמרו [ס"פ ב' דעדיות \משנה עדויות פרק ב', משנה ה' ] "משפט רשעים בגיהנם י"ב חודש", כי ניצוח היצר הוא בי"ב חודש, כי היצר הוא הטבע שבו נולד, כמו שנאמר [בראשית פרק ח', פסוק כא'] "כי יצר לב האדם רע מנעוריו". וכפי התחלפות העתים בעולם קור וחום קיץ וחורף כך הוא התחלפות הטבע באדם כידוע לחכמי הטבע, כי כל שינוי אויר בעולם מוליד שינוי טבע באדם הניזון מן האויר. החום יוליד חמימות [אשר היא תולדות הרבה מידות רעות בטבע כידוע], והקור קרירות, וכן כל שינוי אויר. ובשנה תמימה אז עובר עליו כל מיני השינויים שהם במציאות, וכאשר המה לא שינוהו ממצבו אז הוא הניצוח. וכמו שאמרו הקדמונים בטעם טריפה אינה חיה י"ב חודש [חולין דף מב', עמוד א' \ חולין דף נז', עמוד ב'], לפי שבי"ב חודש יעברו כל מיני עניינים שונים באויריהם וטבעיהם, ואם בכל זה תתקיים הוא לאות כי בריאה היא, ולא הוליד החסרון שיש בה המשכת חסרון בכל גופה וכח חיותה. וכן הנפש מתבררת, כאשר חיה י"ב חודש אז הוא סימן על בריאותה שכבר נצח כח חיותו את כח המחסיר החיות, שאין לו מקום להתפשט להעדיר החיים. ולכך בכל ראש השנה הוא יום הדין לבאי עולם, כי כל שנה הוא היקף שלם מזמן הראוי לנצוח היצר, וכל באי עולם עוברים כבני מרון לראות אם השלימו חוקם בהיקף הזה. ולכך שומרי שביעית שהם גבורי כח לכבוש היצר כל השנה כולה, זה תשלום הניצוח, והם משמיעים כל תהלתו. וזהו שדרש שם עושי דברו על שביעית שנאמר וזה דבר השמיטה, כי דבר ה' מוליד עשייה, כמו שנאמר [תהילים פרק לג', פסוק ו'] "בדבר ה' שמים נעשו", ועשייה הוא גמר התיקון כמו שכתב הרד"ק במכלול שורש ברא[], וכן שמירת שביעית הוא גמר תיקון האדם כאשר אמרנו, ויש עוד דברים בגו ואין כאן מקומו להאריך.
[1] תחילת המדרש מויקרא רבה פרק א', מדרש א', מצוטט באות ט"ו, וזה ההמשך: "גבורי כח עושי דברו. במה הכתוב מדבר? א"ר יצחק בשומרי שביעית הכתוב מדבר. בנוהג שבעולם אדם עושה מצוה ליום אחד לשבת אחת לחודש אחד שמא לשאר ימות השנה?! ודין חמי חקליה ביירה, כרמיה ביירה, ויהבי ארנונא ושתיק, (וזה רואה שדה וכרמו שאינם מעובדים ומשלם ארנונא ושותק) יש לך גבור גדול מזה?! ואם תאמר: אינו מדבר בשומרי שביעית? נאמר כאן עושי דברו ונאמר להלן (דברים פרק טו') וזה דבר השמיטה, מה דבר שנאמר להלן בשומרי שביעית הכתוב מדבר אף דבר האמור כאן בשומרי שביעית הכתוב מדבר".
בראשית פרק ח', פסוק כא': וַיָּ֣רַח יְהוָה֮ אֶת־רֵ֣יחַ הַנִּיחֹחַ֒ וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־לִבּ֗וֹ לֹֽא־אֹ֠סִף לְקַלֵּ֨ל ע֤וֹד אֶת־הָֽאֲדָמָה֙ בַּעֲב֣וּר הָֽאָדָ֔ם כִּ֠י יֵ֣צֶר לֵ֧ב הָאָדָ֛ם רַ֖ע מִנְּעֻרָ֑יו וְלֹֽא־אֹסִ֥ף ע֛וֹד לְהַכּ֥וֹת אֶת־כָּל־חַ֖י כַּֽאֲשֶׁ֥ר עָשִֽׂיתִי.
חולין דף מב', עמוד א': "זה הכלל כל שאין כמוה חיה טרפה מכלל דטרפה אינה חיה מנא לן דכתיב (ויקרא יא, ב) וזאת החיה אשר תאכלו חיה אכול שאינה חיה לא תיכול מכלל דטרפה לא חיה"
רש"י ולמ"ד טרפה חיה – לקמן בפרקין (חולין דף נז, עמוד ב') אמרו לו והלא הרבה מתקיימות שתים ושלש שנים?.
חולין דף נז', עמוד ב': אמר רב הונא סימן לטרפה י"ב חדש.
תהילים פרק לג', פסוק ו' :בִּדְבַ֣ר יְ֭הוָה שָׁמַ֣יִם נַעֲשׂ֑וּ וּבְר֥וּחַ פִּ֝֗יו כָּל־צְבָאָֽם.